מורים, מורות, מתרגמים ומתרגמות עושים לעתים טעויות

מתרגמים ומתרגמות טועים לעתים קרובות. אל תסתמכו באופן עיוור רק על דברים למיניהם שנאמרים, נכתבים או מוקלטים. זה לא חכם. באופן דומה, כשאני מלמד, אני יכול למעוד בלשוני או לפעמים לומר משהו שאינו נכון. במקרים האלה, אל תקבלו מתוך אמונה עיוורת את כול מה שתשמעו מאוחר יותר באמצעות ההקלטות. כפי שאמר הבודהה ביחס לתורתו שלו, אל לך לקבל משהו שאמרתי רק משום שאמרתי זאת, אלא יש לנתח את הדברים באותו האופן שבו בודקים ובוחנים זהב. אין להסתמך על אמונה או לקחת פשוטו כמשמעו את כול מה שנאמר בהקלטה. 

עד הגעתך למישור הבּוּמִי התשיעי של הבודהיסטווה, עדיין ביכולתך לעשות טעויות. רק משהגעת למישור התשיעי הזה של התודעה תהיה בך המסוגלות להפסיק לעשות טעויות בזמן מתן הסבר כלשהו. הבּוּמִי (המישור) התשיעי הוא הנקודה שבה מתקבלות ארבע ההבנות הנכונות והמלאות. לאחר שהגעת למימושן של ההבנות, לא תעשה/י עוד טעויות.

בתחילת השיעור הזה על "המדריך לאורח חיי הבודהיסטווה" שידוע גם כ"בוֹדְהִיצ'ָרְיָיאַוָואטַארָה", לדוגמה, על-אף שאינני יודע באיזה אופן תִּרגמו את דבַריי, אך מה שאמרתי הוא שכאשר קוּנוּ לאמה רינפוצ'ה העביר שנתיים בבודגאיה בקריאת כתב-היד של בודההפאליטה בשפת הסנסקריט, אותו כתב-היד לא תורגם לטיבטית. זו הייתה מעידה לשונית. מה שהיה בכוונתי לומר הוא שאותה מהדורה מסוימת של כתב-היד הזה לא תורגמה לטיבטית. האמירה הכללית לפיה הטקסט של בודההפאליטה לא תורגם לטיבטית אינה נכונה. אולי תוכלו להיזכר בכך שאמרתי ש- ג'ה צונקאפה למד את הטקסט הזה וזכה הודות לכך בידיעה התבונית שלו. היה עליכם/ן לבדוק אותי ולשאול שאלות, מכיוון שזהו התהליך שיש לעשות. לעתים, באופן כזה, טעויות קורות.

למשל, ביום הלימודים ההוא, בפעם הראשונה שבה הצגתי את  אסכולות ההשקפות הפילוסופיות של הפרסנגיקה והצ'יטמטרה, אמרתי נכונה שבמסגרת אסכולת הסאוטרנטיקה יש את קבוצת שלוש המילים הנרדפות לתופעות אמיתיות עמוקות ביותר: תופעות מותנות, תופעות הדברים הקיימים מצד עצמם באופן אובייקטיבי ותופעות שאינן קבועות. אמרתי גם שיש קבוצה נוספת של מילים נרדפות לתופעות אמיתיות מוסכמות (קונבנציונליות): תופעות שאינן מותנות, תופעות הדברים הקיימים מצד עצמם באופן מטאפיזי ותופעות שהן קבועות.

המשכתי ואמרתי שבאסכולת הצ'יטמטרה, מוצגים שלושה סוגים של תופעות: תופעות שמוּנַעוֹת (תלויות, יחסיות), תופעות שמבוססות על האמיתות העמוקות ביותר ובנוסף תופעות דמיוניות לחלוטין. במערכת ההשקפות הזו, תופעות דמיוניות לחלוטין הן משוללות בסיס של האמת העמוקה ביותר, ללא תלות של גומלין. אתמול, כאשר חזרתי על חומר הלימוד, למרות שהוא לא תורגם כך - המתרגם תיקן זאת בעצמו - תיקנתי את עצמי מכיוון שהפכתי את סדר הקצאת קבוצות המילים הנרדפות לשני סוגי התופעות האמיתיות בנוגע לאופן קיומן של תופעות על פי הסאוטרנטיקה. בדרך זו, קל מאוד לבצע מעידה לשונית.

צריך תמיד לבדוק באופן מוחלט את כול מה שתראו, תשמעו, תקראו ותעשו. אפילו כמי שמלמד, לאחר שהענקתי לימוד, אני חוזר אחורה וסוקר את מה שאמרתי ובודק כדי לראות אם עשיתי טעויות. באותו האופן, זה אמור להיות אותו הדבר עם מי שמאזינות ומאזינים ללימוד.

Top