המכתב הפתוח
ב- 16-19 במרץ 1993, התקיימה פגישה בדהרמסלה, הודו, בין הוד קדושתו הדלאי לאמה ה-14 לבין קבוצה של עשרים ושניים מורים ומורות מערביים לדהרמה מהמסורות הבודהיסטיות הגדולות באירופה ואמריקה. נכחו גם הלאמות הטיבטים דריקוּנג צ'טסאנג רינפוצ'ה (Drikung Chetsang Rinpoche), פאנצ'ן אוֹטרוּל רינפוצ'ה ((Panchen Otrul Rinpoche ואמצ'וֹק רינפוצ'ה (Amchok Rinpoche). מטרת הפגישה הייתה לדון בפתיחות ובגלוי במגוון רחב של סוגיות הנוגעות להעברת תורות הבודההדהרמה לארצות המערב.
לאחר ארבעה ימים של תיאורי מצב ודיונים הגענו להסכמה על הנקודות הבאות:
[1] האחריות הראשונה במעלה שלנו כבודהיסטים ובודהיסטיות היא לפעול למען יצירת עולם טוב יותר לכול צורות החיים. קידום הבודהיזם כדת הוא עניין משני. נועם-לב וחמלה, קידום שלום והרמוניה, כמו גם סובלנות וכבוד לדתות אחרות, צריכים להיות שלושת העקרונות המנחים של מעשינו.
[2] במערב, שבו כול כך הרבה מַסורות בודהיסטיות שונות מתקיימות זו לצד זו, יש צורך להיות כול הזמן על המשמר מפני הסכנה של כּיתתיות (הסתגרות ופילוג בין זרמים). גישה מְפַלגת כזו היא לעתים קרובות תוצאה של כֶּשֶׁל בהבנת או הערכת כול דבר שהוא מלבד המסורת המסוימת שלך. מורים ומורות מכול האסכולות יפיקו אפוא תועלת רבה מכך שיחקרו את התורות של מסורות אחרות וירכשו קצת ניסיון מעשי מהלימוד שלהן.
[3] בנוסף, על מורים ומורות לגלות פתיחות ביחס להשפעות מיטיבות ממסורות חילוניות וממסורות דתיות אחרות. למשל, התובנות והטכניקות של פסיכותרפיה בת זמננו יכולות לעתים קרובות להיות בעלות ערך רב בהפחתת סבל הנחווה על ידי תלמידים ותלמידות. במקביל, יש לעודד מאמצים לפיתוח תרגולים מוכווני פסיכולוגיה מתוך המסורות הבודהיסטיות הקיימות.
[4] מעמד של אדם כמורה מתהווה בזיקה לבקשתם של התלמידים והתלמידות שלו, ולא רק משום שהוא או היא מונו להיות מורים על ידי סמכות גבוהה יותר. תשומת לב רבה צריכה להיות מוקדשת על ידי התלמיד/ה לבחירת מורה מתאים/ה. זמן מספיק חייב להינתן על מנת לעשות את הבחירה הזאת, שצריכה להיות מבוססת על חקירה אישית, הגיון, וניסיון. יש צורך להזהיר תלמידים ותלמידות מפני הסכנות של נפילה כקורבן לכריזמה, שרלטנות, או גישה אקזוטית.
[5] דאגה מיוחדת הובעה ביחס להתנהגות לא אתית בְּקֶרֶב מורים ומורות. בשנים האחרונות גם מורים ומורות מאסיה וגם כאלה מהמערב היו מעורבים בשערוריות הנוגעות להתנהגות מינית בלתי הולמת עם התלמידים והתלמידות שלהם, שימוש באלכוהול וסמים, שימוש לא הוגן במקורות מימון, וניצול לרעה של כוח. זה נגמר בנזק נרחב גם לקהילה הבודהיסטית וגם לאלו שהיו מעורבים בכך. יש לעודד כל תלמיד ותלמידה לנקוט בצעדים אחראיים על-מנת להתעמת עם מורים ומורות בנוגע להיבטים הלא מוסריים של התנהגותם. אם המורה לא מראה סימן לשינוי, על התלמידים/ות לפרסם ללא היסוס כל התנהגות לא מוסרית שיש עדות חותכת לקיומה. זה צריך להיעשות ללא קשר להיבטים מיטיבים אחרים של העבודה שלו או שלה ושל המחויבות הרוחנית שיש כלפיו/ה. יש גם להבהיר בכל פרסום שהתנהגות כזאת אינה תואמת את תורות הלימוד הבודהיסטיות. לא משנה איזו רמת הישגים רוחנית יש למורה, או שהוא או היא טוענים שהגיעו אליה. אף אדם לא יכול לעמוד מעל לנורמות ההתנהגות של כללי המוסר. על מנת שלא לפגוע בשם הטוב של הבודההדהרמה וכדי למנוע נזק לתלמידים/ות ומורים/ות, הכרחי שכל המורים והמורות לפחות יחיו על פי חמשת נדרי החיים. במקרים שבהם סטנדרטים מוסריים הופרו. יש להפנות חמלה וְאֹזֶן כְּרוּיָה גם כלפי המורה וגם כלפי התלמיד/ה.
[6] בדיוק כפי שהדהרמה התאימה את עצמה לתרבויות רבות ושונות במהלך ההיסטוריה שלה באסיה, כך היא מחויבת לשינוי והתמרה בהתאם לתנאים במערב. למרות שעקרונות הדהרמה הם נצחיים, עלינו לערוך הבחנה זהירה בְּהַבְדִּילֵנוּ בין תורות לימוד חיוניות ובין מאפיינים תרבותיים המהווים מלכודת. על כל פנים, בלבול עלול להיווצר כתוצאה ממגוון סיבות. עשוי לעלות קונפליקט בין נאמנות של אדם למורים אסייתיים ובין אחריות שלו לתלמידיו ותלמידותיו מהמערב. באופן דומה, אדם עשוי להיתקל בחילוקי דעות בנוגע לערכו המכובד של התרגול הנזירי לעומת ערך התרגול של אנשים מן השורה. יתרה מכך, אנו מצהירים על כך שנחוץ שיהיה שוויון בין המינים בכל ההיבטים של התיאוריה והתרגול הבודהיסטי.
המורים והמורות מהמערב קיבלו עידוד מהוד קדושתו לקחת אחריות רבה יותר למציאת פתרונות יצירתיים בנוגע לסוגיות שצצו ועלו. אצל רבים ורבות, עצתו של ה"ק, התקבלה כאישור עמוק לתחושותיהם האישיות, לדאגותיהם ולפעולותיהם.
בנוסף לכך שיכולנו לדון בסוגיות בפתיחות ובכנות עם הוד קדושתו, הוועידה שירתה כפורום בעל ערך עבור מורים ומורות ממסורות שונות על מנת להחליף השקפות. אנו כבר מתכננים פגישות עתידיות עם הוד קדושתו ונזמין עמיתים ועמיתות אחרים שלא נכחו בדהרמסלה על מנת להשתתף בתהליך שהולך ונבנה. בכוונת הוד קדושתו להזמין מנהיגים ומנהיגות נוספים ממסורות אסייתיות בודהיסטיות שונות על מנת להשתתף בפגישות עתידיות.
הדיונים של המפגש יופצו לציבור הרחב באמצעות מאמרים, כתבה, ספר, כמו גם באמצעות הקלטות שמע ווידאו.
למידע נוסף והתייחסויות, אנא כתבו לכתובת מעלה.
על החתום:
פְרֵד פוֹן אָלְמֶן בּרֶנְדַן לִי קֶנֵדִי
אָגַ'אן אָמַארוֹ הנכבד בּוֹדְהִין קיוֹלְהֶדֶה סֶנְסֵיי
אוֹלַנְד אָנַנְדָה הנכבד ג'ק קורנפילד
מרטין בָּצ'לוֹר דְהַרְמָהצַ'ארִי קוּלאָנַאנְדַה
סטיבן בָּצ'לוֹר ג'אקוּסְהוּ בִּיל קווֹנְג רוֹשִי
אָלכּס בֶּרְזִין לאמה נָאנְגִייאַל (דניאל בּוֹסְצֶ'רוֹ)
טוּבּטֵן צ'וֹדְרוֹן הנכבדה (צ'רי גרין) טֶנְזִין פּאַלְמוֹ הנכבדה
לאמה דְרוּפּגְיוּ (טוֹנִי צַ'אפְּמָן) טוּבּטֶן פֶּנְדֵה הנכבד (ג'יימס דוגהרטי)
לוֹפּוֹן קלוד דֶ'סְטְרִי לאמה סוּרְיַה דָאס (ג'פרי מילר)
אֶדִי אִירְוִוין רוֹבּרט ת'ורמן
גּ'וּנְפּוֹ סֶנְסֵיי (דניס קלי) סילביה ווֶטְצֵל
הצהרה מד"ר ברזין על המכתב הפתוח
הייתי נוכח בפגישה במרץ 1993 של רֶשֶת הפעילות המשותפת של מורים ומורות בודהיסטים מהמערב עם הוד קדושתו הדלאי לאמה ה-14 והייתי אחד מהעורכים והחותמים של המכתב הפתוח שכתבנו. המכתב היה תקציר של הנקודות העיקריות שכולנו הסכמנו עליהן לאור תיאורי המצב שהצגנו והדיונים עם הוד קדושתו במהלך הוועידה. על אף שהוד קדושתו תמך בכל הנקודות במכתב ולמרות שכמה מאלה שהשתתפו היו רוצים שהוד קדושתו גם הוא יחתום עליו, זה נחשב לא הולם עבורו לחתום מכיוון שהוד קדושתו איננו אפיפיור והמכתב לא היה מכוון להיות הנחייה ממנו שעל כל הבודהיסטים לציית לה. אלא, זה היה מערך של עקרונות אשר מורים/ות בודהיסטים אחרים הוזמנו לחתום עליהם ועל כן כותרתו הייתה "מכתב פתוח". הוסכם על כך שמכתב פתוח בשמם של רבים מהמורים/ות הבודהיסטים הבכירים/ות ביותר יהיה הדרך היעילה ביותר לגרום למורים/ות אחרים לחתום עליו וכך להביא לידיעת הציבור שכמה מורים/ות פוגעניים שישנם לא מייצגים את הרוב המוחלט של מורים/ות בודהיסטים, אשר תומכים בעקרונות המפורטים במכתב הפתוח.
ד"ר אלכסנדר ברזין.