מנדלה היא ייצוג מורכב של היקום, עם חלקים שונים של היקום המייצגים היבטים שונים של תורות הלימוד הבודהיסטיות. יש בנמצא מגוון של מנדלות, והן בדרך כלל נוצרות מחדש במהלך צביעתן, באמצעות ציור, דגמים בשלושה ממדים ואבקת חול. בלי קשר לסוג התרגול שהן כלי עזר עבורו, מנדלות מהוות אמצעי מתוחכם לפיתוח המעלות הטובות שאנו זקוקים להן על מנת להועיל לאחרים ואחרות.
מקורן של המנדלות הוא בהודו, אלפי שנים אחורה, כסיוע לתרגולי מדיטציה הינדואיסטים ובודהיסטים מתקדמים למיניהם, ובימינו הן מחלחלות לתודעה הציבורית. בתחילת המאה העשרים, הפסיכואנליטיקאי השוויצרי קארל יונג הכניס לראשונה לְהָגוּת המחשבה המערבית את המנדלות ככלי טיפולי לחקר הלא מודע. במהלך השנים, תרבות הפופ השתמשה במונח "מנדלה" לא רק בהקשר של תפיסות העידן החדש, אלא אימצה אותו כמותג לבתי מלון, מכוני ספא, מועדוני לילה, מגזינים ועוד. לאחרונה, נזירים טיבטיים יצרו מנדלות חול בצבעים עזים במוזיאונים ברחבי העולם, על מנת להציג את התרבות המתוחכמת של טיבט. אז, מהי בדיוק מנדלה?
מנדלה היא סמל עגול של יקום, המשמש לייצוג משמעות עמוקה יותר.
מנדלות הן אמצעי עזר לסוגים רבים של מדיטציה בודהיסטית [קראו עוד על מדיטציה בודהיסטית כאן] ותרגול. המאמר הזה יסקור את העיקריות שבהן.
בתרגולים המתקדמים הידועים כ"טנטרה" [קראו עוד על טנטרה כאן], מודטים ממוססים את הדימוי- העצמי הרגיל שלהם של "עצמי" מוצק, קבוע, ובמקום זאת מדמיינים את עצמם בצורה של ישות נרתמת ((yidam, או דמות-בודהה. אלו מייצגים היבט אחד או יותר של בודהה מואר לחלוטין, כמו בדוגמא הידועה-יחסית של אוולוקיטשוורה כהתגלמות של חמלה. מתרגלים טנטריים מדמיינים עצמם בצורת אוולוקיטשוורה, ומרגישים שהם מגלמים חמלה בדיוק כפי שהוא עושה זאת. דרך הפעלת הדמיון שלנו ככאלה שכבר כעת מסוגלים לעזור לאחרים ואחרות בדיוק כפי שדמות הבודהה יכולה- בעודנו מודעים לחלוטין לכך שאנחנו עדיין לא ממש שם- נוכל לחולל את הסיבות להארה שלנו עצמנו באופן אפקטיבי ויעיל.
ציור קיר של המנדלה של היקום במנזר סרה, טיבט, 2015.
דמויות-בודהה חיות בעולמות טהורים לחלוטין הידועים כמנדלות, כשהמונח "מנדלה" מתייחס לא רק לסביבה של אותו עולם, אלא גם לישויות המאכלסות אותו. כל אחד מהעולמות שונה במקצת זה מזה, אך באופן כללי הם כוללים ארמון מרובע מקושט הממוקם במרכזו של מרחב נוף יפהפייה, אשר מוקף חומת הגנה עגולה המרחיקה הפרעות לתרגול המדיטציה. הדמות הראשית עשויה להיות זכרית או נקבית, כל אחת בפני עצמה, או כזוג, בישיבה או בעמידה במרכז הארמון. הן מוקפות בדרך כלל במערך של דמויות נוספות, ולעתים ישנן דמויות נוספות גם מחוץ לארמון. לרבות מהם יש פרצופים מרובים, זרועות ורגליים, והן אוחזות בכלים ידניים.
מעורבות בתרגול טנטרי מחייבת העצמה או חניכה, [קראו עוד על חניכות כאן]. טקס יפה ומפורט המונחה על ידי מאסטר טנטרי אשר מוכשר לכך באופן מלא. במהלך ההעצמה, עורכים ליד המאסטר ציור של מנדלת דמות-הבודהה או על גבי בד או עשויה מחול, כשהדמות מוקפת ותחומה על-ידי מסגרת עץ של גרסה מפושטת של הארמון. על כל פנים, אם אנו עורכים בדמיוננו הדמיות של מנדלות, תמיד נראה אותן כתלת-ממדיות.
במהלך הטקס הריטואלי, המאסטר מעניק נדרים למי שעברו את החניכה ונותן אישור להיכנס לארמון, שמתוקפו הם מדמיינים עצמם פוסעים לתוכו. דרך הדמיות שונות, מְשֻׁפְעָלִים הפוטנציאלים של מה שמכונה "טבע הבודהה" שלהם להגיע להארה דרך התרגול. אם המנדלה הוכנה מחול, הגרגירים מטואטאים לַעֲרֵמָה בטקס סיום, כייצוג של ארעיות, ומוגשים אל תוך מקווה מים.
לאחר מכן, החניכים מועצמים לערוך הדמיה של עצמם בתור הדמויות והמנדלה כחלק מהתרגול היומי שלהם. כל דמות והכלי בו היא אוחזת מייצגים משהו המזוהה עם תרגול מדיטציה. למשל, שש הזרועות של דמות עשויות לייצג את שש השלמויות או הגישות מרחיקות הלכת.
מתרגלים לא רק מדמיינים שהם כל הדמויות אשר בתוך ומחוץ לארמון, אלא שהם מדמיינים שהם גם הארמון, עם התכונות האדריכליות השונות של ארמון המנדלה שאף הן מייצגות היבטים שונים של תרגול מדיטציה. בחלק מהמנדלות, ארבעת הקירות עשויים לייצג את ארבע אמיתות הנאצלים והנֶאֱצָלוֹת בעוד שהארמון בהיותו רבוע עם צלעות שוות באורכן מצביע על כך שבמונחים של ריקות, הבודהות ואלו שטרם הגיעו להארה הם שווים.
מנדלת גויאסאמאדג'ה תלת מימדית במנזר במרכז טיבט, 2011 .
לכמה מהמדיטציות הטנטריות המתקדמות במיוחד יש אפילו הדמיות של חלקים של הגוף שלהם כחלקים של הארמון, או של דמויות שונות של הארמון אשר ממוקמות בתוך הגוף שלהם עצמם. זה נקרא "מנדלת גוף", וזה קשה בגלל שזה דורש ריכוז מעולה והבנה מעמיקה של פילוסופיה בודהיסטית.
מנדלות במהלך תרגול כללי
לפני קבלה של כל לימוד- טנטרי או כללי- ממורה בודהיסטי, התלמידים מגישים מנדלת בקשה, בעוד שמנדלה של הודיה מוגשת בסוף. כאן, המנדלה מייצגת יקום מושלם מלא באובייקטים רבי ערך. מכיוון שהתלמידים מחשיבים את הלימוד יותר מכל דבר אחר בעולם, הגשת המנדלה מצביעה על נכונותם לתת הכול מכל וכל על מנת לקבל אותו.
ערכה של מנחת מנדלה מלאה באורז.
מנחת המנדלה יכולה להיות בצורת קערה עם תחתית שטוחה, המוחזקת עם הצד התחתון כלפי מעלה, עם תלוליות של גרגירי אורז גולמיים או אבני חן הממוקמות אחת על גבי השנייה על המשטח, הכוללת בתוכה צורות טבעת קונצנטריות שגודלן הולך וקטן מאחת לשנייה ואשר מוכתרות בפסגתן בכתר מעוטר. לחילופין, זה יכול להיעשות באמצעות "מֻדְּרָה" של יד, כשהאצבעות שלובות זו בזו במתכונת מסוימת. בשני המקרים, המנדלה מייצגת את החזון האידיאלי של היקום המופיע בספרות הבודהיסטית המסורתית. כשמגישים מנדלות, תלמידים ותלמידות חוזרים על אמירת פסוקים, תוך הבעת משאלה שכל התנאים והנסיבות ברחבי העולם יתאימו לקבלת תורות לימוד ויתמכו בה, ושכל הבריות יוכלו לחיות בכזה עולם מושלם וייקחו חלק בקבלת הלימודים הנפלאים הללו.
בודהיסטים רבים עורכים "תרגולי הכנה מקדימים" (נונודרו בטיבטית)- הכוללים בדרך כלל 100,000 חזרות על תרגולים מסוימים- כּהכנה לתרגול של מדיטציות מתקדמות יותר. התרגולים המקדימים הללו עוזרים להסיר חסמים רגשיים ולבנות את הכוח חיובי הנדרש להצלחה בתרגול המדיטציה שלהם. הגשת מנדלה במתכונת של 100,000 פעמים היא אחת מהתרגולים המקדימים, היא מסייעת לשחרר את המתרגלים מהסתייגות להקדשת מלוא זמנם ומאמציהם למדיטציות, והיא בונה נכונות חזקה לתת את הכול על מנת להצליח.
נזירים מטאשי להונפו יוצרים מנדלת חול של וואגרהסטווה בנוטינגהאם, בריטניה, ב 2008.
סיכום
כפי שראינו, מנדלות משמשות בתרגולים בודהיסטים שונים לייצג לא רק את היקום, אלא גם את אינספור ההיבטים של הדרך הבודהיסטית. בעוד נזירים טיבטים ממשיכים ליצור מנדלות חול יפות במקומות ברחבי העולם על מנת לעורר מודעות למצב הטיבטי, זה חשוב לא להתייחס אליהן רק בתור צורה אקזוטית של אמנות. מנדלות הן כלי מדיטטיבי מתוחכם אשר משרת תפקיד מרכזי הן בתרגול כללי והן בתרגול טנטרי מתקדם, וזה עוזר לקדם אותנו בדרכנו להארה.
