התוצאה של כול פעולה תלויה במוטיבציה. תלוי אם יש מאחוריה רגש מפריע או רגש חיובי שבהמשך אליו אותה הפעולה מביאה לתוצאות שונות. גם כאשר אותו רגש כללי, כמו חמלה, מניע לפעולה, התמיכות המנטליות והרגשיות של אותו הרגש משפיעות אף הן על התוצאה.
שלושה סוגי חמלה
הסתכלו על חמלה, למשל. ישנם שלושה סוגים:
- הראשון מופנה כלפי קרובי/ות משפחה וכלפי אלו האהובים/ות עלינו. אולם בהיותו מבוסס על היאחזות, הוא מוגבל בהיקפו. בנסיבות הקלות ביותר, הוא יכול להשתנות במהירות לכעס ואפילו לשנאה.
- הסוג השני של חמלה הוא זה המופנה כלפי בריות סובלות, המבוסס על תחושת רחמים כלפיהן. עם סוג זה של חמלה, יש בנו התנשאות מעליהן ותחושה שאנו טובים/ות יותר מהן. שני סוגי החמלה הללו מתעוררים עקב רגשות מפריעים ובשל כך הם מובילים לצרות.
- הסוג השלישי של חמלה הוא זה שאינו מוּטֶה. הוא מבוסס על הבנה וכבוד. באמצעותו אנו מבינים ומבינות שהאחרים והאחרות זהים לנו: כמונו, גם להם יש את אותה הזכות להיות מאושרים ולא לסבול. הודות להבנה הזו, אנו חשים/ות כלפיהם אהבה, חמלה וחיבה. סוג שלישי זה של חמלה הוא הסוג היציב. הוא מתפתח באמצעות אִימון, חינוך וחשיבה מבוססת היגיון. ככול שהחמלה יציבה יותר, כך היא מטיבה יותר.
שלושת סוגי החמלה הללו מתחלקים לשתי קטגוריות כלליות. שני הסוגים הראשונים הם רגשות המתעוררים באופן ספונטני על בסיס משהו נוירוטי. השלישי הוא רגש שמתעורר על בסיס החשיבה המבוססת על היגיון.
הקירבה והחיבה האינסטינקטיביות של אֵם לרך הנולד שלה
חמלה שאינה מוּטָה המבוססת על חשיבה הגיונית מחוזקת באמצעות הטבע. בשעת לידה, בין אִם של אדם, יונק או ציפור - אני לא יודע מה לגבי צבי-ים ופרפרים - כולנו מרגישים ומרגישות באופן אוטומטי אהבה שאינה מוּטָה כלפי אמנו, למרות שהיא לא מוכרת לנו. לכולנו יש כלפיה תחושה של משיכה טבעית, קירבה וחיבה. גם האֵם מרגישה באופן אוטומטי קירבה וחיבה טבעית לילדה שזה עתה נולד. הודות לכך, היא מטפלת בתינוק ומניקה אותו. הטיפול רוחש החיבה הזה הוא הבסיס להתפתחות בריאה של הילוד.
מתוך כך נוכל להיווכח שקירבה וחיבה המבוססות על ביולוגיה הן זרעי החמלה. הן המתנות הגדולות ביותר שנקבל אי-פעם והן מגיעות מהאימהות שלנו. כאשר הזרעים הללו מטופחים על ידנו בעזרת חשיבה מבוססת היגיון וחינוך, הם מתפתחים לכדי חמלה אמיתית - שאינה מוטה ומופנית במידה שווה כלפי כולם/ן, בהתבסס על הבנת השוויון של כולנו.
קווי מוסר חילוניים המבוססים על חמלה
עבור התינוק, החיבה אינה מבוססת על דת, חוקים או אכיפה משטרתית. זה פשוט בא באופן טבעי. אז למרות שהחמלה שאותה מלמדות הדתות היא טובה, הזרע האמיתי, הבסיס האמיתי לחמלה הוא ביולוגי. זה הבסיס למה שאני מכנה "קווי מוסר חילוניים". על הדת רק לחזק את הזרע הזה.
יש הסבורים שקווי מוסר חייבים להתבסס באופן בלעדי על אמונה דתית. אחרות ואחרים חושבים שניתן לפתח חוש מוסרי באמצעות אימון. יש מי שחושבים ש"חילוני" פירושו דחייה של הדת. אחרות ואחרים חושבים ש"חילוני" מרמז על כבוד לכל הדתות, ללא משוא פנים, כולל כבוד ללא מאמינים/ות, כפי שמופיע בחוקה ההודית. הקווים המוסריים מהסוג האחרון הזה, ובמיוחד אלה שבבסיסם נמצאת החמלה, מושרשים באינסטינקט. כמו במקרה של אֵם ווָולָד שזה עתה נולד, הם מתעוררים אוטומטית בגלל הצורך בהישרדות. הודות לבסיס הביולוגי הזה, הם יציבים יותר.
כאשר יש בנו יותר חמלה, התודעות והלבבות שלנו פתוחים יותר ואנו מתַקשרות ומתַקשרים ביתר קלות.
כאשר ילדות וילדים משחקים, הם לא חושבים על דת, גזע, פוליטיקה או רקע משפחתי. הם מעריכים חיוך מחבריהם וחברותיהם למשחק, לא משנה מי הם, ובתגובה, הם נחמדים אליהם. התודעות והלבבות שלהם פתוחים. מבוגרות ומבוגרים, לעומת זאת, שמים דגש בדרך כלל על הגורמים האחרים הללו - הבדלי גזע והשקפות פוליטיות וכו'.עקב זאת, תודעותיהם ולבבותיהם צרים יותר.
הסתכלו על ההבדלים בין השניים. כאשר יש בנו יותר חמלה, התודעות והלבבות שלנו פתוחים יותר והרבה יותר קל לנו יותר לתקשר. כאשר אנו מרוכזים ומרוכזות בעצמנו, התודעות והלבבות שלנו סגורים וקשה לנו לתקשר עם אחרות ואחרים. כעס מחליש את המערכת החיסונית, בעוד שחמלה וטוב-לב משפרים את המערכת החיסונית שלנו. עם כעס ופחד, לא נוכל לישון וגם אם נצליח להירדם, יהיו לנו סיוטים. אם התודעות שלנו רגועות, נישן טוב. לא נזדקק לכדורי הרגעה כלשהם - האנרגיה שלנו תהיה מאוזנת. עם מתח, האנרגיה שלנו מתרוצצת לכול הכיוונים ויש בנו תחושת עצבנות.
חמלה מביאה לתודעה רגועה ופתוחה
כדי לראות ולהבין בבירור, יש לנו צורך בתודעה רגועה. אם אנו נסערות ונסערים, אין לנו יכולת לראות את המציאות. לכן, רוב הצרות, אפילו ברמה העולמית, הן צרות מעשה ידי אדם. הן מתעוררות משום שהטיפול שלנו במצבים למיניהם הינו לקוי, כתוצאה מאי-ראיית המציאות. הפעולות שלנו מבוססות על פחד, כעס ומתח. יש יותר מדי לחץ. אין לנו את האובייקטיביות הנדרשת כי התודעות שלנו מוּלַכות שולל. הרגשות השליליים הללו מובילים להיצרות התודעה וזה מוביל ליצירת צרות, שלעולם אינן מביאות לתוצאות משביעות רצון.
חמלה, לעומת זאת, מביאה לתודעה פתוחה, תודעה רגועה. באמצעותה יש לנו ראיה של המציאות ושל השיטות המתאימות שישימו סוף לְמה שאף אחד או אחת מאיתנו לא רוצים ויחוללו את מה שכולנו רוצות ורוצים. זוהי נקודה חשובה ותועלת עצומה של חמלה המבוססת על השכל הישר. לפיכך, על-מנת לקדם ערכים אנושיים המבוססים על ביולוגיה ונתמכים על ידי חשיבה מבוססת הגיון, לאימהוֹת ולאהבה והחיבה האינסטינקטיביות בין אֵם וילדה יש תפקיד חיוני ומשמעותי.