עצה בדבר התגברות על הוקרה עצמית

הכללים, החוקים, והנהלים שלך נקבעים על ידך. אם אחרים שוברים את החוקים שלך, הם ייתפסו ויוענשו על ידך. אבל, אם את או אתה שוברים אותם בעצמכם, אתם מרשים לעצמכם לחמוק מכך. גשה ש אַרְמַאווַה אמר, "כל עוד לא תראו את החולשות שלכם עצמכם ואת העצמי כאויב לא תהיו פתוחים לקבל שום עזרה". אם אתם חשים שהרגשות שלכם הם החשובים ביותר, אף אחד או אחת לא יוכלו להגיע אליכם. אפילו לאמות מאוד מיומנים לא יוכלו לעזור למי שיש לו/ה אובססיה עם העצמי כי עצות מלאמות מתנגשות עם גישות של הוקרה-עצמית. על מנת לקבל בדרככם הדרכה מגורואים, עליכם להכיר תחילה בכך שלהיות עם גישה של הוקרה-עצמית זו שגיאה. עם הוקרה-עצמית, יש לכם את כל הסיבות לעשות דברים רעים, כך שתהיו חייבים לשקול את הסיבות למעשים שלכם. לא רק שגורואים לא יהיו מסוגלים לעזור לכם, החברים הרגילים שלכם לא יהיו מסוגלים גם הם לעזור בגלל שלא תהיו פתוחים לעצה שלהם. 

על כולנו להודות בכך שקיים בנו החיסרון של הוקרה-עצמית. רק לבודהה אין אותו. עלינו להכיר בחסרון הזה בתוכנו ולנסות ולנטרל אותו. אם לפחות נכיר בכך שיש בנו גישה של הוקרה-עצמית, זאת תהיה התקדמות גדולה. כשאת/ה נתקל/ת בביקורת, עליך תמיד לחוש שגרמת לכך על ידי ההוקרה-העצמית שלך עצמך. אם לא תהיה לך ההבנה הזאת, יעלה בך כעס. אם קוץ דוקר אותך ועולה בך התכעסות ותגובתך היא להכות אותו בחזרה, מי יהיה המפסידן? אם אין לנו היכולת לשאת ביקורות קטנות ואי נעימויות כעת, איך נוכל לשאת את הסבל של לידות חוזרות תחתונות?

גשה צֶ'נגאַווַה אמר שעלינו לפתח אורך רוח מוכוון מטרה. אם ביקורת מופנית כלפינו, אנו חשים שהצבנו את עצמנו כלוח מטרה. אם לא היה לוח מטרה מלכתחילה, חיצים לא היו נורים כלל. ישנה אמרה- "את/ה מבליט את הצוואר עבור חבל התלייה". כשביקורת מופנית כלפיך בשעה שלא עשית שום דבר רע, הדבר קורה בגלל שבחיים קודמים המעטת בערכם של אחרים. למשל, היה פעם תלמיד של בודהה שהיה ארהט שסילק מעצמו את הרגשות המפריעים והגישות המפריעות בהקשר של שלושת המערכות של הנדרים. עדיין, כמה בני אדם אמרו שהארהט שבר את הנדרים שלו, והם בתורם נשאו עדות כוזבת נגדו. בודהה היה מוטרד ואמר שלא יכול להיות שארהט ישבור את נדריו. יתרה מכך, בודהה אמר שהוא לא יחשיב מעתה כבודהיסט אף אחד שיאשים תלמיד אשר הגיע לידיעה תבונית נשגבת בכך ששבר את נדריו, ובמקום זאת יראה אותם כסכנה לבודהיזם. אחרים שאלו מדוע הופנתה ביקורת כלפי הארהט. בודהה ענה שהדבר קרה בגלל שהארהט, בחייו הקודמים, היה רכלן ומשמיצן וגרם למלך לגרש את המלכה שלו. זו הייתה עתה התוצאה. 

להעביר ביקורת, לרכל, להאשים אחרים, אלו הם סוגים מאוד הרסניים של התנהגות בגלל שלא רק שהם לא עוזרים לתרגול שלך עצמך, אלא שהם גם מאוד פוגעים באחרים וגורמים לבלבול. נאמר שרק שתי ישויות מוארות יכולות לשפוט אחת את השנייה. אנו צוברים קארמה שלילית בין אם ביקרנו חסרונות אמיתיים או כוזבים. או, במקרה של ביקורת המופנית כלפי בודהיסטווה שעשה משהו מוזר, אך למען סיבה טובה, התוצאה גם היא תהיה שלילית. 

לאלו שיש להם הרגל לבקר אחרים ואחרות כל הזמן יש גישה של הוקרה-עצמית עמוקה. ההשערה היא שעל אף שחלק מהנזירים עשויים להקשיב לתורות לימוד רבות, הם לא מיישמים אותם בתרגול שלהם בגלל גישות של הוקרה-עצמית בחיים קודמים. גרימת נזק לאויבינו גם היא תוצאה של הוקרה-עצמית. 

פעם, בזמנו של בודהה, בשעה שנזיר צבע את הגלימות שלו, קוף של מישהו נעלם. כשהנזיר הוציא את הגלימה מהסיר, זה היה נראה כאילו היא הפכה לבשר קוף. אנשים האשימו את הנזיר בגניבת ובישול הקוף. הנזיר נלקח לבית משפט והוענש. זמן מה לאחר מכן, הקוף צץ מחדש והנזיר הוכר כחף מפשע. הנזיר שאל את בודהה מדוע זה קרה, ובודהה ענה שזה קרה בגלל שבחיים קודמים, הנזיר האשים נזיר אחר בגניבת קוף. 

אנו כה עסוקים בלהיות מאושרים, ושיהיה לנו נוח, ועובדים קשה לצבור כסף עד שאנו מציבים עצמנו כיעדים עבור גנבים. ישנו סיפור על איש אחד ששם את כל המטבעות שלו בתוך שק וכבל את השק לתקרה בגלל שהוא היה כל כך מודאג מכך שיאבד אותם. יום אחד, השק נפל על הראש של האיש ופצע אותו. הפואנטה של הסיפור היא שהוקרה-עצמית מוֹנעת גם את האושר הזמני שלנו וגם את זה האולטימטיבי. בגלל שהייתה לנו  גישה של הוקרה עצמית במהלך כל חיינו הקודמים, אין לנו יכולת להיפטר ממנה באופן מידי, אפילו שאנו עשויים להכיר בכך שזוהי בעייתנו הגדולה ביותר. 

על כן, עלינו לנסות לא להגיב לכל ביקורת ולהבין במקום זאת שזו גם אשמתה של גישת ההוקרה העצמית של אחרים/ות וגם שלנו עצמנו. הכרה מַסְפֶּקֶת בגישת ההוקרה העצמית עוזרת לפיתוח אורך רוח. לומר "אש היא דבר חם" זה דבר טבעי. אין שום דבר מוזר בכך. באותו אופן, אם אדם הוא ביקורתי ויש לך יכולת להבין שהביקורת שלו/ה מושרשת גם בגישת ההוקרה העצמית שלך וגם בזו שלו/ה– זה גם טבעי. כזאת הבנה לא תייצר כעס או אי שפיות בגלל שלא יעלה יותר הצורך להוכיח שהאדם השני טועה או אשם לחלוטין. בעטרת לסוטרות המהאייאנה (A Filigree for the Mahayana Sutras) נאמר, "הוקרה-עצמית הורסת את העצמי ואת הזולת והורסת מוסריות". כל מה שנעשה על ידינו כפעולות של הוקרה-עצמית יסלול את הדרך למחוזות התחתונים, או למחוזות הגהנום. בודהות ובודהיסטוות מתעבים הוקרה-עצמית מהסיבה הפשוטה שהרבה אי נעימויות נובעות ממנה, ואחת מהן היא לידה חוזרת במחוזות התחתונים בלי חופש.

הוקרה-עצמית מבזבזת לשווא את כל מאמצינו הקודמים ומונעת את התקדמותנו. יש להכיר בה כרעל המונע מאיתנו את מהות החיים. עשו תמיד מאמץ לחסל את גישת ההוקרה-העצמית הזאת. מה שלא יהיה התרגול שלנו, הוא צריך להיעשות על מנת לנטרל את הגישה של הוקרה-עצמית. גשה אחד מהקדמפה אמר שכל אימת שהוא קורא טקסט הוא מחשיב את כל המגרעות המתוארות בו ככאלה שהן שלו, ואת כל המעלות כמשתייכות לזולת- לפיכך הוא נלחם בהוקרה-עצמית. לא יכולה להיות למי מאיתנו האיכות של בודהיצ'יטה מבלי למזער את ההוקרה-העצמית שלנו. עם בודהיצ'יטה וחמלה, התנגדות להוקרה-עצמית גוברת ועולה, והחמלה לוקחת פיקוד ומכוננת עץ מגשים משאלות בתוכנו. אם תתרגלו חמלה, ההשפעות החיוביות של חמלה יגברו על ההשפעות השליליות מזמן ללא ראשית של הוקרה-עצמית. 

גשה פּוֹטַאווַה אמר, "באזור מסוים בּפֵּנְפּוֹ, לא היה מאושר יותר מגשה קְהַמְלוּנְגְפָּה, ובמקום אחר הדבר היה נכון גם לגבי גשה צ'נגאווה, זה היה מפני שהם חיסלו הוקרה-עצמית". גשה צֶ'נגַאוַוה היה כֹּה עני שהוא בקושי אכל, וכל לבושו היה חצאית עור עם טלאים. אך עדיין הוא הרגיש עשיר, ואמר: "עכשיו אני יכול להיות התומך של כל היקום". גישה של הוקרה-עצמית נובעת מהיאחזות בקיום עצמי שנדמה כאמיתי מצד עצמו, וזהו המחסום הגדול ביותר בפני פיתוח בודהיצ'יטה. בטקסט אחד נטען "אבן החן ממלאת המשאלות פירושה להיות עם חמלה לכל היצורים החשים. מתוך כך שמעולם לא הבנו זאת, הפנינו זאת הלאה מעצמנו. במקום לנטור טינות כנגד הוקרה-עצמית ואחיזה באגו, אנו נוטרים טינות כנגד היצורים החשים בתור אויבינו, ומחשיבים את אויבינו האמיתיים לחברים שלנו". טקסט אחר אומר, "הרוח והשד הגדולים ביותר לא נמצאים בחוץ, אלא בתוך הבית רדוף הרוחות של הגוף בצורה של הוקרה-עצמית". 

עם בודהיצ'יטה, נוכל לחסל את גישת ההוקרה העצמית שלנו. ההוקרה העצמית היא הסיבה לכך שמוסב לנו נזק מצד רוחות מרושעות- המעוררות בנו מגננות כנגד ביקורת ופגיעה, וגורמות לנו להיות בלתי מוסריים. עם השאיפה לספק את תשוקותינו שלנו אנו פועלים מתוך הוקרה-עצמית, והופכים את  הריצוי העצמי לדאגתנו העיקרית ולפרויקט המרכזי שלנו. 

אי אפשר שלא לגרום לפעמים לאי נחת אצל הזולת, אך עם הוקרה-עצמית אנו ממעיטים בערכם של אחרים ואחרות ומזיקים להם כדרך פעולה מרכזית לריצוי העצמי. הוקרה-עצמית גורמת לגאווה רבה וקנאה. אם מישהי או מישהו אחרים משיגים משהו, אפילו אם אתם עשויים לומר "ברכותיי", תחושו קנאה על כך שאין לכם את זה בעצמכם. אם אין שָׁם גישה של הוקרה-עצמית, אז במקום להתקנא, תצברו פוטנציאל חיובי בזכות שמחה בהישגים של אחרים ואחרות. הסיבה לפיצול פנימי בחיים היא הוקרה-עצמית. אם יש לכם גישה חזקה של הוקרה-עצמית,  תמצאו את עצמכם בעמדת מגננה גדולה מאוד, והתנגשות עם אחרים ואחרות, מידה מוגבלת של אורך רוח, והרגשה שכל מה שאחרים ואחרות עושים מציק לכם וגורם לכם למתח. פיצול רב מתקיים במקום הזה בין בני זוג נשואים, הורים וילדים, עקב מגננה שכזאת.

גשה אחר מתקופת הקָדַם היה גנב עד שהגיע לגיל ארבעים. אפילו שהיו לו דונמים רבים של אדמות לְעַבֵּד הוא הפך לשודד. במשך היום הוא שדד עוֹבְרֵי אֹרַח בעוד שבלילה הוא פרץ לבתים. יום אחד הוא שינה את דרכיו, הפך לרוחני, וחיסל את גישת ההוקרה-העצמית שלו. הוא אמר, "לפני כן, לא יכולתי למצוא מזון, אך עכשיו אני מקבל כל כך הרבה מנחות עד שאין מספיק מקום בפה שלי לכל המזון הזה".

מועיל לחשוב על כל הדברים האלה בתהליך התפתחות הבודהיצ'יטה. לכלוא עצמך במערה עם גישה של הוקרה-עצמית בגודל הר מֶרוּ יתברר כחסר תוחלת. אבל, אם תהיה לך היכולת למזער את גישת ההוקרה-העצמית שלך, אז שהייה בהתבודדות תוכל להיות לעזר רב. 

Top