מהי הארה?

הארה פירושה להפוך לבודהה - שיא ההתפתחות והפוטנציאל האנושי - והיא המטרה האולטימטיבית בבודהיזם. זה משהו שלכל בְּרִיָּה עלי אדמות יש את הפוטנציאל להגיע אליו.

כרגע אנחנו לא בודהות - במקום זאת, חוויית החיים שלנו רצופה בעיות לצד ירידות ועליות בלתי פוסקות. הסיבה לתקיעוּת הזאת נובעת מכך שהתודעות שלנו מקרינות הבלים באופן אוטומטי על הכול ויש לנו אמון מלא בכך שזו המציאות. דרכי הפעולה שלנו מוּנַעות מהמחשבה שכך נזכה לאושר אמיתי, אך בסופו של דבר הן רק מביאות סבל. 

בדרך כלל נבחר לעשות מה שנרצה עם חשיבה מועטה על ההשפעה שיכולה להיות לכך על הזולת, מכיוון שיש לנו הרגשה שאנחנו מרכז היקום, ואנחנו הדבר היחיד שחשוב. חשיבה מסוג זה אינה תואמת את המציאות: היא אנוכית ומביאה חוסר אושר לעצמנו ולזולת. כדי להגיע להארה, ראשית עלינו להתחיל:

  • להבין את ההשפעות של ההתנהגות שלנו עלינו ועל הזולת וכך להימנע מלפעול בצורה הרסנית
  • להבין איך הכול קיים לאמיתו של דבר, ועל ידי כך לא לתת להקרנות של התודעה שלנו להטעות אותנו יותר.

כשנפסיק להאמין להקרנות תודעתנו, נימְנע גם מרגשות מפריעים כמו כעס, שנאה, חמדנות וקנאה להתעורר על בסיס הבלבול הזה. לעולם לא נפעל שוב בכפייתיות מתוך רגשותינו  המזיקים. כל זה דורש:

  • משמעת עצמית מוסרית, עם החוסן להימנע מהתנהגות לא חכמה
  • ריכוז, כדי למנוע הסחת דעת או קֵהוּת
  • חוכמה, להבחין בין מה שמועיל ומזיק, ובין מה שנכון ומוטעה
  • איזון רגשי, בעזרת טיפוח תכונות חיוביות כמו אהבה וחמלה.

גם אם נזכה בעקבות זאת בשלוות התודעה, זה לא מספיק: עדיין לא נוכל לראות את התהוות הגומלין ואת חיבורֵי הקיום ההדדי המוחלטים של הכול ושל כולנו. לכן לעולם לא נוכל לדעת בבטחה מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לזולת. 

לשם כך עלינו להפוך לבודהות מוארות ומוארים לחלוטין, שָם תודעותנו אינן מקרינות דבר כלשהו. קישרי הקיום ההדדיים של ההתהוות בכללותה נראים בברור וכך יש לנו אפשרות לדעת במדויק איך לעזור לזולת. לגופנו יש אנרגיה בלתי מוגבלת, יש לנו את היכולת לתקשר בצורה מושלמת עם כולם/ן, ותודעותינו מבינות הכול לחלוטין. האהבה, החמלה והדאגה הזהה שלנו לכל הבריות כל כך חזקות, עד שנדמה כאילו כל אחד ואחת מהם היה הילד או הילדה היחידים האהובים שלנו. פעולותינו המיטיבות לטובת הזולת נעשות מבלי לצפות לתמורה. כשאנחנו מוארים ומוארות, בלתי אפשרי שנאבד את הסבלנות או נכעס, שנאחז בבני ובנות אדם או נתעלם מהם מתוך תחושה של קוצר זמן או עייפות. 

כבודהה, יש לנו את ידיעת הכול, אך איננו כל-יכולות או כל-יכולים. אין לנו את היכולת לחסל את סבלו של הזולת, אך נוכל להראות את הדרך על ידי כך שנְלַמֵד ונהווה דוגמא חיה. כדי לעשות את כל הדרך עד להארה, עלינו:

  • לבנות מאגר מדהים של עוצמה חיובית: ללא אנוכיות להועיל לאחרים ולאחרות ככול יכולתנו
  • לפעול להבנת המציאות: להפסיק להקרין הבלים על כול העולם.

לכולנו יש את כלי העבודה - גופנו הפיזי והאינטליגנציה האנושית הבסיסית – לפיתוח הגורמים להארה. כמו השמיים, כך גם תודעותנו ולבבותנו מעצם טבעם אינם מזוהמים על ידי רגשות סוערים ומחשבות מטרידות. כל שעלינו לעשות הוא לפתח אותם כך שיוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.

הארה עשויה להיראות כיעד כמעט בלתי אפשרי להשגה, וקשה מאוד להגיע להארה - איש מעולם לא טען שזה קל! אבל, לכוון ליעד הזה נותן משמעות מדהימה לחיינו. מתוך הבנת חיבורֵי הגומלין שלנו עם כולם/ן, נגֵן על עצמנו מפני דיכאון וחרדה. חיינו יהפכו מלאים כשנצא להרפתקה הגדולה ביותר שיש: להגיע להארה לטובת הכלל. 

Top