אריאדווה

אריאדווה ('Phags-pa'i lha) נולד בסרי לנקה למשפחה מלכותית וחי בין אמצע המאה השנייה לאמצע המאה השלישית לספירה. יש אומרים שהוא נולד מלוטוס. בגיל צעיר הוא הפך לנזיר ולמד שם ביסודיות את כתבי הקודש הבודהיסטים, הטריפיטאקה,  לפני שעזב לדרום הודו ללמוד אצל נגארג'ונה בממלכת שטאווהאנה של המלך אודייבהאדרה. המלך אודייבהאדרה היה זה שקיבל לידיו שני כתבים של נגארג'ונה: "מכתב לידיד" ו"המחרוזת היקרה של דרך האמצע".  אריאדווה התלווה אל נגארג'ונה והמשיך ללמוד עמו בשרי פארוואטה, מקום ההרים הקדושים המשקיפים על עמק נגארג'ונקונדה של ימינו באנדרה פראדש, שבממלכת שטוואהאנה.

באותה התקופה, מטרצ'טה, שהיה חסיד של שיוָוה, הביס בנאלנדה את כל התלמידים בקרבות השיח (דִיבֵּייטִים). אריאדווה החליט להיענות לאתגר השיח (דִיבֵּייט). בדרכו הוא פגש באישה זקנה שניסתה להשיג כוחות מיוחדים ולצורך כך נזקקה לעינו של נזיר מלומד. כשהוא מונע מחמלה, הוא נתן לה אחת מעיניו, אך כשלקחה אותה היא פשוט ריסקה אותה בסלע. בעקבות התקרית התפרסם אריאדווה כבעל העין האחת. אריאדווה המשיך להביס את מטרצ'טה הן  בקרבות השיח (דִיבֵּייטִים) והן בלימודי הכוחות המיוחדים ולאחר מכן הפך מטרצ'טה לתלמידו.

אריאדווה שהה בנאלנדה שנים רבות. עם זאת,בהמשך חייו, חזר לנגארג'ונה, שהפקיד בידיו את כל תורתו לפני שנפטר. אריאדווה הקים מנזרים רבים באזור זה של דרום הודו ולימד באופן נרחב, כשהוא מבסס את מסורת המהאייאנה ובמיוחד את עיקרי המאדיימקה בעזרת הטקסט שכתב ונודע בשם "מסכת ארבע מאות הפסוקים על תרגוליו היוגיים של הבודהיסטווה".(Byang-chub sems-dpa’i rnal-‘byor spyod-pa bzhi-brgya-pa’i bstan-bcos kyi tshig-le’ur byas-pa, Skt. Bodhisattvayogacarya-catuhshataka-shastra-karika). הטקסט מכונה בקיצור "מסכת ארבע מאות" או "ארבע מאות פסוקים". כמו נגארג'ונה, גם אריאדווה כתב ביאורים על טנטרת הגויאסאמאדג'ה.

Image source: himalayanart.org