עצותיו של סרקונג רינפוצ'ה לאלו המתַּרגלים טנטרה

לבצע ריטריטים טנטריים של מדיטציה ב"חלקי זמן"

למרות שריטריטים טנטריים במתכונת זמן מלאה הנמשכים לאורך תקופות ארוכות הם מועילים, לקיחת חלק בהם היא בגדר מותרות למרבּית בני ובנות האדם. על כן, רינפוצ'ה חש שזו צרות אופקים לחשוב שנוכל לבצע את הסוג המסוים הזה של ריטריט רק אם יש ברשותנו שלושה חודשים או יותר של זמן פנוי. ריטריט אין פירושו פרק זמן של התנתקות שלנו מאחרים/ות, אלא תקופת זמן של תרגול אינטנסיבי שנועד להגמיש את התודעות שלנו באמצעות תרגול. ביצוע סשן תרגול אחד בכל בוקר ולילה, תוך ניהול חיים רגילים ביתר היום, מתקבל בהחלט. רינפוצ'ה עצמו עשה הרבה מהריטריטים שלו באופן הזה, מבלי שמישהו בכלל ידע שהוא עושה זאת.

ההגבלות היחידות של השיטה הזאת של תרגול הן לישון באותה המיטה ולמדוט באותו מקום ישיבה במהלך הריטריט. אחרת, המומנטום של בניית אנרגיה רוחנית יישבר. בנוסף, כל סשן חייב לכלול לפחות מספר מינימלי של מנטרות, קידות, או תרגול חזרתי אחר כלשהו, בהמשך למספר הפעמים שנקבע שיש לחזור על הפעולות בסשן הראשון של הריטריט. לכן, רינפוצ'ה ייעץ לבצע רק שלוש חזרות על התרגול הנבחר במהלך כל פרק זמן. בדרך הזאת, מחלה רצינית לא תצריך את שבירת הרצף של הריטריט ולא תחייב לחזור עליו מחדש מההתחלה. 

כשהנחיצות גוברת על הגבלות הריטריט

בכל אופן, כפי שזה כך עם כל צורות המשמעת הבודהיסטיות "נחיצות לעתים גוברת על האיסור", אך רק במקרים מאוד מיוחדים. פעם, בדהרמסלה, באמצע ריטריט מדיטציה, קיבלתי בקשה לתרגם העצמה ולימוד שהוד קדושתו הדלאי לאמה העביר במאנאלי, עיר הימאליה אחרת בהודו. התייעצתי עם רינפוצ'ה שאמר לי ללכת ללא שום היסוס או ספקות. סיוע להוד קדושתו יהיה מיטיב יותר מכל דבר אחר שאוכל בכלל לעשות. אני לא אשבור את המומנטום של התרגול שלי כל עוד ביצעתי סשן מדיטציה אחד בכל יום, ו, לאחר עשרה ימים עם הוד קדושתו, חזרתי לדהרמסלה והשלמתי את הריטריט.

לבצע נהלים ריטואליים באופן הנכון

רינפוצ'ה תמיד הדגיש שהנחיות לנהלים ריטואליים הן עניין רציני ותכליתי. יש לבצע אותן כראוי. למשל, ריטריטים טנטריים דורשים חזרה על מנטרות מסוימות במהלך מספר מסוים של פעמים ואז עריכת "פוג'ת אש" (טקס אש). פוג'ת אש היא ריטואל מורכב להגשת חומרים מיוחדים לתוך האש. מטרת הריטואל היא לפצות על כל ליקוי שהוא בתרגול ולטהר את כל השגיאות שעשינו. 

ריטריטים מסוימים הם קשים במיוחד. אחד שעשיתי, למשל, דורש חזרה על מנטרה למשך מיליון פעמים ו, במהלך פוג'ת אש נרחבת, הגשת עשרת אלפים צמדים של קני סוף ארוכים תוך דקלום מנטרה לליווי כל צמד. כל עשרת האלפים חייבים להיות מוגשים אל האש ברצף ישיבה אחד, ללא הפסקה. כשערכתי את פוג'ת האש שלי בסוף אותו ריטריט, איכשהו נשארו לי פחות קני סוף מהכמות הנדרשת. לאחר סיום יתרת הריטואל, דיווחתי על כך לרינפוצ'ה. הוא ביקש ממני שאחזור על כל פוג'ת האש לאחר כמה ימים. הפעם, ווידאתי שכל עשרת אלפי צמדי קני הסוף נמצאים מוכנים ברשותי!

 מכיוון שאלו שיש להם מומחיות לריטואלים לא תמיד זמינים/ות, רינפוצ'ה הדגיש את הצורך בהסתמכות עצמית. לכן, הוא לימד את התלמידים המתקדמים שלו מהמערב איך לערוך פוג'ות אש בעצמם. זה כולל את האופן שבו יש להכין את מתחם האש ואיך לצייר את תרשים המנדלה הנדרש על המשטח שלו עם אבקות הצבע. אפילו אם מערביים יזדקקו למישהו אחר שינחה מילולית את הריטואל במידה והוא לא נגיש עדיין בשפותיהם שלהם, רינפוצ'ה הסביר שיהיה עליהם להגיש בעצמם את החומרים השונים לאש. זה נכון גם כשהריטריט נערך במתכונת קבוצתית.  

ביצוע הנהלים באופן הנכון, בכל אופן, לא סותר התנהלות בגישה מעשית. למשל, ריטריטים טנטריים מתחילים עם עריכת מנחות מיוחדות על שולחן מנחה ביתי (אלטָר) ולאחר מכן הגשתן בכל יום מהימים הבאים על מנת להדוף מכשולים. המכשולים מדומים כצורת רוחות מפריעות והזמנתן מדי יום להתכבד במנחה. רינפוצ'ה ייעץ שקופסאות או צנצנות של עוגיות הן תחליף מקובל לחלוטין בתור הטורמות המקושטות המשמשות למטרה הזאת.  

להימנע מלנסות לבצע תרגולים מתקדמים כשאין עדיין הכשרה לכך. 

רינפוצ'ה לא היה מרוצה מכך שאנשים מתנסים בתרגול מתקדם מבלי שיש להם מיומנות בכך. חלק מהאנשים, למשל, מתנסים בתרגולים של שלב ההשלמה ללא רצון או אפילו עניין לתרגל סדהנה ארוכה, שלא לדבר על השגת שליטה בדבר. למחלקה העליונה של טנטרה, אנוטאראיוגה, יש תחילה את תרגולי שלב היצירה ואז את תרגולי שלב ההשלמה. השלב הראשון מאמן את הכוחות של הדמיון והריכוז דרך תרגול סדהנה. השלב המאוחר יותר מסתייע בכוחות התודעה שפותחו על מנת לעבוד עם מערכת האנרגיה העדינה של הגוף המביאה להתמרה עצמית של ממש. מבלי הכישורים והמיומנויות שהושגו דרך תרגול סדהנה, העבודה עם הצ'אקרות, הערוצים, והרוחות- האנרגטיות של המערכת העדינה הזאת, היא דבר מעורר גיחוך. 

תרגולי טנטרה מתקדמים, הזהיר רינפוצ'ה, עלולים להיות מזיקים מאוד אם הם נעשים בצורה לא מדויקת על ידי מי שאין לו את המיומנות וההכשרה לכך. למשל, העברת תודעה (פּוֹאַה- powa) , אשר כרוכה בלדמיין שיגור של ההכרה של מישהו החוצה מהקודקוד שלו על סף המוות, עלולה לקצר את חייו. לקיחת תמצית של גלולות (צ'ולן chulen), בזמן שצמים במשך שבועות וחיים על גלולות שרידים מקודשות (relic), במיוחד אם עושים זאת בקבוצה, עלולה לגרום לרעב באזור. בנוסף, מי שמתרגל באופן הזה עלול לחלות באופן רציני מחוסר במזון ובמים, ואפילו למות. 

ריטריטים טנטריים הם בעצמם תרגול מתקדם ורינפוצ'ה הזהיר נגד כניסה אליהם בטרם נוצרה בשלות לכך. לפעמים, למשל, בני אדם ייקחו על עצמם לבצע ריטריט על מנת לחזור על מאה אלף מנטרות, אך מבלי שיש להם היכרות מוקדמת עם התרגול. מה שעולה בדמיונם הוא שבמהלך הריטריט, תושג התנסות בכך. למרות שהקדשת תקופה נמרצת ללימוד ולהתרגלות לתרגול מסוים היא מועילה, זו לא עבודה המיועדת להיעשות במהלך ריטריט טנטרי פורמלי. מי שלא יודע איך לשחות לא מתחיל באימון בבריכת שחייה למשך שתים עשרה שעות ביום. פזיזות כזאת רק מובילה להתכווצויות שרירים ותשישות. אימון נמרץ הינו מוגבל לשחיינים/יות  עם ניסיון במטרה להפוך לאתלטים/יות בליגת העל. אותו הדבר לגבי ריטריטים טנטריים של מדיטציה. 

להימנע מיהירות על אודות התרגול שלנו

יתרה מכך, תרגול טנטרי צריך להישאר פרטי. אחרת, עלולות לצוץ הפרעות רבות. רינפוצ'ה ראה שהרבה מערביים לא רק שלא שמרו על התרגולים וההישגים שלהם לעצמם, הם התפארו בהם. הוא אמר שזה היה אבסורד להתרברב על להיות מתרגל יוגי דגול של דמות בודהה מסוימת כשכל מה שעשית זה ריטריט קצר באמצעות חזרה על המנטרה הרלבנטית כמה מאות אלפי פעמים. ולהיות עם כל כך הרבה יומרנות ושחצנות אפילו בלי לתרגל באופן יומיומי את הסדהנה הארוכה של הדמות זה אף יותר מעורר גיחוך. רינפוצ'ה תמיד הסביר שהסדהנות הארוכות מיועדות למתחילים. הסדהנות הללו בדרך כלל מכילות יותר ממאה עמודים והן כמו תסריטים של אופרות ארוכות של הדמיות. הסדהנות המקוצרות מיועדות למתרגלים מתקדמים שיש להם היכרות כל כך גדולה עם התרגול במלואו שהם יכולים להשלים את כל ההדמיות וההליכים תוך כדי דקלום של מלים בודדות. 

להכיר בערכה של שיטת הלימוד הטנטרית בעלת העמימות המכוונת 

רינפוצ'ה לימד שמערביים צריכים גם לרסן את הנטיות שלהם לרצות שכל הלימוד וההנחיות יוצגו להם באופן סדור מההתחלה, במיוחד ביחס לטנטרה. המאסטרים ההודיים והטיבטים הגדולים יכלו בהחלט לכתוב טקסטים ברורים. אף על פי כן, הם באופן מכוון כתבו בסגנון עמום. להפוך חומר טנטרי לבהיר ונגיש מדי עלול בקלות לגרום להפרעות והתנוונות של התרגול. למשל, אנשים עלולים לקחת את התורות כדבר מובן מאליו ולא להשקיע בהן מאמץ רציני. 

חלק חשוב משיטת הפדגוגיה הבודהיסטית הוא לגרום לאחרים/ות לתהות על המשמעות. אם תלמידים/ות באמת מעוניינים, הם יחפשו אחר הבהרה נוספת. זה מסנן החוצה באופן אוטומטי את אלו שהם "תיירים/ות רוחניים/יות" ושאין להם רצון להשקיע את העבודה הקשה הנדרשת על מנת להגיע להארה. אבל, אם מטרת הבהרת הטנטרות היא להפריך את הרושם השלילי והמעוות שיש לאנשים לגביהן, הוד קדושתו הדלאי לאמה תמך במתן הסברים מפורשים. יחד עם זאת, אותם הסברים יעסקו אך ורק בתאוריה, ולא בתרגולים ספציפיים של דמויות-בודהה מסוימות. בכל אופן, חוברת הדרכה ברורה של "איך לעשות זאת בעצמך" עלולה לעודד אנשים להתנסות בתרגולים מתקדמים ללא השגחת מורה, מה שעלול להיות מסוכן מאוד. 

לא להתייחס בקלות דעת למגיני דהרמה

המסוכן מכל, הזהיר רינפוצ'ה, הוא להתייחס למגיני דהרמה בקלות דעת. מגיני- דהרמה הם כוחות רבי עוצמה, לעתים קרובות רוחות, שהמאסטרים הגדולים אילפו. הם גרמו ליישויות הללו שבאופן רגיל היו אלימות לנדור בשבועה להגן על תורות הבודהה (הדהרמה) ועל אלו המתרגלים אותה בכנות מפני נזק ומכשולים. רק יוגים גדולים יכולים להחזיק אותם תחת שליטה. 

רינפוצ'ה סיפר לעתים קרובות את הסיפור של מגן אחד שנדר להגן על התרגול של מנזר המסור לעריכת דיונים לוגיים (קרבות שיח). הוא התחייב לחולל הפרעה כמו למשל חולי ותאונות, אצל כל מי שיתרגל טנטרה בשטח המנזר בזמן שעליו לערוך דיון לוגי. רק נזירים שסיימו את אימוני קרבות השיח הדיאלקטיים שלהם ושלמדו מאוחר יותר באחד משני הקולג'ים הטנטריים היו רשאים לתרגל טנטרה- אך אפילו אז, לא בין כותלי המנזר. 

גשה אחד, בהיותו עדיין תלמיד, רגיל היה להגיש בשטח המנזר מנחה של עלי ערער חרוכים המזוהה עם הטנטרה. הוא הוטרד ללא הרף ממכשולים. הוא נכנס אז לאחד מהקולג'ים הטנטריים ולאחר שהוסמך, חידש את הכנת המנחה, אך עשה זאת מחוץ למנזר, על הגבעות הסמוכות. כמה שנים מאוחר יותר, אחרי שהגֵשֶה הגיע לתפיסה ישירה, בלתי מושגית, של ריקות, המגן הופיע בפניו בחזיון. הרוח, המגן האכזרי למראה, התנצל, באומרו, "אני מצטער שהייתי חייב להזיק לך קודם לכן, אבל זה היה חלק מהשבועה שלי למייסד המנזר שלך. כעת משהשגת תפיסה ישירה של ריקות, אפילו הם הייתי רוצה, לא אוכל לגרום לך נזק כלשהו".

רינפוצ'ה הדגיש את החשיבות של הדוגמה הזאת. השתטות עם כוחות שמעל ליכולותיך לשלוט בהם עלולה להוביל לאסון. הוא ציטט לעתים קרובות את הוד קדושתו שביקש תמיד לזכור שמגיני-דהרמה הם משרתיהם של דמויות- בודהה. רק אלו שיש להם מיומנות מוחלטת בשלב ההשלמה של אנוטראיוגה טנטרה ועם היכולת לצווֹת כמו דמות-בודהה יכולים להיות מעורבים בכך. אחרת, התקשרות בטרם עת תהיה כמו מצב בו ילד קטן קורא לאריה עצום להגן עליו. האריה עלול פשוט לטרוף את הילד. הוד קדושתו יעץ שהקארמה שנוצרת על ידי הפעולות שלנו היא המגן הטוב ביותר. יתרה מכך, מה כבר יכול לקרות מלקיחת מקלט בשלושת אבני החן- הבודהות, הדהרמה והקהילה הרוחנית שהגיעה לידיעה תבונית נשגבת?

Top