תורת האבולוציה של דרווין בוחנת את תהליך הברירה הטבעית ואת האופן שבו גופיהם הביולוגיים של מינים, מִשתנים עם הזמן. רשימותיו שהובאו בספרו "על מוצַא המינים", נחשבו לדברי כפירה באותה תקופה, משום שהתיאוריה סותרת את הרעיון שאלוהים כול-יכול ברא עולם קבוע ואת כול היצורים הנצחיים שבו שאינם משתנים עם הזמן. בעוד שאפילו כיום תורת האבולוציה אינה מתיישבת עם כמה מהדתות, בתורות הבודהיסטיות אין שום דבר שסותר את הרעיון הכללי שלה. למעשה, מבחינת הבודהיסטים והבודהיסטיות, התיאוריה תואמת לחלוטין את תורתו של בודהה על התהוות תלויה ולא על תפיסת הבריאה, ואת הראשון מבין ארבעת הסממנים המובהקים של הדהרמה: הארעיות. תופעות מתרחשות ומתפתחות תדיר בהתבסס על מגוון גורמים ותנאים, והיה זה מוזר אם בני ובנות האדם ובעלי החיים באופן דומה לא היו חלק מהזרם הכולל הזה של אי-קביעות.
אין בזה כדי לומר שהרעיון הבודהיסטי של זמן ואבולוציה תואֵם במדויק לזה של דרווין. התיאוריה של דרווין מתרכזת ביסודות הביולוגיים והפיזיים שבאמצעותם יכולים יצורים להיווצר, ולמרות שקיים הרעיון של עליה הולכת וגוברת של המודעות ככל שצורות החיים הופכות מורכבות יותר, הוא אינו יורד לעומק הדברים כפי שעושה בודהה שמתאר את התפתחות המודעות מרמות צורות החיים הנמוכות ביותר עד להארה המלאה כבודהה. כמו כן, דרווין מדבר על התפתחות המודעות של המינים בכללותם, ואילו הבודהיזם מדבר, בנוסף, גם על התפתחות המודעות ביצורים כפרטים.
יתר על כן, לאבולוציה הדרווינית יש "שיפור" הדרגתי ומַתמיד - כלומר, יצורים מתפתחים באופן מתקדם וחיובי לצורות טובות יותר לשֵם הישרדותם ויכולתם להוליד צאצאים. הבודהיזם מלמד כי כל יצור חי בעל תודעה יכול להתגלם מחדש במגוון רחב של צורות, וזה אינו תהליך של שיפור לינארי. יצורים כפרטים וכמינים שלמים יכולים לסגת לאחור בהתאם לקארמה, לגורמים ולתנאים. לפיכך, למרות הבדלים בפרטי הדברים, עקרון האבולוציה נמצא בשתי מערכות הידע.
האבולוציה והתפרקות היקום
על פי המדע, המפץ הגדול - התפשטות ענקית ומהירה של היקום שהתרחשה לפני 14 מיליארד שנה - הוא ראשית הזמן והוא שהיווה את הבסיס להיווצרות כוכב הלכת שלנו לפני 4 מיליארד שנה. עם הזמן התפתח גז מֵימָן לכוכבים ולכוכבי לכת שונים, ובכוכב המסוים הזה שמכוּנֶה על ידנו כיום "כדור הארץ" נוצרו אורגניזמים חד תאיים. אֵלּוּ התפתחו במוּרכּבוּת לצורות החיים המתקדמות השונות שנראות סביבנו כיום. הקהילה המדעית אומרת גם, שלאחר מיליארדי שנים שבמהלכן היקום מתרחב ומתפתח, היקום יגיע לסיומו, ומועלות השערות מדעיות שונות לגבי האופן שבו זה יקרה.
הבודהה מדבר על התפתחותו והתפרקותו הסופית של היקום בסוטרת "ידיעת ההתחלות"- Knowledge of Beginnings Sutra (ובשפה הפאלית: )Agganna Sutta. שַם, מתבונן אף הוא בצמיחתה והתמעטותה הסופית של הסביבה בכדור הארץ שלנו, כמו גם בהיווצרותן של צורות חיים שונות והכחדתן בסופו של דבר, וכמו כן בהתפתחותן של חברות שונות והגעתן לקיצן. הבדל אחד בין המדע המודרני לבודהיזם, עם זאת, הוא שהבודהה אמר שהופעתו, קיומו והיעלמותו של היקום הם רק פרק אחד מתוך מעגלים מחזוריים מרובים, ושלזמן אין התחלה או סוף. הסוטרה אומרת:
במוקדם או במאוחר, בחלוף תקופה ארוכה, וַאסֶטְהָה, העולם הזה עובר... אך במוקדם או במאוחר, בחלוף תקופה ארוכה מאוד, העולם הזה מתפתח ... באותה תקופה, וַאסֶטְהָה , יש רק מַסַה אחת של מים, וחושך על פני כול, חושך מְסַמֵא. הירח והשמש אינם מופיעים, קבוצות הכוכבים והכוכבים אינם מופיעים, הלילה והיום אינם מופיעים, חודשים ושבועות אינם מופיעים, עונות ושנים אינן מופיעות, זכר ונקבה אינם מופיעים. יצורים מסווגים רק כיצורים...
כאן נוכל לראות כי הבודהה מדבר באופן ברור למדי על מחזורי מערכות העולם, יחד עם אזכור של יצורים. הסוטרה ממשיכה לפרט כיצד מופיעים מִגדרים וכיצד מתפתחות חֶבְרוֹת עם טווח רחב של סוגי אנשים ומעמדות. לאחר מכן היא מתארת איך הסביבה והיצורים שבה מתדרדרים לשפל המדרגה ונעלמים.
מתוך הסוטרה הזו ומתוך התורות הבודהיסטיות בנושא ההתהוות התלויה והארעיות, נוכל לראות שאין סתירה בקבלת התיאוריות המדעיות של המפץ הגדול או כל אחת מהתיאוריות המדעיות לגבי סופו של היקום הזה.
האבולוציה של גופים
כעת, בואו נסתכל יותר מקרוב על האבולוציה של גופים ביולוגיים. התיאוריה של אבולוציה ברורה בנוגע לכך- כולנו התפתחנו מיצורים חד תאיים. התיאוריה של דרווין מציעה אבולוציה מדורגת, שבה יצורים מתקדמים כלפי מעלה- במלים אחרות ישנה נטייה מולדת להתפתח רק בדרך של השתפרות. כאן, אנו מדברים רק על בסיס גופני, מאחר שהבודהיזם יטען שיש הבדל גדול בין צורות החיים הפיזיות על כדור הארץ ובין ההמשכיות של זרמי התודעה של היצורים שמתגלמים בהן מחדש.
הייתה בעבר נדידת דינוזאורים בפלנטה, אך כעת הם נכחדו. מדוע שלא נוכל להתגלם מחדש כדינוזאורים בזמננו? לפי תיאוריות מדעיות, לפני כ 66 מיליון שנים, אסון טבע עצום בגודלו הביא להכחדת הדינוזאורים, אך לא של היונקים (כמונו, המין האנושי), אשר שגשגו יותר מאוחר. התיאוריה של דרווין תאמר שדינוזאורים לא שרדו את הברירה הטבעית ולכן הם נמחקו.
מנקודת מבט בודהיסטית, צריכות להיות נסיבות מתאימות זמינות כדי שכוחות קארמיים ופוטנציאל גלום יוכלו להבשיל. הנסיבות להתגלם מחדש כדינוזאור פשוט לא קיימות פה כרגע בכוכב הלכת הזה. במקום זאת יש לנו מגוון של בסיסים פיזיים זמינים להתגלמות מחדש. שני אלה נתונים לשינויים בחלוף הזמן. כמובן, אם דינוזאורים היו קיימים כרגע בפלנטה כלשהי בחלק אחר של היקום שלנו, הבודהיזם יקבל שנוכל להתגלם מחדש כדינוזאורים שם!
במהלך דיון שהיה להוד קדושתו הדלאי לאמה עם מדענים, הוא נשאל האם מחשבים יכולים להפוך להיות יצורים חיים: האם למחשבים תהיה יום אחד תודעה? הוא ענה בדרך מעניינת באומרו שאם מחשב או רובוט יגיעו לנקודה שבה הם מתוחכמים מספיק כדי להוות בסיס לרצף מנטלי, אין שום סיבה מדוע רצף מנטלי לא יוכל להתחבר למכונה דוממת כבסיס פיזי לאחת מהתגלמויותיו.
זאת, לא על מנת לטעון שמחשב הוא תודעה. לא על מנת לומר שנוכל ליצור תודעה באופן מלאכותי במחשב. עם זאת, אם מחשב הוא מתוחכם דיו, הרי שרצף מנטלי יוכל להתחבר אתו ולקחת אותו כבסיס הפיזי שלו. זה אפילו יותר מרחיק לכת מדרווין!
מדוע הבודהה לא הסביר באופן נרחב יותר על אבולוציה?
אם נסתכל מנקודת מבט בודהיסטית על הבודהה כעל יודע- כול, לאחר הגעתו להארה מלאה, הייתה לו הרי ידיעה של הכול, ולכן עשויה לעלות בנו התהייה- למה הוא לא דיבר אם כן או חשף אפילו באופן יותר מפורט את אופני הפעולה של היקום והאבולוציה של היצורים?
באופן כללי, הייעוד של כל מה שהבודהה לימד הוא לקדם אותנו בדרך לשחרור והארה. לכן, המטרה שלו בתיאור המעגלים הנרחבים שהיקומים והיצורים שבתוכם עוברים דרכם הייתה לסייע לאנשים להבין את הנדירות של ההתגלמות מחדש של חיים יקרים בגוף אנושי שיש להם כרגע. דרך הוקרת הנדירות הזו והקושי להשיג כזו שוב, בני ובנות אדם יתמלאו השראה לנצל באופן מיטבי את היתרון במצבם/ן הנוכחי כדי לעבוד למען השגת המטרות הרוחניות הללו. הבודהה לא הגיע לעולם הזה ללמד אותנו קוסמולוגיה או אסטרופיזיקה.
לשקוע בהגייה בנוגע לסוגיות שאינן רלבנטיות למטרה הזאת מתגלה כבזבוז של זמן ואנרגיה. במיוחד כאשר התודעות שלנו מלאות בבלבול ואנו מוּנַעים ומוּנַעות מרגשות מפריעים, להתחיל לתהות על היקום ועל מספר היצורים שבתוכו- ובפרט כשכל זה מבוסס על האמונה שלנו במידע כוזב עליהם- רק יסיח את דעתנו מהשאיפה שלנו להשתחרר והיכולת לעזור לאחרים ואחרות. התוצאה של זה עלולה להיות שנישאר בסוף אפילו עם עוד יותר בלבול.
ישנם מספר סיפורים מחיי הבודהה שמאירים את הנקודה הזאת. למשל, הבודהה נשאל האם היקום הזה נצחי או לא. והאם, לאחר המוות, העצמי ממשיך להתקיים או לא. בכל המקרים הללו, הבודהה בחר לשמור על שתיקה, ולא לענות. בסופו של דבר, הבודהה אמר שכאשר אנשים מבולבלים ומאמינים בדברים כמו בריאה, היעדר שינוי, ונשמה נבראת, כל תשובה שהוא ייתן רק תעמיס על הבלבול הקיים. אם אין כזה דבר כמו היעדר שינוי, ונשמה נבראת, אז איזה הגיון יש בלשאול האם מספרן של כאלה נשמות הוא סופי או אינסופי?
זה בפני עצמו לימוד גדול. אחרי הכול, האם ידיעת גודלו של היקום או מספר היצורים בתוכו- אפילו אם יש לנו מידע מדויק בנוגע לאיך הם קיימים- מסייעת לנו להתגבר על הסבל והבעיות שלנו? האם זה עוזר בלהיטיב עם שאר היצורים? הבודהה אמר שהיינו מתים לפני שהיה עולה בידינו לפתור את כל אחת מהקושיות הללו, תוך בזבוז של החיים היקרים שיש לנו. עם ההבנה שאנחנו למעשה נמצאים/ות בסמסרה, אך עתה יש לנו גוף אנושי יקר ותודעה, נוכל להסתייע בהם להתגבר על סבל ולעזור לכל היתר. נוכל לתרגל את השיטות שיובילו אותנו להארה מלאה. וברגע שנגיע לשם, אולי לנו עצמנו יהיו תשובות לכל הקושיות הבלתי פתורות הללו!