התודעה היא החוויה האישית, הסובייקטיבית של "מַשהו" שמשתנה תמיד, מרגע לרגע.
האופן שבו נתפס המושג "תודעה" הוא חמקמק, ושפות שונות מַמְשִׂיגוֹת אותו באופן שונה. המונח הבודהיסטי לתודעה בסנסקריט הוא צ'יטה chitta, ויש לו מגוון רחב של משמעויות. הוא כולל תפיסה חושית, מחשבה מילולית ומופשטת, רגשות, תחושות של אושר ואי-אושר, תשומת לב, ריכוז, אינטליגנציה ועוד. כאשר הבודהיזם מדבר על התודעה, הכוונה היא לכל סוג של פעילות מנטלית.
המוקד אינו הבסיס הפיזי - המוח, מערכת העצבים, ההורמונים וכן הלאה - וגם לא הפעילות הכימית או החשמלית הכרוכה בכך. הבודהיזם לא שולל אף אחד מאלה, כי כמובן שהם קיימים ומעורבים באופן בלתי נפרד. הכוונה ב"תודעה" היא גם לא לאיזה "דבר" רוחני שנמצא בתוך המוח ומְחוֹלֵל את פעילותו. יתר על כן, בודהיזם אינו טוען לתַּת-מודע קולקטיבי או לתודעה אוניברסלית.
מהי פעילות מנטלית?
אם התודעה והפעילות המנטלית הן חוויות אישיות, סובייקטיביות של דבר כלשהו, אז מהי המשמעות המדויקת של לכעוס למשל? זוהי התעוררות הכעס ועצם הרגשתו שמתרחשים בו זמנית. יחדיו הם מתארים אירוע אחד בזרם מתמשך של חוויה של מַשהו. החוויה של מי? אם אני כועס או כועסת, זו החוויה שלי, לא שלך. אבל אין "אני" נפרד שלוחץ על כפתור כעס במכונה שנקראת "תודעה"- אנחנו פשוט חלק מאירוע החוויה.
זה דומה למצב שבו נראה משהו, כמו למשל תפוח. מההיבט המדעי ההבנה היא שְקָרְנֵי האור נכנסות לעינינו דרך הקרניות שלנו, ופוגשות את תאי קולטי האור של הרשתית. זה מעורר דחפים חשמליים המעבירים מידע אופטי למוח, שם הוא מעובד. החוויה הסובייקטיבית של המתואר לעיל היא הופעת ההולוגרמה המנטלית של תפוח וזוהי המשמעות של לראות את התפוח. התודעה, לעומת זאת, איננה חלל ריק אי- שם במוח שבו עולה ההולוגרמה הזו של תפוח כפי שמרמז הביטוי "משהו עלה בדעתי".
הולוגרמות מנטליות יכולות להיות גם מצגות של צלילים, ריחות, טעמים ותחושות פיזיות, אפילו בדמיון ובחלומות שלנו. הדימוי של הופעת הולוגרמה מנטלית יכול גם לתאר את התעוררות הרגשות ואת רמות האושר או אי-האושר, בהתבסס על הפרשת הורמונים על ידי חלקים אחרים במוח. בכל רגע, תוכן ההולוגרמות המנטליות שלנו הוא מיכלול של מרכיבים רבים: אובייקט כמו מַרְאֶה מסוים או מחשבה, שמשולב עם תערובת של רגשות, בתוספת רמה מסוימת של אושר או אי-אושר.
מדעי המוח ובודהיזם
מאז נחנך רשמית "מכון התודעה והחיים" בשנת 1987 על ידי הדלאי לאמה ומדען המוח הצ'יליאני פרנסיסקו וָרֵלָה, צוותי מדע בינלאומיים וצוותי הוראה בודהיסטים מוסמכים חקרו את הממשק בין התודעה למוח. מדעני ומדעניות המוח עקבו אחר פעילות המוח של מוֹדֵטים מתחילים ומנוסים, וחשפו כי מדיטציה מתמשכת משפיעה על הנוירופלסטיות (הגמישות העצבית) של המוח, ויוצרת מסלולים עצביים חדשים שמאפשרים לחולל ריכוז ורגשות מיטיבים כמו חמלה בְּיֶתֶר קלות.
עד כה, ממצאי המדע המערבי והבודהיזם השלימו והעשירו זה את זה, ומיזמים משותפים בין מתרגלים בודהיסטים ומדענים בולטים הם סימן ההיכר של מה שהדלאי לאמה מכנה- הבודהיזם של המאה ה -21.
משמעות המילה "תודעה" בבודהיזם מכוונת לפעילות המנטלית של חווית החיים. פעילות זו משתנה בכל רגע ומְלוּוָה תמיד בגורמים מנטליים שונים. הבודהיזם מלמד אותנו שאנחנו לא קורבנות של כל מה שהחיים מטילים עלינו, אלא שיש לנו תפקיד חשוב ובלתי נפרד בנוגע לאופן ולתוכן חוויות החיים שלנו. באמצעות תרגול של תודעותנו, נוכל לשנות באופן קיצוני את חוויותינו לטובה, ועל ידי מאמץ מתמשך, השינוי החיובי הזה יהפוך לנטול מאמץ.