הלימודים הבודהיסטיים מספקים שפע של עצות כיצד לנהל את חיי היומיום שלנו. הפנו את המבט למטה.
בשעת היקיצה
עם היקיצה ולפני שנקום, מתבקש שנחוש אושר גדול והודיה על כך שאנחנו עדיין בחיים, ונתמלא נכונות לפגוש ביום חדש. נְפַתֵּחַ כוונה נחרצת ל:
- הפיכת היום למשמעותי.
- לא לבזבז את ההזדמנות היקרה שיש לנו לעבוד על פיתוח עצמנו ולעזור לזולת.
אם עלינו ללכת לעבודה, נחליט לנסות לעשות זאת בריכוז וביעילות. לא נכעס, לא נגלה קוצר-רוח, לא נזעף על עמיתינו לעבודה. נפגין ידידות כלפי כול, אבל לא נבזבז את זמננו וזמנו של הזולת בפטפוטים ורכילות חסרי משמעות. אם הטיפול במשפחתנו באחריותנו, נחליט לא לאבד את סבלנותנו, אלא לדאוג לצרכים הפיזיים והרגשיים של בני ובנות המשפחה כמיטב יכולתנו, עם טיפול אוהב.
מדיטציית בוקר
בדרך כלל, נוכל לעשות מדיטציה זמן קצר לפני ארוחת הבוקר. רק חמש או עשר דקות של ישיבה רגועה, התמקדות בנשימה ומִרכוז מנטלי, יועילו מאד.
נהרהר על כך שחיינו שזורים באלה של הזולת. על כך שתחושותיו של הזולת ופעולותיו משפיעות עלינו ועל השאר, ונעורר תחושה חמימה של אהבה: "הלוואי שיהיו כולם וכולן באושר", כמו גם חמלה: "שיהיו כולם וכולן משוחררים מאִי- שמחה ומכל בעיותיהם". אנו נפתור זאת היום, ננסה לעזור לזולת בכל דרך שנוכל, ואם זה לא אפשרי, לפחות נימַנע מלגרום נזק כלשהו.
תשומת לב מודעת (מיינדפולנס) במהלך היום
לאורך היום, ננסה להישאר בתשומת לב מודעת בכל הנוגע לפעולות שלנו, לאופן הדיבור, דרך החשיבה והתחושה. ננסה ביחוד להבחין אם רגשות מפריעים כמו כעס, חמדנות, קנאה, יהירות וכדומה מנסים להתגנב פנימה. נשים לב כשנפעל באופן אנוכי או בחוסר רגישות, או מתוך רחמים עצמיים ודעה קדומה. ברמה מעודנת יותר, נכוון לכך שבאופן מודע נוכל להבחין כאשר נקרין סיפורים אבסורדיים על עצמנו, על הזולת ועל מצבים למיניהם. נגלה ערנות לאותם רגעים שבהם נדמיין שלעולם לא יגיע תורנו בתור הארוך ההוא, שאיש לא יוכל לאהוב מישהו/י כמונו, וכשנחווה תחושת מִסְכּנוּת ורחמים עצמיים.
כשנתפוס את עצמנו בשעת פעולה, דיבור או מחשבה כפייתיים בכל אחד מן המצבים המועדים לפורענות הללו, ניישם רמה אחרת של תשומת לב מודעת. ראשית, ננסה לעצור לפני שנעשה או נאמר משהו שנצטער עליו אחר כך. אם כבר פעלנו כך, נעצור מיד לפני שנעשה או נאמר משהו גרוע יותר. נעשה את אותו הדבר כאשר נמצא את עצמנו במעגל של חשיבה שלילית. נזכור את תרופות הנגד, שעוזרות להרגעה ולהתמודדות מתאימה עם הגורמים המפריעים הרגשיים והמנטליים, וניישם אותן בנחישות עד שנחזיר לעצמנו את השלווה.
דוגמא שרובנו נוכל להזדהות איתה היא מצב בו נאמרים עלינו דברי ביקורת בעבודה או בבית או כאשר נעשָה מעשה שממש מציק לנו. עלינו:
- לזכור שצעקות לא עוזרות ולנסות להירגע באמצעות התמקדות בנשימה, בדיוק כפי שעשינו בבוקר.
- להיזכר שהרצון לחיות באושר ולא בחוסר שמחה משותף לכולנו , אולם לעיתים חלקינו מבצע פעולות שנובעות מבלבול ומביאות עימן בעיות.
- לעורר בתוכנו את המשאלה שיזכו כולם/ן לאושר ושתהיינה לכולם/ן הסיבות לאושר.
- לציין בפני הצד שפגע את ההשפעות השליליות של התנהגותו, אם הוא פתוח לשמוע לעצתנו, ולבקש ממנו להפסיק.
- אם אין תגובה משום סוג מהצד הפוגע, נשמור על שתיקה ונקבל את האירוע כשיעור לפיתוח אורך רוח. ובכל זאת, אל לנו לעולם לפעול באופן פסיבי אם יש באפשרותנו לשים סוף למצב מטריד כלשהו.
אחד הדברים העיקריים שיש לשלוט בהם הוא הדחף הראשוני לנקוט בעמדה מתגוננת בשעה שמועברת עלינו ביקורת. נוכל לשמור על רוגע ולבחון בכנות אם יש אמת בדברים שנאמרו – ואם אכן כך, נוכל להתנצל ולתקן את התנהגותנו. אם מה שנאמר הוא שטותי, נוכל פשוט להניח לכך אם זה לא חשוב. אם זה נוגע לנושא משמעותי, נוכל להצביע בפני הצד המבקר על חשיבתו הלקויה, כל עוד נעשה זאת ללא שמץ של התנשאות או תוקפנות.
מדיטציית ערב
לפני השינה בלילה, נוכל לעשות מדיטציה קצרה נוספת כדי להירגע מפעילות היום, על ידי כך שנתמקד שוב בנשימה. נסקור את אירועי היום ונראה כיצד התמודדנו איתם. האם איבדנו סבלנות, או אמרנו משהו מטופש? אם כן, נביע חרטה על כך שלא הצלחנו לשלוט בעצמנו, ואז ללא שום תחושת אשמה, נחליט בנחישות לפעול טוב יותר מחר. נציין לעצמנו גם מצבים שבהם פעלנו בצורה חכמה ואדיבה. נפרגן לעצמנו ונשמח בכך ונחליט בנחישות להמשיך הלאה בכיוון זה. לאחר מכן נלך לישון, בציפייה ליום המחר שבמהלכו נמשיך לעבוד על פיתוח עצמנו ולעזור לזולת. נוכל בהחלט לשמוח על כך שמעשינו הופכים את חיינו היקרים למשמעותיים כל כך.