לאם-רים מוּבְנֵה על פי ארבע האמיתות של הנאצלים והנאצלות

ארבע העובדות האמיתיות

לאחר שבודהה שאקיימוני הראה והדגים את השגת ההארה שלו, הוא לימד שיטות שונות על מנת שנוכל אנחנו להשיג מצב כזה בעצמנו. השיטה הבסיסית היא לנקוט בדרכים למניעה, במילים אחרות, לתרגל את הדהרמה. ראשית, יש (1) בעיות אמיתיות, שכולם וכולן מתמודדים איתם. לבעיות הללו יש (2) סיבות אמיתיות. עם זאת, ביכולתנו להשיג (3) היפסקות אמיתית של הבעיות הללו על ידי כך שנפסיק את הגורמים להן, וכדי להביא להיפסקויות האמיתיות הללו, עלינו לפתח (4) נתיבי תודעה אמיתיים.

רמה ראשונית

ארבע העובדות האמיתיות הללו (ארבע האמיתות של הנאצלים והנאצלות) ניתנות להבנה בכמה רמות שונות. ברמה ראשונית, ישנן הבעיות האמיתיות של התגלמות מחדש במצבים גרועים יותר של לידה חוזרת. אם נהיה במצב קיצוני של סבל, נחווה מידה עצומה של חולי, רעב, צמא, או שתמיד נתענה בכאב, לא יהיה לנו זמן או אפשרות להתפתחות רוחנית. זאת משום שהתודעות שלנו תהיינה מוצפות בבעיות וקשיים חמורים.

הסיבה האמיתית לכך היא התנהגות הרסנית. כפי שלימד בודהה, אם ניצור כאב או סבל, יהיה עלינו לחוות את הסבל הזה בעצמנו. מצד שני, אם נפעל בצורה בונה, אם ניצור אושר, בסופו של דבר נחווה את האושר הזה בעצמנו. לפיכך, אם ברצוננו להשיג את ההיפסקות האמיתית של אותן בעיות קשות, עלינו ללכת בעקבות דרך אמיתית שבה נרסן את עצמנו מפעולות שליליות או הרסניות.

ראשית, עלינו להבין שיש לנו חיי אנוש יקרי-ערך. בזמן הנוכחי, יש לנו את כול ההזדמנויות על-מנת שנוכל לצמוח ולפתח את עצמנו מבחינה רוחנית. אנחנו לא נמצאים/ות במחנות ריכוז או סובלים/ות מרעב קשה, למשל. עם זאת, ההזדמנויות הללו לא יימשכו לַנצח כי באופן וודאי כולנו נמות וחיי האנוש יקרי-הערך הללו יאבדו. אין ודאות מתי זה יקרה. בכול רגע עלולה לפגוע בנו משאית. אם המוות היה פוקד אותנו עכשיו, אז אם תמיד פעלנו בצורה הרסנית, הדבר היה מוביל למצבים גרועים יותר בעתיד. היינו מתגלמים/ות מחדש במצבים בהם היה עלינו עצמנו לחוות את הכאב והסבל שיצרנו. על כן, מתוך פחד מפני עתיד כזה, נחפש לראות אם יש כיוון כלשהו לצאת מזה. נסתכל על הבודהות עצמם.

בודהות הם/ן אלה שהשילו מעל עצמם את כול המגבלות כך שיכולות התודעה, הדיבור והגוף שלהם בלתי מוגבלות וצלולות. התודעות שלהם אינן מוגבלות על ידי רגשות מפריעים או גישות מטרידות כגון כעס, היאחזות או פנאטיות. הם והן אינם מוגבלים על ידי כך שיש להם קהות או שיטוט מנטליים. לבבותיהם, הנחשבים גם הם להיבט של תודעה, אינם מוגבלים על ידי אנוכיות או העדפה. הדיבור שלהם אינו מוגבל ביכולתו לתקשר וגופיהם אינם מוגבלים באנרגיה, למשל. בדרך הזו הכול צלול בנוגע לתודעותיהם, ליבם, דיבורם וגופם. יתר על כן, הם מימשו את כול הפוטנציאלים שלהם לכדי ידיעה תבונית ולכן הם התפתחו והגיעו למצב הכי גבוה שאפשר.

לא רק שהבודהות עשו זאת, הם גם הראו כיצד הם עשו זאת. זה נעשה על-ידי נקיטת דרכי מניעה, או דהרמה, כדי להימנע מלהיות מוכרעים על-ידי המגבלות שלהם, דבר שהיה יוצר בעיות עבור עצמם והזולת. יש גם את הקהילה של אותן ואותם אלה שמכוונים למטרות כאלה ומתקדמים היטב לקראתן, הסנגהה. כאשר נראֵה, אפוא, את מעלותיהם הטובות של הבודהה, הדהרמה והסנגהה, ולא נרצה להמשיך ולהיאלץ לחוות חיים שיוליכו אותנו בכיוון של יצירת בעיות נוספות עבור עצמנו, ומעבר לכך נבין שאם נלך בכיוונם של הבודהה, הדהרמה והסנגהה, זה יאפשר לנו להימנע מבעיות כאלה, ניקח את הכיוון הבטוח שלנו בחיים לפיהם. זו הכוונה בלקיחת מקלט - להציב כיוון בטוח בחיינו.

התנהלות בהתאם לחוקי סיבה ותוצאה (סיבתיות) מסמנת את הכיוון הבטוח בפועל. לפיכך, אם ברצוננו להימנע מבעיות בעתיד, נתנהל בדרך אמיתית של ריסון עצמנו מלפעול באופן שלילי, כגון ריסון עצמנו מלהרוג, לגנוב, לשקר וכדומה. בכך, נפעל בצורה בונה. זוהי רמה התחלתית של הבנתן של ארבע העובדות האמיתיות.

רמה בינונית

ברמה הבינונית, לא משנה באיזה סוג של מצב אנו עשויים/ות להתגלם מחדש, אנו חווים/ות בעיות אמיתיות של להיוולד, לחלות, להזדקן ולמות. יש את הבעיות האמיתיות של אי-השגת מה שברצוננו להשיג גם כאשר נעשַה מצידנו ניסיון להשיג זאת ואת הבעיות של דברים שקורים לנו שאין לנו רצון שיקרו. יש לנו הרבה בעיות שחוזרות על עצמן בצורה בלתי נשלטת כמו תסכולים שתמיד יש לנו ממערכות יחסים קשות עם אחרות ואחרים, וכן הלאה. הסיבה האמיתית לכול אלה היא בראש ובראשונה חוסר המודעות שלנו למציאות - למי שאנחנו ולאופן שבו אנו קיימים/ות. משום כך, אנחנו נאחזים/ות בזהויות אגוֹ מוצקות, אך יש בנו תחושת חוסר ביטחון לגביהן. כתוצאה מכך, על מנת להגן על זהויות שכאלה או לקבוע אותן, תודעותנו הופכות להיות מלאות ברגשות מפריעים ובגישות מטרידות, כגון היאחזות, כעס, תפיסה שגויה (naivety), גאווה, קנאה, התלבטות בלתי החלטית וכו'. בהתבסס על אלה, דחפים שונים או קארמות מגיעים לתודעה שלנו, ואנו פועלים/ות מתוכם בצורה של התנהגות אימפולסיבית. זה נעשה מצידנו במטרה להפוך את הזהויות שלנו לבטוחות יותר, למשל, על ידי ניסיון לצבור כמה שיותר עושר, דברים חומריים או חברות וחברים, או על ידי ניסיון להרחיק או להרוס כול דבר וכול מי שאנחנו לא אוהבים/ות. כאשר אנו פועלים/ות באופן אימפולסיבי בצורות התנהגות כאלה, למשל בצעקות או ברשעות זה כלפי זה, הדבר גורם לנו לבעיות אמיתיות.

אם ברצוננו להגיע להיפסקויות אמיתיות של הבעיות הללו, עלינו לפעול לפי דרך אמיתית. ראשית, עלינו לפתח את המוטיבציה המתאימה, שהיא הנחישות הנחרצת להשתחרר מהבעיות שלנו, מה שנקרא לפעמים ההחלטה הנחרצת להשתחרר(renunciation) . איתה כמוטיבציה שלנו, עלינו לפתח מוּדעוּת מַבחינה שבאמצעותה נוכל לראות מציאות או ריקות. על מנת להשיג חוכמה כזו, יש לנו צורך בריכוז, וכדי שתהיה לנו שליטה כזו על התודעות שלנו, צריכה להיות לנו יכולת לשלוט בפעולות הגסות יותר של גופנו ודיבורנו. לכן, צריכה להיות לנו משמעת עצמית מוסרית. על ידי כך שנפעל בהתאם לדרך הזו של שלושת האימונים הגבוהים - במשמעת עצמית מוסרית גבוהה יותר, ריכוז וחוכמה - נוכל להגיע למוּדעוּת מַבחינה שבעזרתה נראה ריקות: היעדר מוחלט של כול דרכי הקיום הבלתי אפשריות.

מכיוון שאין בנו מודעות למציאות ויש בנו בִּלבול בנוגע למי שאנחנו ולגבי אופן הקיום שלנו ושל העולם, אנו נאחזים/ות בהם כקיימים בדרכים בלתי אפשריות, כמו למשל בכך שהכול קיים באופן מוצק ועצמאי. אולם, שום דבר אינו קיים בדרכים הפנטזיונריות הבלתי אפשריות הללו. הכול נטול קיום בצורה כול כך בלתי אפשרית. עם זאת, זה לא אומר ששום דבר לא קיים. במקום זאת, כול מה שאכן קיים, קיים באופן שבו הוא מתהווה בצורה מוּתנֵית (תלויה), כאשר הכול נובע כתוצאה מתלות בסיבות ותנאים, בחלקים, או בהֵקְשֵׁר התודעתי ותהליך התיוג המנטלי. באמצעות דרך אמיתית כזו של הבנה וידיעה תבונית, ביכולתנו להתגבר על המערפלים המנטליים או החסימות המנטליות, שהם הרגשות המפריעים, ולהשיג שחרור. זוהי רמת ביניים של הבנתן של ארבע העובדות האמיתיות.

רמה מתקדמת

ברמה המתקדמת, אנו נוכחים בכך שלא רק שחוויית בעיות בעצמנו אינה נחלתנו בלבד אלא שכולם וכולן חווים גם הם את אותן הבעיות. לכן, ברמה זו, בעיות אמיתיות הן הבעיות שכולם/ן מתמודדים/ות איתן. יתרה מזו, בעיה אמיתית נוספת היא חוסר היכולת שלנו לסייע לכול אחד או אחת להתגבר על הבעיות שלהם. הגורמים האמיתיים לבעיות הללו הם, ראשית, האנוכיות שמתלווה אליה דאגה לעצמנו בלבד תוך התעלמות מכול השאר. לאחר מכן, יש גם את החסימות המנטליות או המערפלים המנטליים המונעים מאיתנו לדעת ולהכיר את כול האמצעים המיומנים על מנת להיטיב עם הזולת, במילים אחרות, המערפלים המונעים את ידיעת-הכול שלנו. היפסקות אמיתית של המצב הזה תהיה לא רק לשחרר את עצמנו מהבעיות שלנו, אלא ללכת אל מעבר כדי להגשים את מצב הבודהה, שבו נתגבר על כול המגבלות שלנו תוך מימוש כול הפוטנציאלים שלנו כך שנוכל להיטיב עם כולן וכולן ככול שניתן.

הדרך האמיתית שמובילה לכך היא, ראשית, פיתוח מוטיבציית הבודהיצ'יטה, אשר מרחיבה או פותחת את ליבנו לכול האחרים והאחרות ולהארה, מצב הבודהה של היכולת להיטיב עם כולם/ן. עם הבודהיצ'יטה כמוטיבציה שלנו, נְפַתח ונְתַּרגל את הגישות מרחיקות הלכת או השלמויות, שכולן מבוססות על אהבה אכפתית וחמלה אוהדת. אלו הן הגישות של נדיבות, משמעת עצמית, אורך-רוח סובלני, התמדה נלהבת, יציבות של התודעה (ריכוז) ומודעוּת מַבחינה (חוכמה). בעזרת הבחנה מרחיקת לכת, נראֵה את אותה המציאות או הריקות שהיה עלינו לראות כדי להתגבר על הרגשות המפריעים שלנו ולהשיג שחרור. עם זאת, מכיוון שכוחה של הבודהיצ'יטה כמוטיבציה שלנו הוא הרבה יותר חזק מזה של נחישות להשתחרר, להבנה הזאת יש מידה רבה יותר של אנרגיה.

אם יש לנו רק נחישות להשתחרר מהבעיות שלנו, זה מסַפק מידה מוגבלת של אנרגיה מאחורי הבנתנו את המציאות. אם, לעומת זאת, למוטיבציה שלנו לראות את המציאות מתווספת השאיפה שתהיה לנו היכולת להיטיב עם כולם/ן, זה מוסיף אנרגיה במידה הרבה יותר חזקה. לפיכך, ההבנה שלנו מסוגלת לחתוך דרך שתי רמות הערפול, לא רק דרך הערפול של הרגשות המפריעים, אלא גם דרך רמות הערפול המונעות ידיעת-כול.

כדוּגמה, נניח שיש הרצאה רפואית על איך לרפא הכשות נחש רעילות. אם ישתתף בהרצאה סטודנט שלומד זאת רק כדי להיות רופא, כך שיוכל להרוויח הרבה כסף ולהתגבר על הבעיות הכלכליות שלו, הוא יקשיב להרצאה הזו רק עם מידה מסוימת של אנרגיה. אִם לעומת זאת, תַּרוץ לתוך הכיתה אֵם שהילד שלה הוכש זה עתה על ידי נחש, אז משום שיש לה דאגה כה עזה לכך שילדה יתרפא, הרצון שלה ללמוד כיצד לרפא הכשות נחש יהיה בעל עוצמה גדולה בהרבה. באותו האופן, כאשר יש לנו מוטיבציה של בודהיצ'יטה מאחורי הבנתנו את המציאות, הדבר מוסיף לה מידה ניכרת מאד של כוח, כך שההבנה שלנו מסוגלת לחתוך דרך כול המערפלים המנטליים שלנו.

שיטה מסוג זה טומנת בחובה נתיב או נתיב תודעה המשלב שיטה וחוכמה. עם זאת, הדרך שבה הן משתלבות כאן, ברמת הסוטרה, אינה כזו שבה השתיים מתרחשות בו זמנית. במקום זאת, זוהי שיטה שבה כול אחת מהן מתרחשת במסגרת ההקשר שלה עם השנייה. לפיכך, השיטה להרחיב את ליבנו כלפי כול האחרות והאחרים ולהשיג הארה שתיטיב עימם, היא במסגרת ההקשר שיש לנו את החוכמה, או את הבנת המציאות, ולהיפך. במילים אחרות, כאשר הלבבות שלנו מתרחבים כלפי חוץ אל כול האחרות והאחרים, זה מתרחש במסגרת של הֵקשר או כשהתודעות שלנו מתרחבות החוצה לעבר המציאות. כאשר התודעות שלנו מתרחבות לעבר המציאות, זה מתרחש במסגרת ההקשר שבו הלבבות שלנו מתרחבים כלפי חוץ אל כול האחרות והאחרים. באופן הזה, האחת היא בהקשר של השנייה, ועד שנהיה בודהות, השתיים אינן יכולות להתרחש בו-זמנית בתודעה אחת.

בצורת ההתנהלות הזו של שילוב בין שיטה וחוכמה, לוקח הרבה מאוד זמן כדי לסגל יכולת לחתוך דרך כול המערפלים המנטליים שלנו. למעשה, זה לוקח מה שידוע כשלושה עידנים של אינספור, כאשר "אינספור" הוא המספר הסופי הגדול ביותר, שהוא 10 ואחריו 60 אפסים. בואו נקרא לזה טריליון. זהו פרק זמן עצום ואחרות ואחרים לא יכולים לחכות לנו בעת שיידרש מאיתנו כול כך הרבה זמן כדי להתגבר על המגבלות שלנו ולממש את כול הפוטנציאלים שלנו, על מנת שנוכל להיטיב עימם באופן הטוב ביותר. כאן בדיוק נכנסת לתמונה הטנטרה. טנטרה היא תרגול מהאייאנה או תרגול מרחיב תודעה שנכנסים אליו על מנת לסגל יכולת להגיע למצב של בודהה - באופן הכי מהיר והכי יעיל – במטרה להיטיב עם אחרות ואחרים ולסייע להם ככול שניתן ובהקדם האפשרי. התרגול מבוסס על כול השיטות שבהן דנו זה עתה במונחים של ארבע העובדות האמיתיות.

Top