בודהיזם מעורב חברתית הוא תנועה בת-זמננו המיישמת תורות לימוד ותרגולים בודהיסטיים בנושאים חברתיים, פוליטיים, סביבתיים וכלכליים. בודהיזם מעורב חברתית, המושרש בערכים של חמלה, חוכמה ואַהִימְסָה (ahimsa) או אי-אלימות, שואף להקל על סבל לא רק ברמה האישית אלא גם בחברוֹת ובמערכות גלובליות.
באופן מסורתי, הבודהיזם אוּפיין לעתים קרובות, באופן שגוי, כמנותק מהחברה או כמיסטי מדי. עם זאת, אנו יודעים מסיפורי חייו של הבודהה שדווקא רגשות עזים של חמלה כלפי הסובבים אותו - בני ובנות אדם ובעלי חיים - הם אלו שהניעו אותו לחפש דרך ליציאה מהסבל עבור כל אחד ואחת. הגישה המעורבת חברתית לתרגול הבודהיסטי מדגישה אפוא את הקשר ההדדי הזה בין התמרה אישית לשינוי חברתי, ומראה שרווחה אמיתית, ואולי אפילו הארה, לא ניתנות למימוש מלא במנותק מאתגרי העולם.
מקורותיו של בודהיזם המעורב חברתית
המונח "בודהיזם המעורב חברתית" זכה לפופולריות במאה ה-20, במיוחד בעזרת מורה הזן הווייטנאמי תיך נאת האן, שתמך בהסתייעות בתורות הלימוד הבודהיסטיות כדי להילחם בבעיות עולמיות דוחקות, כגון מלחמה, הידרדרות סביבתית ואי צדק חברתי. תיך נאת האן הוּנע לפעולה במהלך המלחמה שהרסה את וייטנאם, תוך שהוא נוטש את התבודדותו הנזירית כדי לעזור לקורבנות, אך ניתן לעקוב לאחור אחר שורשיה של התנועה ולראות שמקורם בליבת תורות הלימוד של הבודהה.
תורות הלימוד של הבודהה, כגון ארבע אמיתות הנאצלים והנאצלות הבסיסיות והדרך כפולת השמונה, מדגישות את חשיבות החמלה וקשרי הגומלין. בתוך תורות הלימוד הללו טבוע הרעיון שההקלה על הסבל אינה מוגבלת לבְּרִיוֹת אינדיבידואליות, אלא עליה להתרחב לעֶבר כל הבְּרִיות ולעֶבר כל המצבים המנציחים סבל.
לאורך ההיסטוריה, קהילות בודהיסטיות נרתמו לעתים קרובות לטובת מעשי צדקה, לטובת התנגדות לא אלימה ולפעילות למען צדק חברתי, אך בודהיזם המעורב חברתית מסדיר באופן רשמי את ההיבט הזה של המסורת. התנועה מזמינה בודהיסטים ובודהיסטיות להיות מעורבים באופן פעיל במוסדות החברתיים, הכלכליים והסביבתיים שיש להם חלק ביצירת סבל קולקטיבי.
השפעתו של סוּלַאק סִיבָרַאקְסָה
אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועת הבודהיזם המעורב חברתית היא סוּלַאק סִיבָרַאקְסָה, מלומד תאילנדי, פעיל ומבקר חברתי. ניתן לקרוא את הריאיון שלנו עמו כאן. סִיבָרַאקְסָה תמך במוצהר ובקול נחרץ בשילובם של עקרונות בודהיסטיים עם צדק חברתי, שוויון כלכלי, קיימוּת סביבתית ורפורמה פוליטית - בקול כה נחרץ, למעשה, עד שנעצר פעמים רבות ואף אולץ לגלות זמנית. הוא עמד בחזית המאמצים לקריאת תגר על רודנות, לקידום זכויות אדם ולהתמודדות עם אי-שיוויון מוּבְנֶה בתאילנד ובעולם.
האקטיביזם של סוּלַאק סִיבָרַאקְסָה מושרש באמונה שתורות הלימוד הבודהיסטיות יכולות - ואף צריכות - להיות מיושמות על מנת לטפל בשורשי הסיבות לסבל בחברה. הוא קרא באופן עקבי לממשל מוסרי, להגנה על הסביבה ולהוגנות כלכלית רבה יותר. הוא ייסד את הרשת הבינלאומית של בודהיסטים ובודהיסטיות הפעילים במעורבות חברתית בשנת 1989, והעניק השראה למאות אלפי מתַּרגלים ומְתַּרגלות ברחבי העולם לראות בבודהיזם לא רק דרך לשחרור אישי אלא גם כוח לשינוי חברתי.
עקרונות הליבה של בודהיזם מעורב חברתית
במהותו, בודהיזם מעורב חברתית שואף להחיל את תורות לימוד הנצחיוֹת של הבודהה על אתגרים מודרניים. התנועה מושתתת על מספר עקרונות מרכזיים:
התהוות גומלין
הבודהה לימד שכל היצורים והתופעות מחוברים אלו לאלו בקשרי גומלין. העיקרון הזה, הידוע כפְּרָאטִיטְיָאסַמוּטְפָּאדָה, או התהוות גומלין, פירושו שאף אינדיבידואל אינו יכול להתקיים בפני עצמו מצידו הוא, באופן נפרד. בודהיזם מעורב חברתית קורא לנו להכיר בכך שסבל הוא לעתים קרובות תוצאה של מערכות חברתיות, כלכליות וסביבתיות רחבות יותר. לכן, טיפול בשורשי הסיבות לסבל דורש פעולה הן ברמה האישית והן ברמה המערכתית.
למשל, הידרדרות סביבתית, עוני ואלימות אינם רק נושאים הקיימים במנותק, בפני עצמם, אלא הם גם קשורים בקשרי גומלין באופן עמוק למדיניות עולמית, להתנהגות הצרכנית האישית שלנו ולאי-שוויון חברתי. על-ידי כך שנכיר בקשרי הגומלין הללו, נוכל לשאוף לטפל בנושאים האלה בדרך הוליסטית.
חמלה בפעולה
חמלה היא מרכיב מרכזי בליבת התרגול הבודהיסטי, ובודהיזם מעורב חברתית מדגיש את ההסתייעות בחמלה בדרכים מעשיות. חמלה אינה מוגבלת רק לאמפתיה או למחשבות טובות - היא כרוכה גם בנקיטת פעולות בפועל כדי להקל על סבלם של אחרים ואחרות. תרגול בפועל יכול להתבטא בהירתמות לפעילות למען צדק חברתי, בתמיכה בקהילות מוחלשות, בהתמודדות עם שינויי אקלים או בתמיכה בזכויות אדם. בעזרת פעולה חומלת, ניווכח שאין סתירה בין עבודה עצמית על צמיחה רוחנית אישית לבין התמודדות פעילה עם סבל חברתי. למעשה, אלו הן דרכים המחזקות זו את זו בצורה הדדית.
אי-אלימות
אי-אלימות היא עיקרון יסוד נוסף של הבודהיזם המעורב חברתית, המבוסס על הראשון מבין חמשת כללי המוסר עבור אָדָם מִן השוּרה שאינו נזיר, שלפיו אין לפגוע ביצורים אחרים או להרוג אותם. אלימות רק מנציחה סבל ומגבירה מעגלים של שנאה ופילוג, ולכן עלינו לפעול בנועם-לב ובכבוד כלפי כל היצורים ולהתנגד לכל צורה שהיא של פגיעה- בין אם היא פיזית, מילולית או מערכתית. זה כולל התנגדות למלחמה, לדיכוי ולכל צורות העוול. לפיכך, בודהיסטים ובודהיסטיות הרתומים למעורבוּת, השתלבו לעתים קרובות באקטיביזם שוחר שלום, בגישור ובמאמצי פיוס.
תשומת לב מודעת (מיינדפולנס) ומודעוּת
בודהיזם מעורב חברתית מעודד אותנו להסתייע בתשומת לב מודעת, ככלי מנטלי המעורר אותנו להכיר במציאות של הסבל בעולם. תשומת הלב המודעת מסייעת לנו להישאר נוכחים, מודעים למעשים שלנו עצמנו ופתוחים לצרכיהם של אחרים ואחרות. היא גם מסייעת לנו להרהר על האופן שבו בחירות אורח-החיים שלנו, דפוסי הצריכה והמעורבות שלנו במערכות חברתיות, תורמים לסבל או לחילופין, לרווחה. בעזרת תשומת לב מודעת נוכל לגלות יותר מודעוּת לאופן שבו אנו מקיימים אינטראקציה עם אחרים ואחרות ועם הסביבה, ובהמשך לכך לטפח בחירות אחראיות וחומלות.
שוויון
בודהיזם מעורב חברתית מדגיש את חשיבות ההוגנוּת והשוויון במבנים חברתיים. חשיבותם מבוססת על העובדה שלכולנו יש את אותה הכמיהה לאושר ואת אותה ההשתוקקות להימנע מסבל. כאן, נוכל לפעול למען צדק כלכלי, שוויון מגדרי, צדק גזעי ולמען הגנה על כל היצורים - בין אם בני ובנות אדם ובין אם בעלי חיים. על ידי הכרה בכך שעוול הוא מקור לסבל, נוכל לפעול לפירוק מערכות של אי-שוויון ולקדם הוגנוּת וחמלה בכל רמה.
תועלותיו המיטיבות של בודהיזם המעורב חברתית
שלווה פנימית
דמיינו את התחושה המתלווה למעורבות פעילה בעולם דרך כוונות ופעולות חומלות. זה מוביל באופן טבעי לתחושות אישיות של שביעות רצון והגשמה ולשלווה פנימית, בידיעה שכל מעשינו באשר הם, מיטיבים ומועילים עבור עצמנו והזולת. כאשר אנחנו יודעים שאנו מחוללים שינוי חיובי, במיוחד עבור אלו הסובלים, הדבר מעניק לנו תחושה חזקה של משמעות, שהוּכחה באופן מדעי ככזו הגורמת לנו להיות מאושרים יותר.
קהילות חזקות יותר
הרצון לחיות בחברות מאושרות והרמוניות משותף לרובנו. על ידי כך שנפעל באופן חומל כלפי כל הבְּרִיוֹת - ולא משנה מי הן ומהו מעמדן בחברה - ניצור קהילות חזקות יותר, מאושרות יותר ומכילות יותר. כאשר נועם-לב וכבוד הדדי מטופחים באופן נרחב בחברה כולה, כל אחד ואחת יוצאים נשכרים.
צמיחה רוחנית
מעורבות חברתית מעמיקה את התרגול הרוחני שלנו בכך שהיא מאפשרת לנו לקחת את טיפוח החמלה שלנו ולהעביר אותו ממקום מושבנו על כרית המדיטציה אל תוך העולם הרחב יותר. היא מאפשרת לנו לתרגל רבים מהדברים שאנו אומרים שברצוננו לפתח, כמו נדיבות עם הזמן והמשאבים שלנו, אורך-רוח כלפי אלו שאנו מתקשים איתם וסובלנות כלפי דעות שונות. להתנהל באופן הזה היא דרך עוצמתית להפליא ליצור פוטנציאל חיובי ולסלול את הדרך לעֶבר הארה.
סיכום
בודהיזם מעורב חברתית הוא דרך הקוראת לשילוב מלא של תרגול רוחני ואקטיביזם חברתי. הוא מלמד שחמלה אמיתית מתרחבת אל מעֶבר לכרית המדיטציה, תוך שהיא נשלחת ומגיעה לרחבי העולם על מנת לתת מענה ולהתמודד עם הגורמים המערכתיים לסבל. כפרטים וכקהילות, אנו מחוברים אלו לאלו בקשרי גומלין. רווחתו של כל אדם קשורה באופן הדוק לרווחתן של כלל הבְּרִיוֹת. באמצעות פעולה מודעת, נדיבות, אי-אלימות ומחויבות לצדק, כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לחתור ליצירת עולם חומל, הוגן ושליו יותר עבור כל הבְּרִיוֹת.