קארמה מתייחסת לדחפים המנטליים - המבוססים על דפוסי ההתנהגות הקודמים שלנו - שמניעים אותנו להתנהג, לדבר ולחשוב באופן שבו אנו עושות ועושים זאת. ההרגלים שלנו סוללים מסלולים עִצְבִּיים במוח שלנו, שכאשר הם מופעלים על ידי הנסיבות המתאימות, גורמים לנו לחזור על דפוסי ההתנהגות הרגילים שלנו. במילים פשוטות, מתחשק לנו לעשות משהו ואז נעשה זאת בצורה כפייתית.
לעיתים קרובות, מתוך חוסר הבנה, הקארמה נתפסת כגורל או כגזירה משמיים. כשמישהו נפצע או מפסיד הרבה כסף, יש שיאמרו, "טוב, זה חוסר מזל, זו הקארמה שלו או שלה." זו גישה שדומה מעט לרעיון של רצון האל - דבר שאין ביכולתנו להבין או לשלוט בו. זו אינה התפיסה הרעיונית הבודהיסטית של קארמה כלל וכלל. קארמה מתייחסת לדחפים המנטליים שגורמים לנו או לצעוק על הגורם שמכעיס אותנו בשעת כעס או להמתין באורך רוח עד שנרגע מספיק כדי לטפל בבעיה. הכוונה היא גם לדחפים שמובילים אותנו לסובב את קרסולנו בכל פעם כשנרד במדרגות, או לחילופין לרדת במדרגות בזהירות.
עישון הוא דוגמה טובה לאופן שבו קארמה עובדת, כי בכל פעם שנחזיק בין אצבעותינו סיגריה, זה ישמש פוטנציאל לעישון הסיגריה הבאה. ככל שנעשן יותר, כך תהפוך הנטייה להמשיך לעשן חזקה יותר, עד שמבלי לחשוב אפילו, דחפים קארמיים ימשכו אותנו בצורה כפייתית להדליק סיגריה. קארמה מסבירה מהיכן נובעים התחושה והדחף לעשן - כלומר מההרגל שנבנה קודם לכן. עישון יוצר לא רק את הדחף לחזור על הפעולה, אלא גם משפיע על הפוטנציאל הפיזי הגופני, למשל, לחלות בסרטן כתוצאה מעישון. גם הדחף וגם האפשרות לחלות בסרטן הם תוצאות של הפעולות הכפייתיות הקודמות שלנו והן ידועות כ"הבשלת הקארמה ".
שינוי ההרגלים שלנו
קארמה היא דבר הגיוני מכיוון שהיא מסבירה מהיכן נובעים הדחפים והתחושות שלנו, ומדוע לעיתים נתמלא בתחושת אושר ולפעמים בתחושת חוסר שמחה. הכול נוצר כתוצאה מדפוסי ההתנהגות שלנו. לכן, מעשינו ומה שקורה לנו לא נקבע מראש. אין כאן גורל או גזירת שמיים.
"קארמה" היא ביטוי של כוח פעיל, המצביע על כך שאירועי העתיד נמצאים בידיים שלך. - הדלאי לאמה ה -14
למרות שלעתים קרובות יש בנו מעין תחושת שיעבוד להרגלים שלנו - אחרי הכול, התנהגותנו הרגילה מבוססת על מסלולים עצביים סלולים היטב - הבודהיזם אומר שיש אפשרות לגבור עליהם. יש לנו את היכולת לשנות ולגבש מסלולים עִצְבִּיים חדשים בתכלית, לאורך חיינו.
כאשר עולה בתודעתנו תחושה לעשות משהו, יש מרווח זמן לפני שהדחף הקארמי מניע אותנו לפעול. לא נפעל מיד עם כול תחושה שתתעורר - אחרי הכול למדנו להתאפק כשאנו בדרכנו לשירותים! באותו האופן, כאשר עולה התחושה לומר משהו פוגע, נוכל לבחור, "האם אומר זאת או לא?" יתכן שנחוש הקלה רגעית כשנבטא את מה שמציק לנו באמצעות צעקות על מישהו/י, אבל ההרגל לצעוק על הזולת הוא מצב תודעתי של חוסר שמחה. ידוע לכולנו שיישוב סכסוך באמצעות הידברות מביא למצב הרבה יותר שמח ושליו. היכולת הזו להבחין בין פעולה בונה לפעולה הרסנית היא זו שמבדילה באמת בני ובנות אדם מבעלי חיים - זהו היתרון הגדול שלנו.
עם זאת, לא תמיד קל לבחור להימנע מפעולות הרסניות. זה הופך להיות קל יותר כשיש לנו מספיק מרחב בראשנו שמאפשר לנו לשים לב באופן מודע לרגשות שעולים, ולכן האימון הבודהיסטי מעודד אותנו לפתח תשומת לב מודעת (מיינדפולנס). אם נָאֵט, נהיה במודעות רבה יותר למחשבותינו ולמה שבדעתנו לומר או לעשות. נוכל להתחיל להתבונן ולבחון, “מתחשק לי לומר משהו שיפגע במישהו/י. אם אומר זאת, זה יגרום לקשיים. לכן, לא אומר זאת". בדרך כזו יש לנו את היכולת לבחור. כשאין לנו את המודעות, לרוב נפעל בכפייתיות ובהתאם למה שעולה לנו בראש באותו הרגע, תחת זרם המחשבות והרגשות שמציפים אותנו, וזה יגרום לנו לאינסוף בעיות.
חזו את עתידכם/ן
ביכולתנו לחזות את מה שיתכן ונחווה בעתיד בהתבסס על התנהגותנו הקארמית הקודמת והנוכחית. בטווח הארוך, פעולות בונות מביאות לתוצאות משמחות ואילו אלה ההרסניות מביאות להשלכות לא רצויות.
אופן הבשלת פעולה קארמית מסוימת תלוי בהרבה מאד גורמים ותנאים. בזמן שנזרוק כדור גבוה באוויר באפשרותנו לחזות שהוא ייפול לקרקע. אם, לעומת זאת, נתפוס את הכדור, זה לא יקרה. בדומה לכך, בעוד שביכולתנו לחזות, בהסתמך על פעולות קודמות, מה צופן לנו העתיד, לא מדובר במשהו מוחלט שגורלו נחרץ או דבר שחקוק בסלע. מגמות, פעולות ונסיבות שונות משפיעות על הבשלת הקארמה. אם נסבול מהשמנת יתר ונמשיך לאכול כמויות אדירות של אוכל לא בריא, נוכל לחזות סבירות גבוהה לסוכרת בעתיד, אך אם נעבור לדיאטה קפדנית ונפחית מאד במשקל, ייתכן שלא נחלה כלל.
כשהרגל שלנו נתקלת במשהו וסופגת מכה, אין לנו צורך להאמין בקארמה או בסיבה ותוצאה כדי לחוות את הכאב - זה פשוט קורה באופן טבעי. אם נשנה את הרגלינו ונבנה הרגלים מועילים, התוצאה תהיה חיובית ללא קשר לאמונותינו.