כוחות העל הפיזיים של אביו של רינפוצ'ה סרקונג דורג'הצ'אנג
סרקונג רינפוצ'ה מעולם לא אמר על עצמו שהוא יוגי או שיש לו כוחות מיוחדים כלשהם. אם היה עולה בנו צורך בדוגמה למישהו שהיו לו, הוא אמר שלא צריך לחפש בעבר הרחוק. אבא שלו, סרקונג רינפוצ'ה, היה דוגמה מובהקת. כנזיר ממנזר גנדן יאנגצה, אביו הגיע לשלב האנוטרהיוגה טנטרה שבו היה ביכולתו לתרגל טכניקות יוגה מיוחדות עם בת זוג על מנת להגיע לרמה העמוקה ביותר של התודעה. הנקודה המתקדמת הזאת בשלב ההשלמה דורשת שליטה מלאה במערכת האנרגיה העדינה, עם שליטה מוחלטת גם על החומר וגם על רוחות האנרגיה, פנימית וחיצונית כאחת. נדרי הפרישות שלו היו באופן רגיל מונעים ממנו תרגול כזה. כשהוד קדושתו הדלאי לאמה השלושה עשר ביקש הוכחה לרמה שלו, סרקונג דורג'הצ'אנג פִּיתֵל קרן של יאק לכדי לולאה והציג זאת. לאחר שהשתכנע, הדלאי לאמה השלושה עשר אישר לסרקונג דורג'הצ'אנג לשמור על נזירותו תוך תרגול ברמה הזאת. רינפוצ'ה, ציין כבדרך אגב, שהם החזיקו את הקרן הזאת בביתו כילד.
סרקונג דורג'הצ'אנג הוכר ברבים כהתגלמותו מחדש של מארפה, המתרגם בן המאה האחת-עשרה. סרקונג רינפוצ'ה, בתורו, נולד להיות ממשיך השושלות של אביו ונחשב כהתגלמותו מחדש של בנו הנודע לתהילה של מארפה, דהרמה-דוֹד. עם זאת, רינפוצ'ה לא ציין זאת בפניי מעולם, אף לא פעם אחת, וגם לא השווה עצמו מעולם לאביו. אף על פי כן, למרות שתיקתו של רינפוצ'ה, היה זה ברור למעגל הקרוב שלו שגם הוא שלט באנרגיית הרוחות העדינה שלו והיו לו כוחות יוצאי דופן. הדרך בה רינפוצ'ה יכול היה להירדם על פי רצונו העניקה רמז כלשהו לכך. פעם רינפוצ'ה עשה בדיקת אלקטרוקרדיוגרמה כחלק מבדיקה רפואית במדיסון, וויסקונסין. רינפוצ'ה היה אנרגטי ודרוך כשהוא נשכב מטה לבדיקה. למרות זאת, כשהרופא אמר לרינפוצ'ה להירגע, תוך כמה דקות נשמעו נחירותיו.
יכולותיו העל חושיות של רינפוצ'ה עצמו
יכולותיו העל חושיות של רינפוצ'ה עצמו לדעת את העתיד יכולות להשתקף מדוגמאות רבות. רינפוצ'ה לא היה רק אחד ממוריו של הוד קדושתו, אלא גם הינחה מדי פעם כמה וכמה מבני ובנות משפחתו של הוד קדושתו, כולל אימו. רינפוצ'ה מעולם לא היה מגיע לביקור אצל האם הנכבדה באופן רגיל אלא אם כן קבע פגישה רישמית, כפי שהפרוטוקול מחייב. יחד עם זאת ממש לפני שהאם הנכבדה עברה מן העולם, רינפוצ'ה חש במצבה, הֵפֵר את הפרוטוקול ובאופן בלתי צפוי בא לבקר אותה בפעם האחרונה.
פעם רינפוצ'ה לימד במכון ואג'רהיוגיני בלאבור, צרפת, והיו לו כמה ימי הפסקה לפני עזיבתו לפריז. אני רציתי להקדים ולנסוע לפריז עם חברים ומישהו הציע לי טרמפ. כשביקשתי רשות לנסוע לפריז ביום ראשון, רינפוצ'ה אמר, "טוב מאוד, אתה נוסע לפריז ביום שני" כשהשבתי, "לא, לא. אני נוסע מחר, ביום ראשון", רינפוצ'ה חזר, "טוב מאוד, אתה נוסע ביום שני". שאלתי אז, "האם יש משהו שגוי בלנסוע ביום ראשון? האם עליי לדחות ולנסוע ביום שני במקום זאת"? רינפוצ'ה צחק ואמר, "לא, לא. זה לא ממש משנה"
עזבתי לפריז ביום ראשון. במחצית הדרך לשם, חלה תקלה במכונית והיא נתקעה. מכיוון שהמוסכים סגורים בצרפת בימי ראשון, נאלצנו להישאר למשך הלילה בכפר קטן. היה עלינו לתקן את המכונית ביום שני בבוקר, וכפי שרינפוצ'ה חזה, הגעתי לפריז מאוחר יותר, ביום שני.
רינפוצ'ה הפגין לעתים את היכולת לראות דברים למרחוק. יום אחד בדהרמסלה, המנהלת של מרכז הריטריטים של טושיטה הזמינה את רינפוצ'ה לערוך טקס. כשהג'יפ התקרב למרכז, רינפוצ'ה אמר, "מהר! לכי לבדוק בחדר של האַלְטָר! (שולחן המנחות) נר נפל שם! כשהמנהלת נחפזה פנימה, היא גילתה שנר באמת התהפך ונפל ושריפה כמעט עמדה לפרוץ.
רינפוצ'ה לא רק הרגיש איזה מן קשר קארמי היה לו עם אנשים, אלא גם הראה מפעם לפעם שהוא ידע דברים רבים על אודות זרים מבלי שנאמרו לו. פעם, במדיסון, וויסקונסין, אחד מחבריי הוותיקים בא לראות את רינפוצ'ה בפעם הראשונה. למרות שחברי התנהג באופן רגיל לחלוטין, ולא הוא ולא אני מעולם לא הזכרנו לרינפוצ'ה שהוא נוהג לעשן מריחואנה, רינפוצ'ה אמר לחבר שלי שהוא חייב להפסיק לעשן את הסם. זה הזיק להתפתחות שלו. מכל המערביים שרינפוצ'ה פגש, החבר שלי היה האדם היחיד מעולם שהוא ייעץ לו בנוגע למריחואנה.
דרכים מיומנות לעזור לבני אדם להכיר במגרעות שלהם ולעבוד מולן.
למרות שרינפוצ'ה ראה הרבה הרגלים מזיקים ונטיות הרסניות אצל הזולת, הוא תמיד היה מיומן בלכוון אנשים להכיר בטעויות ובמגרעות שלהם. פעם, בעוד רינפוצ'ה היה רחוק בנפאל לכמה חודשים, חוויתי קשיים אישיים עם העבודה שלי. נפגשנו שוב בבודגאיה שם תרגמתי הרצאה של הדלאי לאמה על המדריך לאורח חייו של הבודהיסטווה. במקום לומר לי בצורה ישירה שהאופן בו ניהלתי את ענייניי היה טיפשי לחלוטין, רינפוצ'ה פנה לטקסט אותו תרגמתי. תוך דפדוף בדפים, הוא הצביע על מספר מלים ושאל אם הבנתי את משמעותן. המלים התייחסו בדיוק לבעיות שהיו לי. רינפוצ'ה הסביר את מלוא משמעותן ובכך הצביע על דרך הפעולה שתוכל לפתור את המצב.
פעם אחת קשישה שוויצרית עשירה לקחה את רינפוצ'ה במונית לחנות הכלבו הכי יוקרתית ויקרה בציריך. כשרינפוצ'ה עזב את החנות, הוא העיר שהחנות לא מכילה אפילו פריט אחד שמישהו באמת צריך. הוא שאל אז את האישה אם הם יוכלו לנסוע בחזרה לביתה בחשמלית. זה יהיה נחמד לראות איך אנשים נוהגים לנסוע בדרך כלל. נבוכה, האישה נאלצה להודות בכך שהיא מעולם לא נסעה בחשמלית קודם לכן בכל חייה ושאין לה מושג איך להתנהל איתה או היכן לרדת. בדרך הזאת, רינפוצ'ה הראה לה מאוד בעדינות את המרחק של חייה מחיים רגילים.
בפעם אחרת, רינפוצ'ה הוזמן להתארח בטירה מפוארת ליד ציריך בה בעלת הבית חשה מאוד לא נעים באווירת היוקרה המצועצעת והמחניקה. היא העדיפה לחיות בפשטות ובגובה העיניים. היא הכינה את חדר הספרייה המרוצף קורות של עץ אלון עבור רינפוצ'ה שיישן בו, מכיוון שזה היה החדר המרשים ביותר בבית. רינפוצ'ה הפנה מבט אחד לכיוון החדר והתעקש במקום זאת לישון במרפסת השמש. הוא סיפר לאישה עד כמה אהב לחיות באוהלים. מרפסת השמש שלה הזכירה לו שהייה כזאת בזכות הנוף היפה של הגן ושל האגם מתחת. באופן הזה, הוא עזר לה להעריך ולהנות מהנאות פשוטות יותר שהטירה שלה אפשרה לה.
רב גוניות תכליתית בסיוע לזולת
רינפוצ'ה עזר לאחרים ואחרות בכל דרך אפשרית נדרשת. כשנתן בפומאייה, איטליה, טקס הרשאה לתרגול של טארה הצהובה, דמות בודהה המזוהה עם השגת שפע, רינפוצ'ה ביקש מאמן איטלקי עני לצייר את דמותה של הדמות הזאת עבור הטקס. פעולת הציור הזו תכונן קשר קארמי חזק לאמן כך שיוכל לזכות בשפע ושגשוג בצורה מיטיבה מתרגול המדיטציה הזה. בהזדמנות אחרת, באותו המרכז, רינפוצ'ה העניק מנחה קטנה של כסף לאדם צעיר שהבית של הוריו נשדד לאחרונה. המענק יוכל לשרת אותם כהתחלה יקרת ערך לשיקום מחדש של רווחתה של המשפחה. ל-אלאן טרנר, תלמיד בריטי קרוב שלא היה לו עניין כלשהו או בטחון ביכולתו ללמוד טיבטית, רינפוצ'ה העניק את ההעצמה בעל פה של האלף- בית הטיבטי על מנת להטביע חותם למועד עתידי כלשהו. ו, כאשר הגעתי לרמה מסוימת בלימודי הטיבטית שלי מבלי להתקדם צעד נוסף קדימה, רינפוצ'ה החל לעבור על המילון הטיבטי יחד איתי וביקש ממני לכתוב משפטים עם כל אחת מן המילים.
רינפוצ'ה גם היה עילוי כדיפלומט. הוא תמיד אמר שיש לקבל כל מה שמישהו/י מציע/ה בכנות, במיוחד אם סירוב מצידנו יפגע ברגשות שלו/ה וקבלת הדבר לא תגרום שום נזק. לכן, אף על פי שרינפוצ'ה לא אהב שום דבר מתוק, הוא היה אוכל בהתלהבות חתיכת עוגה אם זו נאפתה עבורו במיוחד. למעשה, אם היה זה מועיל לביטחון העצמי של מי שאפו את העוגה, רינפוצ'ה היה מבקש מנגאוואנג לכתוב את המתכון.
מעל לכל, רינפוצ'ה היה בעל תודעה פתוחה ורב גונית להפליא. לא משנה מאיזה זרם בודהיסטי היה המרכז הבודהיסטי שהזמין אותו- קאגיו, נינגמה, סאקייה, גלוג, זן, או תהרוודה- הוא היה מלמד בסגנון של המסורת המסוימת הזאת. הגמישות הזאת התרחבה גם מעבר לגבולות הבודהיזם. פעם, במילנו, איטליה, אישה בעלת רקע קאתולי שאלה, "עכשיו כשלקחתי גם נדרי מקלט, וגם את נדרי הבודהיצ'יטה והטנטרה, האם תהיה זו טעות אם אלך לכנסייה"? רינפוצ'ה ענה, "אין בכך שום דבר רע. אם את מתמקדת בתורות של אהבה וחמלה מדת אחרת, האם אינך הולכת באותו כיוון של המקלט והנדרים שלך?"