מדוע בודהיזם מהווה מוקד משיכה לאנשים

כעת, בתוך המסגרת הזאת של הפניית המבט אל עבר הבודהיזם שיציע פתרונות, היבטים שונים של הבודהיזם יעניינו אנשים שונים. אם נסתכל על מה שהוד קדושתו הדלאי לאמה מדגיש, מה שהוא מדגיש, והרבה בני ובנות אדם מוצאים את זה מאוד מושך, אלו הצדדים הרציונליים, האנליטיים והפרקטיים של הבודהיזם. הוא מצביע על כך שהגישה בבודהיזם היא במידה רבה כמו גישתו של המדע, מה שאומר שאל לנו לקבל כפשוטם עקרונות מסוימים רק על הבסיס של אמונה עיוורת והתמסרות, אלא יש לעקוב אחר השיטה המדעית של שימוש בלוגיקה והנמקה הגיונית, ניתוח מעמיק, וגישה מעשית של להתנסות בכך בעצמינו- לבחון ולראות אם השיטות הנלמדות בבודהיזם אכן מייצרות את התוצאות שהן אומרות שייצרו, במונחים של שלווה תודעתית, יכולת להתמודד עם בעיות בדרך טובה יותר. ולהיות מאוד מעשיים בגישתינו, לא אידיאליסטיים, אלא מעשיים במונחים של מה מציאותי, מה באמת יעזור לנו בחיי היום יום שלנו. 

בנוסף לכך, אם ישנם היבטים בתורות הבודהיסטיות המסורתיות שהוכח שאינם מדויקים או שאינם מתואמים עם ממצאי המדע-למשל בנוגע למבנה היקום- אז הוד קדושתו הדלאי לאמה די שמח להשמיט את כל אלה מלימודי הבודהיזם ולהחליפם עם ההשקפה המדעית, מכיוון שאין כל סתירה. זאת משום שהבודהיזם מדגיש מציאות, לא פנטזיה, ובודהה לא בא ללמד גיאוגרפיה, אלא ללמד אותנו דרך להתמודד עם הבעיות שלנו בחיים. והלימודים המסורתיים על מידות היקום הזה, המרחק מכדור הארץ שלנו לשמש ולירח- דברים מן הסוג הזה רק הוסברו בדרכים מסורתיות שבהן אנשים הבינו זאת אלפיים וחמש מאות שנים אחורה. אז, הלימודים המסורתיים על הדברים הללו לא באמת חשובים; זה לא הנושא העיקרי בלימודי הבודהה. והוד קדושתו מאתגר את המדענים להפריך, למשל, התגלמות מחדש, ולא סתם לדחות זאת בלי לשקול רק על בסיס האמירה "אני לא חושב/ת כך". "אני לא חושב/ת כך" הוא לא נימוק תקף לומר שמשהו לא קיים. 

כך שזה משהו שבהחלט מהווה מוקד משיכה לבני ובנות אדם עם תודעה יותר רציונלית, והיה עניין גדול של מה שנוכל לקרוא לו- הפריה הדדית בין הצד הבודהיסטי, בהובלת הוד קדושתו הדלאי לאמה, והצד של המדענים/יות. במיוחד בתחום של רפואה, מכיוון שאחת מנקודות המפתח של לימודי הבודהיזם בנוגע לכך היא שהבריאות שלנו מאוד מושפעת מהמצב התודעתי שלנו. אם יש בנו פסימיות רבה- שליליות גדולה, ודאגה תמידית לעצמי, עצמי, עצמי וכך הלאה- הדבר מחליש את מערכת החיסון והחולי שלנו הולך ונעשה גרוע יותר ולא נגיע להחלמה במהרה כל כך, בעוד שאם יש בנו אופטימיות, אם נחשוב על כל היתר שגם להם ולהן יש את סוג החולי הזה והמשפחה שלנו וכך הלאה, אז לא נתלונן כל הזמן. התודעות והלבבות שלנו יהיו בשלווה הרבה יותר גדולה, והדבר מחזק את מערכת החיסון. המדענים והמדעניות ביצעו מחקרים מגוונים על הנקודות הללו והוכיחו את תקפותן, כך שהשיטות הללו מקבלות כעת עידוד מבתי חולים רבים.

כמו כן, ישנן הרבה שיטות מהבודהיזם שעוזרות מאוד עם בקרת כאב. כאב הוא דבר מספיק גרוע בפני עצמו, אך אם נוסיף לכך פחד ונהיה עם מתח רגשי מאוד מאוד גדול בנוגע לכך, זה רק יהפוך את זה לעוד יותר גרוע. ישנן שיטות מגוונות שהבודהיזם מלמד המשלבות מדיטציית נשימה שמסייעות לנו להתמודד בדרך הרבה יותר טובה עם כאב, וגם אלו נבדקו ואז זכו לקידום במגוון בתי חולים. השיטות הללו לא דורשות מעטפת בודהיסטית מלאה כדי להיתרם מהן. אין צורך להסביר באופן מפורט את התורות בודהיסטיות לבני ובנות אדם על מנת שיסתייעו בשיטות הללו. השיטות הללו נגישות באופן אוניברסלי כך שכל אחד ואחת יוכלו לאמצן בכל מערכת אמונה. אך מאחר והן נגזרות מהתורות הבודהיסטיות, אנשים מתחילים לגלות בהן קצת יותר עניין, לנסות להבין מהן אותן תורות בודהיסטיות באופן יותר מפורט. ראינו את אותו סוג של תופעה עם בני ובנות אדם בתרגול של אומנויות לחימה. אומנויות הלחימה התפתחו בחברות בודהיסטיות, כך שהרבה מאלו שתרגלו אותן גילו עניין בנוגע לרקע הבודהיסטי של אותן תורות.

אך, כמובן, ישנם אנשים רבים שהם לא ממש מוכווני רציונל, שאין להם ממש זיקה למדע בגישתם לחיים, כך שהיבטים אחרים של הבודהיזם מושכים אותם. להיבט אחד כבר רמזתי כשהתייחסתי להשראה ממורים ומורות רוחניים/יות עם שיעור קומה: עם יותר ויותר מורים ומורות רוחניים/ות שנוסעים ונוסעות ברחבי העולם, והנגישות להוראה שלהם/ן בספרים, קבצי שמע והקלטות וידאו באינטרנט, בני ובנות אדם שיש להם/ן זיקה של מסירות, קיבלו הרבה השראה. כאשר עלתה אצל הרבה אנשים אכזבה ממנהיגים שונים שפגשו בהם או שמעו אודותם, אם בזירה הכלכלית, הפוליטית, או מה שלא יהיה- כך שנוצרה מעט אכזבה- הם/ן הפנו את המבט אל עבר המורים והמורות הבודהיסטיים/ות בתקווה גדולה, שניתן יהיה למצוא מישהו/י עם יותר טוהר. 

ו, כמובן, עלינו להישיר מבט למציאות: לא לכל מורה רוחני/ות שמגיע/ה מרקע בודהיסטי יש טוהר מוחלט. אחרי הכול הם/ן בני ובנות אדם, כמונו גם. כך שיש לו או לה את נקודות החוזק, את נקודות החולשה. אך רבים ורבות מהם/ן די יוצאי/ות דופן. וכך אנשים קיבלו הרבה השראה- חלק מהם/ן, עליי לומר-מאלו שקיבלו השראה מהמורים/ות הללו, מקור ההשראה הגדול ביותר עבורם/ן הוא ה"ק הדלאי לאמה. כך שמה שעולה בתודעות ובלבבות שלהם ושלהן הוא- "מי ייתן ואוכל להיות כזה". הם והן משמשים/ות מודל למה שאכן אפשרי עבורנו להגיע אליו, כל אחד ואחת מאיתנו באופן אינדיבידואלי. מכיוון שמישהו כמו ה"ק הדלאי לאמה תמיד אומר: "אין שום דבר מיוחד בנוגע אליי".(למען) האמת, גם הבודהה אמר: "אין שום דבר מיוחד ביחס אליי. התחלתי בדיוק כמוך. היו לי ויש לי את אותם מרכיבי יסוד כמו שלך- תודעה, לב, ערכי אנוש בסיסיים של אכפתיות כלפי הזולת, וכך הלאה. ועבדתי קשה מאוד לפתח אותם, ואם עבודה מאומצת תהיה אף מנת חלקך, המסוגלות לפתח אותם גם תהיה בך".  כך שאנשים כמו ה"ק הדלאי לאמה מנסים לעודד בני ובנות אדם לא לשים אותו במקום הרבה יותר גבוה כמשהו סופר קדוש ובלתי אפשרי עבורנו להתייחס אליו או להפוך להיות כמוהו. וכך זה מאוד מושך לאלו שהם/ן בהתכווננות יותר גדולה להתמסרות, ושיש להם/ן גישה פחות מדעית לחיים. 

אז במקומות שהיו בודהיסטים באופן מסורתי, שבהם, בגלל נסיבות מגוונות, הנגישות לתרגול הבודהיסטי הייתה בירידה, נוצר לכן מצב שמוקד המשיכה הנוסף של הבודהיזם בתקופה המודרנית הוא הניסיון להחיות מחדש את המסורת. יש לכך חשיבות רבה וזו גישה תקפה מכיוון, שככל שנחווה את האתגרים של המודרניזציה, זה מאוד חשוב שתהינה לנו תחושות של בטחון עצמי והערכה עצמית. אם נֶאֱמַר לנו שכל דבר שאבות אבותינו האמינו בו היה שטות מוחלטת וכניסה אמיתית לעולם המודרני דורשת לשכוח מכל זה, אז זה אומר שדעתנו על עצמנו ועל אבות אבותינו היא מאוד מסויגת. זה יגרום לנו להרגיש ש, איכשהו, אנחנו לא בסדר, אנחנו טיפשים/ות. ועם אמונה שכזאת, אמונה רגשית, תחסר לנו כל תחושה של הערכה עצמית או בטחון עצמי: לא יהיה לנו בסיס שמתוכו נוכל לצמוח. ועל כן פנייה למנהגי המסורת והאמונות שלנו והחייאה מחדש שלהם היא  חלק מאוד חשוב, אני מאמין, בלתת לנו את הבסיס הרגשי לצמיחה נרחבת יותר ולמודרניזציה. 

כעת, כמובן, בתוך כל מסורת יהיו נקודות חוזק ויהיו חולשות שאולי השתמשו בהן לרעה, וזה חשוב להדגיש את נקודות החוזק הללו. באסכולה אחת של פסיכולוגיה מודרנית, ישנו דגש רב על עקרון הנאמנות. לכולם/ן יש את הדחף להיות נאמנים/ות למשפחה שלהם/ן, לשבט, לדת, או למה שזה לא יהיה. ונאמנות עשויה ללכת בשני כיוונים, או להיות בנאמנות לאיכויות החיוביות או להיות בנאמנות לאיכויות השליליות. לדוגמא אם למסורת יש איכות שלילית של היעדר סובלנות בנוגע למסורות אחרות, ואם זה מה שהודגש לגבי אותה מסורת, אז אלו שידחו את המסורת הזאת עדיין יישארו נאמנים/ות לגישה הזאת של היעדר הסובלנות. וכך הם/ן מפתחים/ות התנגדות לכך ואז הם מאוד חסרי סובלנות כלפי כל אחד ואחת שייתכן והאמינו בדרך הזאת. זוהי נאמנות שלילית, או נאמנות שאינה במקומה. מצד שני, אם מישהו/י לא מכחיש/ה את החולשות, נקודות החולשה של המסורת, אלא מדגיש/ה, שוב במקום זאת את ההיבטים החיוביים, אז בני ובנות אדם יוכלו להיות נאמנים/ות להיבטים החיוביים הללו בלי שיהיו בעיוורון כלפי נקודות החולשה שאולי גורמות להם ולהן לחזור עליהן, אז זהו עוד מוקד משיכה של הבודהיזם, במיוחד באזורים שבהם הוא היה המערכת המסורתית. זה הפך לדרך שבה ניתן להסתייע כדי להחיות מחדש ולפתח תחושה של הערכה עצמית וכך הלאה בנוגע לתרבות שלנו, בנוגע לאבות אבותינו, בנוגע לעצמינו. 

ישנה עוד קבוצה של בני ובנות אדם שמצאו נקודת משיכה בבודהיזם בהתבסס על הפנטזיות שיש להם/ן עצמם/ן. יש להם ולהן בעיות בחיים והם/ן מחפשים/ות איזשהו פתרון קסם אקזוטי עבורם/ן, והבודהיזם – במיוחד בגרסה הטיבטית/ מונגולית/ קלמיקית שלו- מלא בכל מיני סוגים של דברים אקזוטיים: כל היישויות המגוונות עם כל הפרצופים והזרועות והרגליים שלהן, כל המנטרות האלה, וכך הלאה. הן נראות קצת כמו מילות קסם- שכל מה שעלינו לעשות הוא לחזור עליהן מליוני פעמים וכל הבעיות שלנו ייעלמו. וחייב להיות משהו קסום בנוגע לדמויות הללו עם כל הזרועות והרגליים. ועל כן המבט שלהם/ן על הבודהיזם הוא כעל שיטה דרכה יוכלו לזכות באושר וכך הלאה באמצעות זאת ,כפי שאמרתי, שיטות מהסוג של קסם. 

למרות שניתן לזכות באיזושהי תועלת מתרגול השיטות הללו (אין הכחשה שיש תועלת כלשהי בכך, אפילו אם ניגש לבודהיזם בדרכו האידיאליסטית, הלא מציאותית למדי הזאת), ה"ק הדלאי לאמה תמיד מדגיש שהיא לא ממש מציאותית. עשויה להיות לה תועלת כלשהי, אך בטווח הרחוק נחווה אכזבה מכיוון, שלרוע המזל, אין פתרונות קסם. אם נרצה באמת לזכות בשלווה תודעתית ובמסוגלות להתגבר על בעיותינו בחיים, נצטרך להתמודד עם אותם היבטים בעצמנו שאינם נחמדים במיוחד או נוחים להתמודדות. עלינו לפגוש ולהתמודד עם הכעס שלנו, האנוכיות שלנו, החמדנות שלנו, ההיאחזויות שלנו וכך הלאה. ורק לחפש פתרון קסם ולהתעלם מהסוגיות האישיות הללו באמת לא הולך לעזור לנו יותר מדי. אבל, כמובן, ישנם וישנן בני ובנות אדם רבים שעדיין המאפיינים האקזוטיים האלה הם אלו שמהווים את מקור המשיכה שלהם/ן לבודהיזם. 

בקיצור, ראינו שישנם היבטים שונים רבים של הבודהיזם המהווים מקור משיכה אטרקטיבי, אך כולם נובעים מהמשאלה הבסיסית למצוא בבודהיזם שיטות שיעזרו לנו להתגבר על בעיות בחיים ועל סבל. ובלי קשר למה שמושך אותנו למצוא איזושהי דרך להתמודד עם החיים דרך הבודהיזם, מה שכל כך נפלא בלימודי הבודהיזם הוא שכל מי שאוהב/ת אותם מציע/ה לנו למעשה שיטות להסתייע בהן שייעודן הוא לעזור לנו להתגבר על בעיות. זוהי מסורת חיה של אלפיים וחמש מאות שנות התנסות ועדיין יש כאלה שמתרגלים ומתרגלות אותו ומשיגים/ות תוצאות. וכך, זה רק עניין של ליישם את השיטות הללו בפועל; הכול פרוש בפנינו, ולא רק שיטה אחת, אלא הרבה הרבה סוגים שונים של שיטות שבודהה לימד על בסיס ההכרה בכך שכל אחד הוא אינדיבידואל ואנשים שונים מוצאים ששיטות שונות יותר מועילות עבורם. זה משהו שבני ובנות אדם מוצאים/ות שהוא נפלא, מכיוון שבכל המגוון של השיטות הבודהיסטיות, כמו מול תפריט גדול במסעדה, נוכל בדרך כלל למצוא משהו שיתאים לנו, ישנם דברים רבים אחרים נגישים. ומשמעות העובדה שהחיים שלנו מתקיימים בעידן המידע היא שמספר יותר ויותר גדול של השיטות הללו יהיו נגישות לנו, בלי קשר למיקומו של מקום המגורים שלנו.