שלושת האימונים

בין אם נְתַּרגל את שלושת האימונים הללו למען רווחתנו אנו ובין אם לטובת רווחת הזולת, נוכל לגשת לכל אחת מהאפשרויות משתי נקודות מבט. שתיהן נובעות מהחלוקה שנוהג לעשות ה"ק הדלאי לאמה כשהוא פונה לקהל רחב. במפגשים הללו הוא מתאר את הבודהיזם כמורכב משלושה חלקים: מדע בודהיסטי, פילוסופיה בודהיסטית ודת בודהיסטית.

מדע בודהיסטי מתייחס בעיקרו למדע התודעה - איך היא פועלת, הרגשות שלנו, ומה שהדלאי לאמה אוהב לכנות היגיינה מנטלית ורגשית. הבודהיזם מנתח באופן מפורט מאוד את מכלול סוגי המצבים הרגשיים השונים ואת האופן שבו הם פועלים ביחד ולחוד.

המדע הבודהיסטי כולל גם:

• מדע קוגניטיבי - כיצד פועלת התפיסה שלנו, טבעה של התודעה ושיטות אימון שונות המסייעות לנו לפתח ריכוז
• קוסמוגוניה (היווצרות היקום) - ניתוח מפורט של האופן שבו היקום מתחיל, ממשיך ומסתיים
• חומר - ניתוח מפורט של אופן הפעולה של חומר, אנרגיה, חלקיקים תת-אטומיים וכן הלאה
• רפואה - כיצד פועלת האנרגיה הפנימית בתוך הגוף.

כל אחד ואחת יכולים לחקור, ללמוד ולהפיק תועלת מהנושאים הנ"ל, והדלאי לאמה מקיים לעתים קרובות דיונים עם צוותי מדע בנושאים אלה.

החלק השני, הפילוסופיה הבודהיסטית, כולל דברים כגון:

• מוסריות- שיח בנושא ערכים אנושיים בסיסיים כמו טוב-לב ונדיבות שאינם בהכרח קשורים לדת כלשהי ושיכולים להועיל לכל אחד ואחת.  
• תורת ההיגיון ומטאפיזיקה (טבע המציאות, הקיום והעולם) - הצגה מפורטת של מקבצי תיאוריות אוניברסליות ופרטניות, איכויותיהן, המאפיינים שלהן וכן הלאה, איך הן פועלות ביחד והידע שיש בידנו לגביהן.  
• סיבה ותוצאה - ניתוח מפורט של סיבתיות, מהי המציאות וכיצד הקרנות התודעה שלנו מעוותות את המציאות.

יאמר שוב, הפילוסופיה הבודהיסטית אינה מוגבלת בהכרח רק לבודהיסטים ובודהיסטיות, אלא היא דבר שלכולם/ן יש את היכולת להפיק ממנו תועלת. 

החלק השלישי, הדת הבודהיסטית, כולל את התחום המעשי של התרגול הבודהיסטי ולכן כולל נושאים כמו קארמה, התגלמות מחדש (לידה מחדש), טקסי פולחן, מנטרות וכולי. לפיכך חלק זה מיועד למי שעוקב או עוקבת אחר הדרך הבודהיסטית.

את שלושת האימונים ניתן להציג בפשטות במונחים של מדע ופילוסופיה בודהיסטים, מה שהופך אותם לישימים ומתאימים לכל אחד ואחת, או שניתן להציגם בנוסף לכך גם במונחים של דת בודהיסטית.  האפשרות הזו מתכתבת עם החלק שאני מְכַנֶה "דהרמה-לייט" ו"דהרמה של ממש".

• דהרמה-לייט - תרגול שיטות מהמדע והפילוסופיה הבודהיסטים רק לשם שיפור החיים האלה.
• דהרמה של ממש - אימוץ שלושת האימונים למען שלוש המטרות הבודהיסטיות: התגלמות מחדש (לידה מחדש) טובה יותר, שחרור מהתגלמות מחדש והארה.

כשאני מדבר על דהרמה-לייט, הכוונה היא בדרך כלל לכך שזהו שלב מקדים לדהרמה של ממש, מכיוון שעלינו קודם כול להכיר בצורך בשיפור חיינו הרגילים לפני שנוכל לחשוב על מטרות רוחניות נוספות. מדע ופילוסופיה בודהיסטיים, לעומת זאת, אינם מהווים בהכרח הקדמה לדת הבודהיסטית, ולכן נוכל לבדוק כיצד להיעזר בשלושת האימונים כדי לשפר את חיינו, בין אם נחשוב על כך במונחים של הקדמה לדרך בודהיסטית, ובין אם רק באופן כללי.

מהפילוסופיה הבודהיסטית נוכל לקבל תמונה כללית על אופן פעולתה של דרך החשיבה הבודהיסטית, שמכונה בדרך כלל: ארבע אמיתות הַנֶּאֱצָלִים וְהַנֶּאֱצָלוֹת. נוכל לחשוב עליהן גם כעל ארבע עובדות חיים באופן הבא: 

• מתוך התבוננות בסבל ובבעיות שעימן כולנו מתמודדים ומתמודדות, העובדה הראשונה הינה שהחיים קשים.
• העובדה השנייה היא שהבעיות שלנו בחיים נובעות מסיבות. 
• העובדה השלישית היא שביכולתנו להפסיק את הבעיות האלה; אין צורך שנשתוק ונקבל בהסכמה את בעיותינו, יש לנו את היכולת לפתור אותן.
• העובדה הרביעית היא שניפטר מהבעיות שלנו על ידי חיסול הסיבה. נעשה זאת באמצעות דרך של הבנה המְסַפקת עצות כיצד לפעול, לדבר וכן הלאה.

לכן, אם דרך הפעולה או הדיבור שלנו גורמת לנו לבעיות, עלינו לשנות זאת. שלושת האימונים הם חלק ממה שנזדקק לו על מנת להיפטר מהגורמים לבעיות שלנו. זוהי דרך מועילה מאוד להבנת שלושת האימונים, מכיוון שהיא מציינת את הסיבות שבעטיין כדאי שנתאמן בהם. אם כך, כשיש לנו בעיות בחיים, נבדוק:

• האם יש בעיה בהתנהלותי המוסרית בנוגע לדרך הפעולה והדיבור שלי? 
• האם יש בעיה בריכוז שלי - האם אני מתפזר/ת לכול הכיוונים, האם אני בבלבול רגשי? 
• בייחוד, האם יש בעיה בדרך ההבחנה שלי בין המציאות לבין ההקרנות המטורללות שלי?

נוכל ליישם זאת רק על חיי היומיום שלנו בחיים אלה, או שקיימת אפשרות להרחיב את היישום גם  לבעיות בהן ייתכן וניתקל בחיים הבאים. בשלב ההתחלתי, עלינו לשקול אימונים אלה רק במונחים של חיי היומיום שלנו: איך הם יכולים לעזור לנו? מה אנו עושות ועושים שגורם לבעיות שלנו? מה יש ביכולתנו לעשות כדי להקל עליהן?

מנקודת מבטה של הפילוסופיה הבודהיסטית, הסיבה לסבל שלנו היא חוסר מודעות. יש לנו בלבול או חוסר מודעות לגבי שני דברים באופן מיוחד: 

הדבר הראשון שאין לנו מודעות אליו הוא סיבה ותוצאה, במיוחד מבחינת ההתנהגות שלנו. כשיש לנו רגשות מפריעים, כמו כעס, חמדנות, היאחזות, גאווה, קנאה וכן הלאה, אנו פועלים ופועלות בצורה הרסנית. נכעס ונצעק על אנשים, נקנא וננסה לפגוע באנשים, ניאחז וניצמד לאנשים - כל אלו גורמים לנו לבעיות. מכיוון שהרגשות הללו גורמים לנו לפעול באופן הרסני, או ליתר דיוק, בצורה של הרס- עצמי, התוצאה הסופית היא חוסר אושר.

כדאי להיעזר ולבחון את ההגדרה של רגש מפריע. זהו מצב תודעתי אשר, כשהוא מתעורר, גורם לנו לאבד את שלוות התודעה והשליטה העצמית. כשנצעק על מישהו או מישהי מתוך כעס, זה עלול להרגיז או שלא להרגיז אותם. יתכן אפילו שמה שנאמר לא יישַמע או שאולי התגובה תהיה מלגלגת מתוך מחשבה מצידם שאנו טיפשות או טיפשים. אולם בתוכנו אובדת שלוות התודעה ועולה עצבנות רגשית, שלעתים קרובות נמשכת הרבה אחרי שהצעקות פוסקות. זו חוויה לא נעימה. ומכיוון שחווינו אובדן שליטה עצמית, אמרנו דברים שיתכן ונצטער עליהם מאוחר יותר. 

אנו פועלות ופועלים בדרך זו מכיוון ש:

• באמת ובתמים חסרה לנו ההבנה של סיבה ותוצאה. לעתים קרובות אין לנו את ההבנה שאם נפעל בדרכים מסוימות, בהשפעת רגשות מפריעים מסוימים, זה יביא אותנו לכדי חוסר אושר. 
• או שלחלופין, יש בנו בלבול לגבי סיבה ותוצאה והבנתנו הפוכה. לעתים קרובות יש לנו מחשבה ש"ובכן, אם אצעק על האדם הזה, זה יגרום לי להרגיש טוב יותר", מה שכמובן, אף פעם לא באמת קורה. או כשיש בנו היאחזות כלפי מישהו או מישהי אנו עשויות או עשויים לומר, "מדוע אינך מתקשר/ת לעיתים קרובות יותר או מבקר/ת אותי לעתים קרובות יותר?" פעולה שלעתים קרובות פשוט מבריחה אותם. הלא כן? לא נשיג את מה שנרצה משום שיש בנו בלבול לגבי אופן הפעולה של סיבה ותוצאה. 

הסוג השני של חוסר המודעות שיש לנו הוא ביחס למציאות. מכיוון שיש לנו בלבול לגבי המציאות, עולות בנו גישות מטרידות. דוגמה לכך תהיה התעסקות עצמית, שבמסגרתה תמיד נחשוב עלי, על עצמי ועל האני. זה יכול להיות מאוד שיפוטי, מכיוון שגישה זו יכולה להתפתח לסינדרום ספירַלי ואז נרגיש שעלינו להיות מושלמות או מושלמים. גם אם נפעל בצורה בונה, בניסיון להגיע לשלמות, ולעשות סדר בדברים- זה הופך להיות כפייתי למדי. למרות שיתכן ונחווה אושר זמני, זה ישתנה במהירות לחוסר שביעות רצון, כי עדיין תקנן בנו המחשבה "אני לא מספיק טוב או טובה", שתדחוף אותנו ללא הרף לשפר את עצמנו.

בואו ניקח לדוגמא מישהו או מישהי שהם "חולי ניקיון" - פרפקציוניסטים בכל הנוגע לניקיון הבית. הם/ן תחת התפיסה המוטעית שביכולתם/ן  לשלוט בכל דבר ולשמור על הכול נקי ומסודר. זה בלתי אפשרי! לאחר המאמצים לנקות הכול באופן מושלם יש הרגשה טובה ואז הילדות והילדים חוזרים הביתה ומבלגנים הכול; ואז מתעוררת תחושה של חוסר סיפוק וצורך לנקות שוב. בדרך הזו זה הופך להיות כפייתי. ובכל פעם שנרגיש מעט אושר, "אהה, עכשיו הכול נקי ומסודר" – תיעלם במהרה התחושה הזו. תמיד יתגלה אזור שהחמצנו! 

על ידי הישנות של מצבי התודעה הללו, בין אם מדובר ברגש מפריע ובין אם בגישה מטרידה, ובאמצעות חֲזָרָתִיּוֹת של התנהגות כפייתית מסוג זה, מתקבל מה שמכונה "סבל כולל" שמחלחל להכול. מדובר על האופן שבו אנו בונות ובונים הרגלים כך שהם באמת מנציחים את הבעיות שלנו.

זה לא משפיע עלינו רק מבחינה מנטלית, אלא גם פיזית. למשל, אם תמיד נתכעס, יעלה לחץ הדם שלנו, ואז יתכן ונלקה באולקוס מרוב דאגה וכו '. או, אם אנו חולי או חולות ניקיון, נתקשה להירגע. תמיד יהיה בנו מתח כי הכול צריך להיות מושלם, אבל שום דבר לעולם אינו מושלם.

שלושת האימונים הם הצורך האמיתי שלנו: 

• יש לנו צורך במוּדעוּת מבחינה כדי להיפטר מהבלבול שלנו. למשל, כשזה מגיע למצב של אובססיביות לניקיון שמוּנעת מהפנטזיה של "הכול חייב להיות תמיד מושלם ונקי ועלי לשלוט על הכול", שניתן להחליפה בגישה של: "כמובן שהבית שלי יתלכלך, לאף אחד אין יכולת לשלוט בזה.” כך נהיה רגועות או רגועים יותר כי כן, נמשיך לנקות את הבית שלנו, אך נדע שאין צורך לגלות אובססיביות לגבי זה. טקסטים מסורתיים משתמשים בדוגמה של כריתת עץ עם גרזן חד.
• על מנת לכרות את העץ עם גרזן זה, עלינו לכוון ולהכות בעקביות באותה נקודה וזה דורש ריכוז. אם תודעתנו תמיד מוסחת, אזי שנאבד את ההבחנה המודעת. אם כן, חייב להיות לנו ריכוז כדי שנוכל להכות באותו המקום עם הגרזן.
• השימוש בגרזן זה דורש למעשה חוזק. אם אין לנו חוזק, לא נוכל אפילו להרים את הגרזן, וחוזק זה נובע ממשמעת עצמית מוסרית. 
• בדרך זו, נגיע להבנה לגבי האופן שבו שלושת האימונים יכולים לסייע לנו להתגבר על מקור הבעיות שלנו. נוכל ליישם את כל האמור לעיל ללא התייחסות כלשהי לדת הבודהיסטית, ולכן זה מתאים לכל אחד ואחת מאיתנו. לפני שנמשיך, בואו נעכל במהירות את מה שלמדנו:
• נשתמש ממשמעת עצמית מוסרית. כדי להבחין בהבדל בין פנטזיה למציאות, על מנת שנוכל לראות את הסיבה והתוצאה שטמונות בהתנהגותנו העצמית. כשאין לנו מוּדעוּת מבחינה, התנהגותנו והגישות שלנו מביאות לחוסר אושר, או לסוג של אושר שלעולם לא ממש מספק אותנו.
• על מנת להבין נכונה את האמור לעיל, צריך שיהיה לנו ריכוז טוב, כדי שנוכל לשמור על מיקוד. 
• על מנת לפתח ריכוז טוב, יש לנו צורך במשמעת, כדי שכאשר תודעתנו תוסח ותשוטט, נוכל לשוב ולמקד אותה. 
• ברצוננו ליישם את שלושת האימונים הללו, כדי שנוכל להתמודד ביעילות עם הבעיות שלנו ולשפר את איכות חיינו.

התובנה המרכזית שיש להפיק מכול האמור לעיל, היא שהאושר וחוסר הסיפוק ,שאנו חוות וחווים בחיינו, נובעים מהבלבול שלנו אנו. במקום להאשים בבעיות שלנו את האחרות והאחרים, או את החֵברה, הכלכלה וכן הלאה, עלינו להתמקד ברמה עמוקה יותר. נבחן את מצב התודעה בעת ההתמודדות עם מצבים אלו. יתכן שנפגוש בהרבה מצבים קשים, אולם כאן מדובר על תחושת חוסר האושר הכללית שלנו, ועל סוג של אושר בר-חלוף. עלינו לשאוף ליותר מכך, לסוג של אושר שמגיע עם שלווה תודעתית, והוא מתמשך ויציב בהרבה. 

כשנפגוש בקשיים, נוכל להיכנס לדיכאון ולחוש אומללות מוחלטת. או שנוכל להתמודד בעזרת תודעה שלווה יותר, ומכיוון שנתבונן במצב בצורה ברורה יותר, נראה במה דברים אמורים ונבין שיש דרכים להתמודד עם זה, במקום רק לרחם על עצמנו.

נחשוב לדוגמא על מצב שבו הילדים או הילדות שלנו יוצאים בלילה ועולה בנו דאגה, "האם הם יחזרו הביתה בשלום?" שוב, מקור החרדה וחוסר האושר שלנו נובעים מהגישה הזו שלפיה "איכשהו יש לי את היכולת לשלוט בבטיחותו של הילד או הילדה שלי", שהיא, כמובן, פנטזיה. כשהם חוזרים הביתה בשלום, נשמח ונחוש הקלה, אבל בפעם הבאה שיצאו, שוב נדאג. אם כך תחושת ההקלה הזו לא נמשכת, נכון?  ואז יש בנו דאגה תמידית, מונצחת - הפכנו זאת להרגל כזה של דאגה מכול דבר – ויש לכך השפעה על הבריאות שלנו. זהו מצב מאד לא נעים. 

המפתח האמיתי הוא ההבנה שהגורם לכל זה הוא הבלבול שלנו. אנו חושבים וחושבות שדרכי פעולה מסוימות יביאו אושר, או שהגישה שעל פיה יש לנו יכולת לשלוט בכול היא נכונה, אך זה לא כך. נחתוך זאת בעזרת המחשבה- "זה אבסורד!" - ונישאר ממוקדות וממוקדים בזה.

כאשר נהרהר בארבע עובדות החיים, נשאב עידוד מלראות שהבעיות והרגשות השליליים שלנו אינם קבועים, אלא שניתן לשפרם, ואף מעבר לכך, ניתן להסירם לחלוטין. כאשר נתמודד עם הסיבות לסבל, הסבל יפסיק להתקיים, אך הסיבות הללו לא נעלמות מעצמן.

דרך מדהימה לחיות את חיינו היא במסגרת שלושת האימונים במוסריות, ריכוז ומוּדעוּת מבחינה. הם עובדים יחדיו בו זמנית כדי לקרב אותנו לדבר שאנחנו בחיפוש מתמיד אחריו: אושר.