גורמים המשפיעים על מערכת יחסים עם מורה רוחני/ת

הערות מבוא

כל המסורות הבודהיסטיות מדגישות את החשיבות של מורה רוחני/ת במהלך הדרך. מורים ומורות רוחניים לא רק:

  • מוסרים מידע
  • עונים על שאלות
  • בוחנים את הבנת התלמיד/ה
  • בוחנים את ההתפתחות האינטלקטואלית, הרגשית והמדיטטיבית של התלמיד/ה.

מורים ומורות רוחניים גם:

  • מעניקים נדרים והעצמות
  • משמשים כמודל לחיקוי
  • מעניקים השראה באמצעות מתן דוגמא אישית 
  • משמשים כחוליות המקשרות למסורת עתיקת יומין המגיעה עד לבודהה.

ישנן רמות רבות ושונות של מורים/ות ושל תלמידים/ות, ולפיכך דרכים שונות להתקשרות לאורך הדרך.

הֶקְשֵׁר תרבותי

המצב המערבי המודרני לְשֵׁם לימוד עם מורה רוחני/ת שונה לחלוטין מהמצב האסייתי המסורתי.

באסיה המסורתית, רוב תלמידי ותלמידות הדהרמה:

  • הם נזירים או נזירות, עם מחויבות קבועה מלאה לדרך הרוחנית
  • אין להם שום פעילות מרכזית מלבד לימוד ותרגול הדהרמה
  • הם מתחילים ללמוד בודהיזם עוד בהיותם ילדים חסרי השכלה
  • כתוצאה מכך, כמבוגרים, יש להם השכלה מינימלית בלבד בנושאים הנלמדים בקרב אנשים מן השורה, כגון מתמטיקה, מדעי החברה ומדע
  • הם מקבלים את הערכים של החֶבְרוֹת האסיאתיות המסורתיות בנוגע לתפקיד האישה ואת ההשקפה של מִבְנֵי סַמְכוּת- נשים הן נחותות ומִדרג היררכי הוא הנורמה.

במערב המודרני, רוב התלמידים והתלמידות:

  • הם אנשים מן השורה, עסוקים בחיים מקצועיים ואישיים
  • יש להם מעט זמן פנוי לדהרמה
  • מתחילים ללמוד דהרמה כמבוגרים בעלי השכלה
  • דורשים שוויון בין המינים ומבנה חברתי דמוקרטי.

בצד הפיננסי, אסיה המסורתית מעניקה תמיכה חברתית למורים ומורות רוחניים. גם מי שאינם תלמידים ותלמידות שלהם מגישים להם מנחות. במערב המודרני, מורים ומורות רוחניים צריכים לתמוך בעצמם מבחינה כלכלית. רבים מהם מנהלים מרכזי דהרמה, עם כל הדאגות הפיננסיות, הארגוניות והמנהליות הנִלוות.

כל הגורמים הללו משפיעים על מערכת היחסים של תלמיד/ה-מורה. רבים מבֵּין שוחרי ושוחרות הרוח הפיקו תועלת מיטיבה ממערכת היחסים עם המורה, אבל היו גם הרבה אי-הבנות, טעויות רבות ופגיעוֹת רוחניות.

סכנות

הסכנות מחריפות, בהקשר של המסורת הטיבטית, בעקבות טקסטים בנושא ה"מסירות לגורו". קהל היעד לטקסטים מסוג זה היו נזירים ונזירות מסורים ומחויבים שלקחו על עצמם נדרים, והיו צריכים לשנן אותם כחלק מההכנה להעצמה טנטרית. ההנחיות מעולם לא נועדו למתחילים במרכז דהרמה, שאינם יודעים דבר על בודהיזם.

עלינו להימנע משני הקצוות:

  1. הַאֲלָהָה של המורים והמורות הרוחניים, הפותחת את הדלת לתפיסה שגויה (נאיביות) ולהתעמרות
  2. דמוניזציה של המורים והמורות הרוחניים, הפותחת את הדלת לפראנויה וסוגרת את הדלת בפני קבלת השראה אמיתית ותועלת עמוקה.

מתכונת אנליטית לא-מסורתית

ניתחתי בצורה אנליטית את הנושא והצעתי דרכים להפוך את מערכת היחסים לבריאה בספרי "ההתייחסות למורה רוחני/ת: בניית מערכת יחסים בריאה" 

(בהוצאת  Ithaca: Snow Lion, 2000). כאן, ברצוני להציג מתכונת לא-מסורתית נוספת לניתוח הנושא בצורה אנליטית, המוּצעת עם הרְחבות ושאוב מעבודתו של הפסיכיאטר ההונגרי ד"ר איבן בוזורמני-נאגי, ממייסדי הטיפול המשפחתי והטיפול הקונטקסטואלי (הֶקְשֵׁרִי).

ששת הממדים של מערכת יחסים

ביכולתנו לנתח אנליטית את מערכת היחסים מהצד של התלמיד/ה והמורה גם יחד במונחים של שישה מרכיבים או ממדים. אם יש בעיות בקשר, זה עשוי לעזור לזהות היכן הן טמונות כך שכל צד יוכל לנסות להתכוונן ולהסתגל בהתאמה כדי להביא לאיזון בריא יותר.

ששת המרכיבים הם:

  1. העובדות הנוגעות לכל אחד מהצדדים והנוגעות להגדרת מערכת היחסים
  2. מטרת מערכת היחסים עבור כל אחד מהצדדים והמרכיבים הפסיכולוגיים המשפיעים עליה
  3. התפקיד שממלא כל צד בהתאם לאופן שבו הוא או היא מגדירים את עצמם ואת האחר/ת כמי שנוטלים חלק במערכת היחסים, ולפיכך הציפיות שיש לכל אחד מהצדדים ואיך שהוא או היא מרגישים כלפי עצמם
  4. רמת המחויבות והמעורבות של כל אחד מהצדדים במערכת היחסים, והמרכיבים הפסיכולוגיים המשפיעים על כך.
  5. מרכיבים פסיכולוגיים נוספים של כל אחד מהצדדים
  6. איך פועלת מערכת היחסים וההשפעה שיש לה על כל אחד מהצדדים.

העובדות הנוגעות לכל אחד מהצדדים והנוגעות להגדרת מערכת היחסים 

העובדות לגבי כל אחד מהצדדים, המשפיעות על מערכת היחסים כוללות:

  • מגדר וגיל
  • תרבות המוצא – אסייתית או מערבית
  • שפה משותפת או צורך במתרגם/ת - לְשֵׁם תקשורת בין-אישית ו/או לימודים
  • נזיר/ה או אדם מן השורה
  • היקף הדהרמה והחינוך החילוני 
  • כישורים בשביל להיות מורה או תלמיד/ה רוחני/ת במונחים של בשלוּת רגשית ואתית
  • כמות הזמן הפנוי העומדת לרשותו של כל אחד מהצדדים עבור הצד השני
  • כמות התלמידים והתלמידות הנוספים
  • היותו/ה של המורה תושב/ת קבע בסביבת מרכז הדהרמה או רק כזה/ו המגיע/ה לביקור מדי פעם.

הסביבה שבה מתנהלת מערכת היחסים עשויה להיות: 

  • מרכז דהרמה מערבי – מרכז עירוני או מרכז הכולל מגורים 
  • אם זהו מרכז דהרמה האם הוא עצמאי או כזה שהוא חלק מארגון דהרמה גדול
  • מנזר – באסיה או במערב.

מטרת מערכת היחסים עבור כל אחד מהצדדים והמרכיבים הפסיכולוגיים המשפיעים עליה

עבור שני הצדדים, בכל מערכת יחסים שהיא, מטרת הקשר היא כמעט תמיד בעלת מרכיבים המעורבים זה בזה. גם מערכת היחסים תלמיד/ה-מורה אינה יוצאת דופן מהבחינה הזו.

התלמיד/ה עשוי/ה לפְנות למורה רוחני/ת על-מנת:

  • לקבל מידע וללמוד עובדות
  • ללמוד למדוט
  • לעשות עבודה עצמית הנוגעת לאישיותו/ה
  • לשפר דברים בסבב החיים הנוכחי
  • לשפר את סבבי חיים העתידיים
  • להגיע לשחרור מהמעגל הבלתי נשלט של לידות חוזרות (סמסרה) 
  • להגיע להארה על-מנת לסייע לכל האחרים והאחרות להשיג שחרור והארה זהים
  • ללמוד כיצד להירגע
  • ליצור קשרים חברתיים עם תלמידים ותלמידות בעלי חשיבה דומה
  • לקבל גישה לאקזוטיקה
  • למצוא תרופת פלא לבעיה פיזית או רגשית כלשהי
  • לקבל "מנה של דהרמה" ממורה כריזמטי/ת ומבדר/ת, כמו "מכור/ה לדהרמה". 

יתר על כן, ייתכן שהתלמיד/ה מחפש/ת אחר המורה על-מנת למצוא:

  • הדרכה והשראה לאורך הדרך הבודהיסטית
  • טיפול תֵּרַפִּי
  • הדרכה פסטורלית שלווה ורוגעת
  • תחליף הורי
  • אישור תומך
  • מישהו או מישהי שיגיד לו או לה מה לעשות בחיים.

המורֵה או המורָה הרוחניים, בתורם, עשויים לרְצות:

  • לתת מידע
  • להעביר לימוד בעל-פה של התורות ולשמר את הדהרמה
  • לעשות עבודה בנוגע לאישיות של התלמידים והתלמידות
  • לשתול זרעים כדי שייטיבו עם סבבי חייהם העתידיים של התלמידים והתלמידות
  • לסייע לתלמידים ולתלמידות להגיע ללידה חוזרת טובה יותר, לשחרור ולהארה 
  • להקים מרכז דהרמה או אימפריית דהרמה של מרכזים
  • להביא להמרה מסורתית והצטרפות לשושלת המסורתית שלו/ה
  • לגייס כסף כדי לתמוך במנזר בהודו או לבנות מחדש מנזר בטיבט
  • למצוא מקום בטוח כפליט/ה
  • להתפרנס או להתעשר
  • להשיג כוח על ידי שליטה באחרים
  • להשיג טובות הנאה מיניות.

המרכיבים הפסיכולוגיים השליליים המשפיעים על שני הצדדים כוללים:

  • בדידות
  • שעמום
  • סבל
  • חוסר ביטחון
  • הרצון להיות אופנתי/ת (טרנדי/ת)
  • לחץ קבוצתי.

התפקיד שממלא כל צד בהתאם לאופן שבו הוא או היא מגדירים את עצמם ואת האחר/ת כמי שנוטלים חלק במערכת היחסים, ולפיכך הציפיות שיש לכל אחד מהצדדים ואיך שהוא או היא מרגישים כלפי עצמם 

האופן שבו המורֶה או המורָה הרוחניים עשויים לראות את עצמם, או האופן שבו עשויים התלמיד או התלמידה לראות את המורה כ:

  • מרצה לבודהיזם, המעניק/ה מידע על בודהיזם
  • מדריך או מדריכת דהרמה, המראים איך ליישם דהרמה בחיים
  • מאמן/ת מדיטציה או פולחן
  • מנטור או מנטורית רוחניים, המעניקים נדרים
  • מאסטר או מאסטרית טנטריים, המעניקים העצמה טנטרית.

האופן שבו התלמיד או התלמידה עשויים לראות את עצמם, או האופן שבו המורֶה או המורָה הרוחניים עשויים לראות את התלמיד/ה כ:

  • תלמיד/ה בודהיזם, הצובר/ת מידע
  • תלמיד/ת דהרמה, הלומד/ת כיצד ליישם דהרמה בחיים
  • מתלמד/ת במדיטציה או פולחן
  • תלמיד/ה שרק לקח/ה נדרים באמצעות המורה
  • תלמיד/ה המקבל/ת הנחייה אישית מהמורה.

היבט נוסף של הממד זה הוא האופן שבו מרגיש כל צד כלפי עצמו בְּשֶׁל מערכת היחסים.

התלמיד או התלמידה עשויים להרגיש שהם: 

  • מוגנים
  • שייכים למישהו
  • שלמים
  • מגשימים
  • משרתים
  • חברים בכת.

המורֶה או המורָה הרוחניים עשויים להרגיש שהם:

  • מאסטרים
  • מְתַּרגלים צנועים
  • מושיעים
  • משמשים ככומר
  • פסיכולוגים
  • מנהלים של מרכזי דהרמה או של אימפריית דהרמה
  • התומכים הכלכליים של מנזר.

רמת המחויבות והמעורבות של כל אחד מהצדדים במערכת היחסים, והמרכיבים הפסיכולוגיים המשפיעים על כך

התלמיד או התלמידה עשויים להיות כאלה ש:

  • משלמים סכום קבוע, מעניקים תרומות דאנא, או לומדים מבלי לשלם או להציע דבר למורה
  • מעורבים באופן לא מחייב או כאלה שיש להם מחויבות עמוקה לבודהיזם, למורה ו/או לשושלת
  • מתכוונים לקחת נדרים באמצעות המורה או לא
  • לוקחים על עצמם אחריות לסייע למורה
  • חשים אסירות תודה
  • מרגישים מחויבים
  • מרגישים שעליהם להיות נאמנים – ללחץ הקבוצתי יש תפקיד משמעותי בכך
  • מרגישים שיגיעו לגיהנום אם יתנהלו באופן שגוי.

המורֶה או המורָה הרוחניים עשויים:

  • לקחת על עצמם אחריות להנחות את התלמידים/ות בצורה אתית
  • לרְצות לנהל את חיי התלמידים/ות ולהגיד להם מה לעשות
  • למלא את חובתם משום שהמורים שלהם עצמם שלחו אותם ללמד
  • לראות את עצמם ככאלה שפשוט מבצעים עבודה.

מרכיבים פסיכולוגיים שליליים המשפיעים על ממד זה כוללים:

  • פחד ממחויבות
  • פחד מסמכות, אולי בגלל רקע של פגיעה
  • הצורך להיות מועיל/ה או להיות נאהב/ת
  • הצורך בתשומת לב
  • הצורך לשלוט באחרים
  • הצורך להוכיח את עצמך.  

מרכיבים פסיכולוגיים נוספים של כל אחד מהצדדים 

אלה כוללים גם את השאלה האם הצדדים הם:

  • מוחצנים או מופנמים
  • אינטלקטואליים, רגשיים או מסורים
  • חמים או קרים
  • רגועים או בעלי מזג רע
  • תאבי זמן ותשומת לב
  • מקנאים בתלמידים ובתלמידות אחרים או במורים ובמורות אחרים
  • מלאים בהערכה עצמית נמוכה או ביהירות

איך פועלת מערכת היחסים וההשפעה שיש לה על כל אחד מהצדדים

האם התלמיד/ה והמורה יוצרים ביחד:

  • צוות טוב או רע
  • צוות בו שני הצדדים מפיקים את מיטב היכולות זה מזה או צוות בו הם מעכבים האחד את יכולותיו של השני 
  • צוות בו צד אחד מבזבז את זמנו של הצד האחר עקב הבדל בציפיות
  • צוות בו נשמר מבנה היררכי ובו התלמיד או התלמידה מרגישים מנוצלים, נשלטים ובכך נחותים (מגביר הערכה עצמית ירודה), והמורֶה או המורָה מרגישים שהם נעלים יותר ובעלי הסמכות – יש לשים לב לכך שעשוי להיות מצב בו מה שצד אחד מרגיש אינו תואם את מה שהצד השני מרגיש
  • צוות בו צד אחד או שני הצדדים מרגישים שהם מקבלים השראה או שהם מרגישים סחוטים.

סיכום

עלינו לבצע הערכה של מערכת יחסים בין תלמיד/ה למורה במונחים של כל ששת הממדים ושל כל אחד מהגורמים המרכיבים אותם. אם הגורמים המרכיבים אינם תואמים זה לזה, על שני הצדדים לנסות לייצר הרמוניה בין המרכיבים ולהתאים אותם, או להסתגל. אם הגישה הזו לפתרון בעיות אינה מקובלת על אחד מהצדדים, בגלל הבדלים תרבותיים או מרכיבים רגשיים, הצד השני צריך לבצע את ההתאמות בעצמו או לשמור מרחק ממערכת היחסים.

Top