החיפוש אחר משמעות בחיינו משותף לכולנו. יש שיחפשו למצוא אותה בעשיית קריירה, חלק ינסו לעמוד בקצב הצעקה האופנתית האחרונה ויש מי שיבחרו לנסוע לקצה העולם. אך בסופו של דבר, קריירות מסתיימות בפנסיה, אופנות משתנות ללא הרף, וחופשות חולפות כהרף עין. אף לא אחד מאלה יעניק לנו סיפוק או אושר תמידי. עם מיליוני האפשרויות - החומרניות והרוחניות - הזמינוֹת בעולמנו המודרני, יש בלבול רב מאד לגבי השאלה מה לעשות עם חיינו.
בבודהיזם, מקלט משמעו הכנסת כיוון משמעותי לחיינו. הכיוון הוא להשקיע בעבודה על עצמנו כדי להתגבר על כל חסרונותינו ולממש את יכולותינו להיות לְעֵזֶר באופן הטוב ביותר לעצמנו ולכלל. מקלט בודהיסטי מעניק מחסה לא רק מפני שעמום זמני, רעב או מתח. לא מדובר בשינוי חיצוני כלשהו: לא נצטרך ללבוש שום בגד מיוחד או לשנות את התסרוקות שלנו. מקלט בבודהיזם עוסק בשינוי המצב התודעתי שלנו. זאת אומרת, העמקת הבנתנו במה שנותן מטרה לחיים ובמה שיביא לנו אושר כעת ובעתיד. בקצרה, מקלט בודהיסטי מגן עלינו מפני סבל.
בודהיסטים ובודהיסטיות משתמשים בדרך כלל בביטוי "לבקש מקלט" או "לקחת מקלט" מכיוון שמקלט הוא תהליך פעיל. זהו צעד מהותי של התחייבותנו לדרך הבודהיסטית. אבל למה שנעשה זאת? כשנבין את הטבע האנושי - שלכולנו השאיפה לאושר וסיפוק, ואף אחת ואחד מאיתנו לא רוצה סבל – יהיה עלינו לחפש מַשהו שיעזור לנו. ולפיכך בבודהיזם, נבקש מקלט בשלוש אבני החן.
שלוש אבני החן הללו הן הבודהה, הדַהרְמָה והסַנְגְהָה.
ניקח מקלט בבודהה מכיוון שהוא, כמורה מואר, לא רק מראה לנו את דרך היציאה מקיום חסר משמעות אלא גם את הדרך לצאת מהסבל באופן מוחלט. הוא לימד שהתודעה טהורה מטבעה וכי, בעזרת חמלה וחוכמה, ניתן להסיר לתמיד את כל הבלבול והרגשות המזיקים שיש לנו, כך שהם לעולם לא יחזרו. הדהרמה היא שיעוריו של בודהה על הדרך בה נוכל להשיג זאת, לכן עם לקיחת המקלט נִפְנֶה לשיטות הבודהיסטיות השונות ונאמץ אותן כדי להתמודד עם כל הבעיות בחיינו. הסנגהה הם הנזירים, הנזירות וחברותינו וחברינו הבודהיסטים. אלה מתוכם/ן שבאמת מתרגלים ומתרגלות את שיעורי הבודהה משמשים מודלים לחיקוי ומעוררים בנו את ההשראה להמשיך בדרך הבודהיסטית.
משמעות המחויבות שלנו אינה שעלינו לבודד את עצמנו מחברינו וחברותינו או מהחברה. למעשה, עם לקיחת המקלט בשלוש אבני החן, לא רק שניצור חיים משמעותיים עבור עצמנו, אלא גם ניפתח את עצמנו לזולת ונתחיל לראות איך נוכל לתרום לסובב אותנו ולעולם כולו.
כשניקח מקלט בבודהה, בדהרמה ובסנגהה, כבר לא נצטרך לחוש בלבול. לא יהיה לנו צורך לחפש רוחניות ולמרות שנזדקק לרמת נוחות כלשהי ולרְכוּש חומרי, לא נסתמך על אלה מתוך מחשבה שזה מה שישמח אותנו לתמיד. המחויבות שלקחנו על עצמנו, לדבוק בעקרונות הבודהיסטיים, למעשה משחררת אותנו ממתח ומעניקה לנו יותר זמן לעבוד על מה שחשוב: להפוך למאושרים ומאושרות יותר ולבריאים ובריאוֹת יותר מבחינה רגשית.
זו הסיבה לכך שלקיחת מקלט היא תהליך פעיל ומתמשך. זה משהו שעלינו לעבוד עליו ללא הרף. לא מדובר על אמונה ותפילות לבודהה כאילו שהוא אֵל כלשהו. וזה לא שחברינו וחברותינו הבודהיסטים יוכלו לעשות את העבודה בשבילנו. משום כך נֶאֱמַר כי המקלט הנַעֲלֶה ביותר הוא בשיעוריו של בודהה, הדהרמה. גם אם יש לנו אמונה חזקה בבודהה ושפע של חברים וחברות בודהיסטים בעלי חוכמה וחמלה, לא נהנה מתועלות לקיחת המקלט אלא אם כן נלך בדרך הדהרמה וניישם את הלימוד בעצמנו. כאשר נמלא אחר העצה העיקרית, שהיא לא לפגוע באחרים ובאחרות, ניטול חלק בפעילויות מועילות ונאלף את תודעתנו, חיינו בהחלט יהפכו למשמעותיים יותר.
למרות שיש טקסים מיוחדים שבאמצעותם נוכל להתחיל את המסע שלנו בדרך הבודהיסטית, המחויבות האמיתית צריכה לבוא מהלב. כשנתחיל באמת להשקיע בעבודה על עצמנו, יהיה זה העיתוי שבו באמת לקחנו מקלט.