מקורותיה של הסנגהה
לאחר שהבודהה הגיע להארה, סוטרת גלגל הדהרמה (Dharmachakrapravartana Sutra) מספרת לנו שהוא העניק את תורתו הראשונה, על ארבע האמיתות של הנאצלים והנאצלות, לחמישה חברים מן העבר שלצידם תרגל סגפנות במשך כמה שנים. במהלך הענקת התורה הזו, כול חמשת הסגפנים הפכו לתלמידיו, וביניהם, קאוֹנדיניה שהגשים את מצב הארהאט, בריה משוחררת. כמה ימים לאחר מכן, בעודם לומדים על ריקותו של העצמי, או על איך שהעצמי אינו יכול להתקיים בדרכים בלתי אפשריות, הגשימו גם כול יתר הסגפנים את מצב הארהט. חמשת התלמידים הללו הפכו אפוא לחברים הראשונים של הסנגהה, או לנזירים הבודהיסטים הראשונים.
לאחר מכן העביר הבודהה את שארית חייו – כ-45 שנים בסך הכול - בהפצת תורת הדהרמה שגילה, כאשר גם תלמידיו נסעו לכפרים ועיירות ברחבי המישורים הצפוניים של הודו כדי להפיץ את המסר של הבודהה בעצמם. במהירות, משך אליו הבודהה שוחרים ושוחרות רבים, שנקראו ובאו מרחבי כול הקשת החברתית: מורות ומורים רוחניים אחרים, מלכים ומלכות, איכרים וקצבים, וכן הלאה. בעוד שרוב התלמידות והתלמידים לא רצו לוותר על החיים הארציים, אלו שרצו לעזוב את חייהם/ן כאדם מן השורה ולהצטרף לסנגהה הוזמנו בשמחה לעשות זאת. התלמידות והתלמידים מן השורה, שהמשיכו לעבוד ולהתחתן, תמכו בסנגהה במתן מזון ולבוש.
עם הזמן, כאשר יותר ויותר בני ובנות אדם הצטרפו לבודהה באופן רשמי, היה צורך לגבש כללים עבור התלמידות והתלמידים כדי שינהגו על פיהם על מנת ליצור קהילה רוחנית הרמונית. כללים גובשו, בהתאם לצורך ובאמצעות ניסוי וטעייה, בתגובה לתקריות עם תוצאות לא רצויות שהתרחשו בתוך הסנגהה. בסוף חייו של הבודהה, היו כמה מאות כללים עבור הנזירות והנזירים.
הסמכת נשים
בתחילה, הבודהה הכניס רק גברים למסדר הבודהיסטי. חמש שנים לאחר הקמת מסדר הנזירים, דודתו של הבודהה, מהאפרג'הפאטי גאוטמי, ביקשה מהבודהה להסמיך אותה לנזירה, אך הוא סירב. עם זאת, מהאפרג'הפאטי לא נרתעה והחליטה, יחד עם 500 נשים אחרות, לגלח את ראשן ולעטות גלימות צהובות, וללכת אחרי הבודהה.
מהאפרג'הפאטי פנתה וביקשה מהבודהה עוד פעמיים נוספות, ובכול פעם סירב הבודהה להסמיך אותן. בפעם הרביעית, בן דודו של הבודהה אננדה התערב בשמה, ושאל האם לנשים יש יכולת זהה לזו של גברים להמשיך בדרך הרוחנית ולהגיע להארה, ועל כך השיב הבודהה בחיוב. בהמשך לכך הציע אננדה שיהיה זה טוב עבור הנשים להפוך לנזירות, והבודהה התיר את הסמכתן של תלמידות.
סנגהה קונבנציונלית וסנגהת הארְיות
בדרך כלל, נעשה שימוש במונח "סנגהה" כדי להתייחס לשתי הקבוצות הללו של בהיקשו'ז (bhikshus) ובהיקשוני'ז (bhikshunis), הנזירים והנזירות שהולכים בעקבות תורתו של בודהה. המונח "בהיקשו" פירושו למעשה "קבצן", והשתמשו בו מכיוון שהקהילה שהוסמכה לנזירוּת הייתה אמורה לוותר על מרבית הדברים החומריים ולנדוד ממקום למקום, כשהיא תלויה בקבלת מזון מידיהם של אחרות ואחרים. כדי לייצר סנגהה נדרש מספר מינימלי של ארבעה נזירים ו/או ארבע נזירות שהוסמכו במלואם או שנמצאים בתחילת דרכם, כאשר לא משנה לאיזו רמה של ידיעה תבונית הגיעו. זה מה שנקרא הסנגהה הקונבנציונלית. יש גם את סנגהת הארְיות, המתייחסת לבריות אינדיבידואליות, שהוסמכו או שלא הוסמכו לנזירוּת, שאכן הגיעו לכמה מן הידיעות התבוניות של דרך הדהרמה.
חשוב לעשות הבחנה בין הסנגהה הקונבנציונלית לבין סנגהת הארְיות. אמנם יש הרבה נזירות ונזירים רגילים שהם מצוינים, אך יכולים להיות גם כאלה שחווים רגשות מפריעים בדיוק כמונו - וזה עשוי לגרום לנו לתהות מדוע עלינו למצוא בהם מקלט. לפיכך, כאחת משלוש אבני החן, סנגהת הארְיות היא אבן החן האמיתית שבה נוכל לקחת מקלט. הם/ן אלה שיש להם/ן את היכולת האמיתית לסייע לנו ללכת בכיוון הנכון.
איכויותיה של הסנגהה
אז איזה סוג של איכויות יש לסנגהה שברצוננו לפתח בעצמנו?
- כאשר אותם אלה המשתייכות ומשתייכים לסנגהה מלמדים, הם לא רק חוזרים על מה שלמדו מספרים. הם מדברים מתוך החוויה האותנטית שלהם - וזה באמת מעורר השראה.
- משאלתם היחידה היא לסייע לאחרות ולאחרים, והם מתַּרגלים את מה שהם מלמדים שנכון לעשות. חישבו על מעשן הנוזף בנו על הסכנות שבעישון, אנחנו באמת נתהה למה עלינו להישמע לעצתו, נכון? מהסיבה הזו, הסנגהה מגלה כנות ויושר בכול מעשיה, אז ביכולתנו באמת לסמוך עליה.
- כשאנו מעבירים/ות את הזמן בחֵבְרה גרועה, לעתים קרובות אנו אפילו לא מבינים/ות עד כמה איכויותיה הגרועות נטמעות בנו. באופן דומה, אם נבלה בחֵבְרה טובה, אז אפילו ללא מאמץ רב, נִזכה במהירות באיכויות טובות. לפיכך, לסנגהה יש השפעה טובה מאוד עלינו בהקשר של שיפור תרגול הדהרמה שלנו.
חשיבותה של הסנגהה
הבודהה נפטר לפני כ-2500 שנה, והותיר אחריו את תורתו - הדהרמה - כדי שנוכל לתרגל. וזה כול העניין בבודהיזם. אבל על מנת שנוכל לתרגל היטב, יש לנו צורך בדוגמאות שניתן לסמוך עליהן, בני ובנות אדם שבאמת למדו ותִּרגלו את תורתו של הבודהה והגשימו חלק ממטרותיה, כדי שיסייעו לנו וידריכו אותנו. הקהילה של בני ובנות אדם כאלה היא הסנגהה.
כיום, יש לנו נטייה להסתכל על סלבריטאים/ות מתחום התיאטרון והקולנוע, הדוגמנות, המוסיקה והספורט כעל מודלים לחיקוי. אבל לאנשים האלה יש בעיות משלהם, נכון? אנחנו יודעים ויודעות שבחייהם הפרטיים שורר לעתים קרובות בלאגן! מעבר לכך, כאשר יש בנו אובססיביות לסלבריטאים/ות ולחייהם/ן, זה בדרך כלל רק מוביל אותנו לרכל עם החברות והחברים שלנו ולהיתפס אפילו יותר מהרגיל בהיאחזויות חומריות; פעילויות כאלו לא באמת מביאות לעצמנו או לאחרות ולאחרים תועלת מיטיבה או אושר ממשי. הסנגהה, לעומת זאת, הם בני ובנות אדם שכבר נפטרו מרמה מסוימת של הבעיות שלהם – האין זה נהדר?! – והם פועלים על מנת להיפטר משאר הבעיות. האין זה הגיוני ללכת בעקבות הדוגמה שלהם אם ברצוננו להיפטר גם כן מהבעיות שלנו?
זה לגמרי הודות לסנגהה שכיום, בעולמנו המודרני, יש לנו את תורתו השמורה להפליא של הבודהה שהועברה מדור לדור. הסנגהה מעוררת בנו השראה להביט אל מעֶבֶר לבעיות המיידיות שלנו ולראות שישנה דרך שמובילה אותנו ליציאה מוחלטת מכול הסבל. וחברי וחברות הסנגהה לא רק מעוררים בנו השראה, הם גם מדריכים, מעודדים ותומכים בנו בכול שלב של הדרך. זו הסיבה שלפעמים נְאֵמָר שללא הסנגהה, אין בודהיזם.
סיכום
איך נוכל לבחור מודל לחיקוי טוב בחיים? למרות שאולי לא נפגוש חבר/ה אמיתי/ת בסנגהה –מישהו/י עם הגשמות ממשיות, בריה שהיא ארְיָיה מסנגהת הארְיות - עדיין, נוכל לפגוש בני ובנות אדם מנוסים יותר בדהרמה ולקבל מהם השראה. כשנראה את הדוגמאות שהם מהווים, נתעודד ללכת בעקבותיהם.
זה בזכות מסירותם של נזירים ונזירות בודהיסטים, הסנגהה הקונבנציונלית, שהדהרמה הצליחה להתפשט ברחבי העולם. בדיוק כפי שהבודהה משול לרופא והדהרמה לרפואה, חברי וחברות הסנגהה הם כמו צוות האחיות והאחים שמעודד ומנחה אותנו בדרך, כאשר אנו פועלות ופועלים לקראת מטרת ההשתחררות מכול הבעיות שלנו לנצח.