הרלבנטיות של הדלאי לאמה בעולם המודרני

בואו נתבונן על הרלבנטיות של הדלאי לאמה בעולם המודרני. אם יש לו תפקיד כלשהו למלא, עליו להיות כזה שיהיה משמעותי ומיטיב עבור כמה שיותר בני ובנות אדם, ולא סתם רלבנטי במונחים של בידור או סקרנות בלבד בשל היותו תופעה של מן סופרסטאר. לא לכך מכוון תפקידו של הדלאי לאמה. הייעוד היחיד שלו בחיים הוא להיות לתועלת עבור הזולת.

להיות בשירות הזולת

למרות שיש עוד בני ובנות אדם אחרים בעולם המתיימרים להיות מסורים לחלוטין לרווחת הזולת, אני חושב שהדבר הנפלא באמת בנוגע להוד קדושתו- זה הכינוי שלו בפינו בדרך כלל- הוא שהוא לחלוטין, באמת ובתמים אמיתי בכנותו. זה משהו שבבירור מועבר לאחרים ואחרות המצויים בנוכחותו, כאשר הם מקשיבים לו, וכאשר הם מגיעים להבנה של מה שהוא עושה בפועל. הוא תמיד מדבר על כך שיש לו שלוש מטרות עיקריות שהוא מנסה לקדם בחייו. הראשונה היא מערכת קווי מוסר חילוניים, השנייה היא הרמוניה בין דתית, והשלישית היא דאגה לרווחתם של טיבט ושל העם הטיבטי, מאחר שזהו התפקיד שהוטל עליו.

קווי מוסר

הוד קדושתו מדבר לעתים קרובות על הנושאים של קווי מוסר חילוניים והרמוניה דתית, והסיבה לכך היא שהעולם נמצא במצב של הזדקקות גדולה לקווי מוסר. יש כל כך הרבה שחיתות, כל כך הרבה חוסר יושר, ואי הסכמות בין אנשים, והכל בגלל היעדר מוסר. 

לדלאי לאמה יש תודעה מאוד פתוחה ואוניברסלית, והוא תמיד מדבר וחושב במונחים של מה יוכל להיטיב עם 7 מיליארד ומעלה בני ובנות האדם על הפלנטה הזאת. בקרב האוכלוסייה הזאת, ישנם כאלה המאמינים באיזושהי דת, וישנם כאלה שאינם מאמינים. מה שנדרש פה זה איזושהי מערכת של קווי מוסר- בסיס של אתיקה- שיהיה מקובל על כולם/ן. זה מה שהוד קדושתו קורא לו "קווי מוסר חילוניים", מה שלא אומר שהדבר מנוגד לדת או למערכת כלשהי, אלא שזה מכבד את כל מערכות האמונה, כמו גם את הצרכים של הבלתי מאמינים. הוא מבסס זאת על מה שהוא קורא לו "ערכים אנושיים בסיסיים", וכך לפעמים במקום לומר שהנושא שלו הוא אתיקה חילונית, הוא אומר שהגיעה העת לקידומם של ערכי אנוש בסיסיים, המבוססים על ביולוגיה. החיבה והאכפתיות של אֵם כלפי הרך הנולד שלה היא מאוד בסיסית וראשונית, לא רק מבחינת בני ובנות אדם אלא גם בהקשר של בעלי חיים: דאגה לאחרים ואחרות. ניתן לראות זאת בחייו של הדלאי לאמה עצמו, וזו הסיבה לכך שהמסר שלו כל כך נוגע ללב. 

לוח זמנים

הוד קדושתו נוסע מסביב לעולם עם לוח זמנים שהוא פשוט בלתי יאומן, במיוחד אם ניקח בחשבון שעכשיו, ב 2013, הוא בן 78. הוא עורך מסעות מאוד ארוכים בעולם, לעתים קרובות שוהה במקום מסוים למשך יום אחד בלבד. לוחות הזמנים שלו קשוחים. אני נסעתי אתו כאיש קשר, כמתרגם וכך הלאה, כך שאני יודע איך נראה לוח הזמנים שלו. בכל יום ויום ישנן מספר הרצאות, ואז מסיבות עיתונאים ופגישות פרטניות שהן פרטיות. בקושי נשאר לו זמן לאכול. הוא משכים קום בכל בוקר בשעה 3:30, בלי קשר לשינויים באזורי הזמן או משהו כזה, ועורך תרגול מדיטטיבי עמוק של כארבע שעות. האנרגיה שלו היא כה חזקה והוא תמיד מלא הומור ועם אכפתיות לכל אחד ואחת שהוא פוגש. זה באמת מדהים לראות ולהתבונן על איך, לא משנה את מי הוא פוגש, הוא לחלוטין נהנה לפגוש את אותו אדם: "הנה עוד בן או בת אנוש, כמה נפלא!". 

אהבה

בבודהיזם, אנו מדברים ומדברות על האהבה מחממת הלב הזאת שבמפגש עם מישהו/י פשוט ממלאת את הלב בחום, יש בך שמחה כל כך גדולה לפגוש אותם/ן, ויש בך עניין אמיתי בנוגע לרווחתם. ניתן לראות זאת באינטראקציה של הדלאי לאמה עם כל אחד ואחת, כשהוא פשוט מתהלך דרך קהל או מה שלא יהיה, הדרך בה הוא מסתכל על אנשים והאופן בו הוא מעניק את מלוא תשומת הלב לכל אחד ואחת שהוא רואה. זה באמת מעביר את ההרגשה שיש לו עניין ממשי ברווחת הזולת וברווחה של כולם/ן באופן שווה. לכן כל הרעיון הזה של קידום ערכי אנוש, קווי מוסר חילוניים, זה מה שלהבנתו יהיה הדבר שייטיב ביותר עם כולם/ן: הוא לא חושב בדרך מצומצמת בלבד שהיא "רק בודהיסטית". מעסיקה אותו מאד המחשבה לגבי האופן שבו ניתן להפגיש חלק מהתורות, ברמה החילונית, עם מערכות החינוך מסביב לעולם, כך שילדות וילדים ילמדו את היתרונות שבלהיות ישרים ונדיבי לב ואת כל יתר הערכים הבסיסיים האנושיים שהם מאוד מאוד מיטיבים עם העולם.

הרמוניה דתית 

כל כך הרבה קושי מתעורר בעולם בגלל סכסוכים ומחלוקות בין קבוצות דתיות. יש חוסר אמון, ישנו פחד, וכל זה מוביל לבעיות. הוד קדושתו אומר, בהקשר של הרמוניה דתית, שמה שבאמת דרוש לנו הוא חינוך, לא רק בכל הקשור לקווי  המוסר החילוניים, אלא חינוך המלמד האחד על השני. מה שבאמת מפחיד אותנו הוא הלא נודע, ולתוך הקבוצות והדתות הבלתי מוכּרות לנו, אנו משליכים איזושהי פנטזיה. הוא אומר שבהרבה מהדיאלוגים הבין דתיים שבהם הוא משתתף, בני ובנות אדם מתכנסים ומחייכים והם באמת נחמדים אלו לאלו, ואז מקיימים כמה תפילות או מתרגלים מדיטציה בשתיקה. זה הכול טוב ויפה, אבל לא מאוד מועיל. רק לומר "ובכן, כולנו מדברים על אותו הדבר, כולנו אחד", ותמיד להצביע על קווי הדמיון לא באמת עוזר ללמוד אלו על אלו. 

ביוני השנה, להוד קדושתו הייתה פגישה עם כמה מאסטרים מהזרם הסוּפִי והוא אמר להם שהוא רוצה ללמוד על ההבדלים, לא רק על קווי הדמיון. הוא אמר שאין צורך להתבייש בהבדלים בינינו, אדרבא, נוכל ללמוד מהם בדרכים שיוכלו לייעל את המאמצים שלנו עצמנו להביא לשיפור בתוכנו. הוד קדושתו אומר שלכל הדתות יש את אותה מטרה, שהיא להביא לחיים מאושרים יותר לאלו הפוסעים בעקבותיהן. על מנת להשיג אותה, בכל אופן, ישנן שיטות שונות רבות, שזה עניין הכרחי, מכיוון שאנשים הם כל כך שונים. 

הוא אומר, "אם כולנו מנסים ללמד את אלו שפוסעים בעקבותינו לפתח אהבה, נדיבות לב וכו', אז באיזו שיטה אתם מסתייעים? באיזו שיטה אנחנו מסתייעים? זה משהו שנוכל ללמוד מכם, להתבונן על ההבדלים ולכבד אותם כהזדמנויות ללמוד דבר מה חדש. זה יהיה טוב שיתקיימו מפגשים של מתרגלים ומתרגלות רציניים מכל אחת מהדתות שיתכנסו יחד ויחלקו את ההתנסויות שלהם, לא מול קהל ציבורי גדול, אלא אלו עם אלו כך שמדובר באמת על רמת תרגול גבוהה ורצינית. זה יהיה מאוד מועיל". 

מדע

בעוד שהמחויבות הראשונה במעלה של הוד קדושתו היא להיטיב עם כולם, תוך אחריות מיוחדת כלפי העם הטיבטי ואחריות המופנית במיוחד למסגרת מסורות הבודהיזם הטיבטיות, אלו אינם מוקדי העניין הבלעדיים שלו. מגיל צעיר, הוד קדושתו הראה עניין גובר במדע, במכניקה, ובדרך שבה דברים עובדים. הוא קיים פגישות עם מדענים מאז שנות השמונים המוקדמות, ובאמת רצה ללמוד מהם. 

הוא אמר שאם הם יכולים להוכיח באופן שניתן לתיקוף משהו שסותר את מה שנמצא בתורות הבודהיסטיות, למשל את התיאור של היקום, איך היקום התחיל, וכך הלאה, זה לגמרי בסדר להשמיט את זה מהתורות הבודהיסטיות. ההבנה המדעית המערבית של איך המוח עובד, המרכיבים הכימיים השונים וכו', זאת תהיה תוספת אדירה להבנה הבודהיסטית. 

באופן דומה, לבודהיזם יש ידע נרחב שניתן לחלוק אותו עם צוותי המדע, המגיע מהקטגוריות של מדע בודהיסטי, ידע בודהיסטי, ופילוסופיה בודהיסטית. למשל, הבודהיזם מציע מַפָּה מפורטת מאוד של רגשות- איך כל העולם הפנימי של הרגשות עובד, איך להתמודד עם הרגשות הללו וכך הלאה. ההבחנות הבודהיסטיות מספקות סקירה מסודרת מאוד מבחינה מדעית. זה יכול להיות לעזר רב למדענים ולמדעניות מהמערב גם. במנזרים, הוד קדושתו ייסד את הלימוד המדעי, בכך שהוסיף אותו לתוכנית הלימודים לנזירים ונזירוֹת. ספרי לימוד רבים על מדע תורגמו מאנגלית לטיבטית. באופנים הללו, יש בו פתיחות תודעתית עצומה בתור מי שהוא מנהיג של דת עולמית משמעותית. 

הושטת יד למסורות אחרות 

הוד קדושתו רוצה להושיט יד לעולם המוסלמי, ולכן היה זה בעידודו שבארכיונים הבודהיסטיים שלי יהיו כלולות התורות הבודהיסטיות הבסיסיות והמסר הכללי של ערכי אנוש בסיסיים, קווי מוסר וכך הלאה, בתרגום לערבית ולשפות איסלמיות עיקריות נוספות. זה יצא לדרך במהלך כמה השנים האחרונות, שבהן הייתה כל כך הרבה דמוניזציה של האסלם, מה שמאוד מצער. כל כך חשוב לכלול אותם בעולם, ולא סתם לפסול אותם כאילו הם מהווים איום. עלינו גם לספק להם הסברים בהירים של האמונות הבודהיסטיות, לא כדי שימירו את דתם או כל דבר בדומה לכך, אלא רק כדי לחלוק מידע בסיסי, כפי שהם יכולים לעשות איתנו. שוב, חינוך הוא הדרך לפתח הבנה וחברות. 

בתוך הבודהיזם עצמו, ישנה המסורת של המאהייאנה, המתורגלת בטיבט, סין, יפן, וכך הלאה. ומסורות התהרוודה המתורגלות בדרום מזרח אסיה. למרבה הצער, ואולי באופן מפתיע לרבים ורבות, לשני הצדדים יש ידע מאוד מוגבל אלו על אלו. הוא מינה והעניק מימון לנזירה בודהיסטית אמריקאית כדי שתערוך השוואה מאוד מפורטת לכל אחד מהתרגולים, מהי הגרסה של המהאייאנה, ומהי גרסת התהרוודה? זה יתורגם לשפות דרום מזרח אסייתיות על מנת לחלוק את הידע החשוב הזה. 

הסמכת נשים לנזירוּת

בעוד שיש כמובן נזירים מוסמכים באופן מלא בטיבט, שושלת ההסמכה לנשים לא הצליחה לעבור דרך ההימאליה מהודו. הדבר קרה בשל סיבות שונות. בעיקר גיאוגרפיות; זה היה פשוט קשה מדי בזמנים עתיקים עבור קבוצה שלמה של נזירות הודיות לעבור ברגל לטיבט. לכן, השושלת נשברה, מכיוון שקבוצה של עשר נזירות מוסמכות באופן מלא היו צריכות להעביר את השושלת הלאה. 

שוב, הדלאי לאמה נתן חסות למחקרים ופרויקטים כדי לראות כיצד ניתן יהיה לאתחל מחדש את השושלת הזו, כך שנשים שרוצות להפוך לנזירות מוסמכות באופן מלא במסורת הטיבטית תוכלנה לעשות זאת. 

"אני רק נזיר פשוט"

אחת מהאיכויות הכי מלבבות של הוד קדושתו היא אופן היותו מעשי ועניו לחלוטין והפשטות שבו, ללא שום יומרנות או יהירות. הוא תמיד אומר שהוא נזיר פשוט, סתם בן אנוש רגיל כמו כל היתר. הוא מציין, "תמיד כשאני פוגש מישהו/י, אתייחס אליו/ה כאל עוד בן או בת אנוש. התקשורת בינינו היא של אדם מול אדם, לא כדלאי לאמה לאיזה אדם רגיל. לא כטיבטי אל איזשהו זר. לא ההבדלים המשניים הללו, אלא ברמה הראשונית: כולנו בני ובנות אנוש". 

הוא מיד רוצה להוציא את האוויר מכל סוג פנטזיה מנופחת שייתכן שיש לאנשים על אודותיו, שהוא איזה מן אל, מלך, או שיש לו כוחות מיוחדים. כשהוא מתייצב מול הקהלים העצומים והרבים הללו, עשרות אלפי בני ובנות אדם, הוא נינוח לחלוטין, מרגיש לגמרי בבית. אם מגרד לו הוא מתגרד, כמו כל אדם נורמלי אחר. הוא כלל לא מרוכז בעצמו, ולא מנסה לעשות הצגה לאף אחד. אם הוא הולך להיפגש עם הנשיא של מדינה כלשהי והוא נועל סנדלי גומי, זה מה שהוא ינעל. הוא לא רוצה ולא מנסה להרשים אף אחד. 

הומור

באמת מדהימה הדרך בה הוד קדושתו יכול לומר דברים בדרך הומוריסטית, כך שאחרים ואחרות לא יוכלו לחמוק מהם. פעם אחת הוא נתן הרצאה והמושב בו הוא ישב היה כורסא לא נוחה בעליל. בסוף, הוא אמר לוועד המארגן, וגם לקהל, שכל הארגון היה נפלא, חוץ מזה שלפעם הבאה בבקשה לארגן מושב טוב יותר כי זה הנוכחי היה ממש לא נוח! הוא אמר את זה בדרך כזאת קלילה ואוהבת, שאף אחד לא נפגע, למעשה כולם/ן צחקו. באותו אופן הוא יכול לנזוף באנשים. 

ביקור עם ואצלב האבל 

הייתי עם הוד קדושתו כשהוא הוזמן על ידי ואצלב האבל, הנשיא הראשון של רפובליקת צ'כיה, כשהיא הייתה עדיין צ'כוסלובקיה. כוכב הרוק פראנק זאפה היה האדם הראשון שהוזמן, אך השני היה הוד קדושתו. האבל רצה שהוא ילמד אותו ואת הקבינט איך למדוט, כי הוא אמר, "אין לנו כל ניסיון, אין לנו שום מושג איך לנהל ממשלה. כולנו בלחץ ומתח, ולא מצליחים לישון. תוכל בבקשה ללמד אותנו איך להירגע? אחרת לעולם לא נצליח לנהל את הממשלה של מדינה חדשה". 

ואצלב האבל היה אדם נטול יומרות, והוא הזמין את הוד קדושתו ואת כל השרים ללכת לארמון הקיץ, טירה גדולה מחוץ לפראג. למען האמת, הוא עצמו מעולם לא היה שם קודם לכן; היא הייתה עצומה בגודלה וכולם הלכו לאיבוד בין האולמות. הוא ציין כלאחר יד בפני הדלאי לאמה ש"זה היה בית הבושת של המנהיגים הקומוניסטים". סגנון השפה הזה לא היה הסגנון הרגיל שהיית מסתייע/ת בו כדי לדבר עם הדלאי לאמה, אבל הוא היה מאוד ארצי באופן הזה. ואז, כולם, כולל הדלאי לאמה, ישבו יחדיו על הריצפה של אחד מהחדרים הגדולים. האבל והשרים שלו לבשו כולם חליפות אימון, והוד קדושתו לימד אותם מדיטציות נשימה ואנרגיה בסיסיות להרגעה.

יש להבין, בדרך כלל הוד קדושתו לא אוכל בלילה, כמי ששומר על נדרי הנזיר שלו באופן די מוקפד. אבל הוא גמיש, והנשיא האבל הכין ארוחה בארמון. השיח היה באנגלית ומה שהיה ראוי לציון הוא איך שהדלאי לאמה נזף בהאבל, שהיה מעשן בשרשרת. הוא עישן שם בנוכחות הוד קדושתו, ממש בסמוך אליו; זה מסוג הדברים שבדרך כלל אין לעשות.

למרות שהוא היה נשיא מדינה, הוד קדושתו הרגיש נינוח לחלוטין להגיד לו להפסיק, באומרו, "אתה מעשן יותר מדי. זה הולך לעשות אותך חולה ולגרום לך לסרטן, אז אתה ממש חייב להפסיק לעשן". זו הייתה למעשה התחשבות אוהבת מאוד מצד הוד קדושתו. האבל אכן פיתח מאוחר יותר סרטן ריאות. זו רק דוגמא לאופן בו דאגתו העיקרית של הוד קדושתו היא מה יהיה מיטיב עבור האדם האחר, לא מה עשויים לחשוב עליו. 

אינטליגנציה וזיכרון

הוד קדושתו הוא ללא ספק האדם הכי אינטליגנטי שפגשתי מעודי. יש לו זיכרון צילומי אבסולוטי. כשהוא מלמד, יש לו בקיאות מוחלטת באסופת התורות הבודהיסטיות שהיא נרחבת יותר מזו של כל אחד אחר מכל המסורות למיניהן. הוא יכול לצטט מכל טקסט. בהכשרתם/ן, טיבטים וטיבטיות ישננו את כל מגוון הכתבים הגדולים שהם לומדים, אולי 1000 דפים או משהו כזה, אבל הדלאי לאמה, כמות הפירושים שהוא שינן היא בל תאומן. כשהוא מלמד, הוא ישלוף פסקה אחת קטנה מטקסט מסוים, ואז עוד אחת מטקסט אחר; מאוד קשה לעשות זאת. זו הדרך בה פועל הזיכרון שלו, וזה מדד לאינטליגנציה גבוהה מאוד: יש באפשרותך לשים דברים אחד ליד השני ולראות איך הכול משתלב, לראות את התבניות. איך אנשים כמו איינשטיין מצליחים לגלות את המשוואה של e=mc2. זה בא מהיכולת לחבר כל מיני סוגי דברים ביחד ולמצוא את התבנית. הוד קדושתו מסוגל לעשות זאת עם הידע העצום שלו של אסופת הכתבים הטיבטיים. 

הזיכרון הצילומי שלו הוא לא רק לטקסטים, אלא גם לאנשים, הייתי עד לכך פעמים רבות. היה זה בנוכחותי כאשר נזיר זקן מאוד מטיבט הצליח לבקר בדהרמסלה, וכשהוד קדושתו ראה אותו הוא אמר, "הו! אני זוכר אותך. לפני שלושים שנה בדרכנו להודו עצרנו במנזר שלך והיה שם איזשהו טקס. היה עליך להרים קערת מנחות ואני זוכר שהיא הייתה מאוד מאוד כבדה והיה לך ממש קשה להחזיק אותה מוּנֶפֶת לאורך כל האירוע. האם אתה זוכר?" זה היה די בלתי יאומן. המורה הראשי שלי, סרקונג רינפוצ'ה, היה אחד מהמורים העיקריים של הוד קדושתו, והוא אמר שכילד, היה צריך ללמד אותו משהו רק פעם אחת. מה שנלמד הובן ונרשם בזיכרון מיידית. 

הישגים

זה אדם שהוא אחד הבולטים ביותר בזמננו, ומהי הרלבנטיות שלו? הנה היא: הביטו במה שניתן להגשים כבן אנוש. כמובן שהוא אומר שהוא היה צריך להשקיע הרבה מאוד עבודה קשה על מנת לפתח את עצמו, אבל לכולנו יש את היכולת לעשות זאת גם כן. הביטו בדרך שבה הוא מתמודד עם בעיות. דמיינו מה זה להיחשב על ידי יותר ממיליארד אנשים על הפלנטה כאויב הציבור מספר אחת. אבל הוד קדושתו רק צוחק על כך מכיוון שהוא יודע שזה לא נכון, אין לו קרניים על הראש. אבל איך ניתן להתמודד עם תיוג שלך כשד בגלימות נזיר?

הוא לא נכנס לדיכאון, אף פעם. הוא אמר שהוא מעולם לא חווה את זה, ושזה משהו שדי קשה לו להבין. אני זוכר מתי הוא הודה שהוא מעולם אפילו לא שמע או חשב על הרעיון של בני ובנות אדם שיש להם הערכה עצמית נמוכה או שנאה- עצמית. הוא מעולם לא נתקל בזה או התנסה בזה בעצמו. 

הוא נשאר כל כך אופטימי, אך מתמודד עם המציאות של סיטואציות באותו זמן. לגבי הסיטואציות שיש לנו עכשיו, הוא אומר, "הבעיות של העולם נוצרו על ידי האנושות, והאנושות יכולה להסיר אותן מעליה". הוא מנסה לתרום לחיסולן באמצעות קידום ערכי אנוש בסיסיים, הבאת קווי מוסר לתוך החינוך של ילדים וילדות, ומנסה לקדם הרמוניה דתית בין תרבויות ודתות שונות. תוך שהוא שומר על ענווה מוחלטת וגישה שהיא לגמרי מעשית ושאינה מתנשאת. הוא עובד באופן פעיל למען רווחתו של כל העולם. זה מה שכל כך מלבב, והוסיפו מעל לכל זה את ההומור שלו ואת האנרגיה הלא תאומן, וזה מדהים.

המזכירים והיועצים שלו תמיד אומרים לו שהוא צריך לנוח ולא לנסוע כל כך הרבה. כשהוא בנסיעה, כל רגע ורגע גדוש בהמון פגישות ביום, טיסות בתדירות רבה של יום אחר יום. אבל הוא תמיד אומר, "לא, כל עוד יש לי את האנרגיה לעשות זאת, אסע באופן הזה, משום שזה מיטיב עם אחרים ואחרות".

הרלבנטיות היא שהוא נוטע בנו תקווה. יש בו כל כך הרבה כנות והוא עובד כל כך קשה. כשהוא מדבר על קידום המין האנושי, הוא מדבר במונחים שהם לחלוטין מציאותיים וברי השגה: חינוך, הבנה הדדית, התנהלות מוסרית. אלו אינן שיטות קסם; אלו הם דברים שביכולתנו לעשות בפועל. כשהוא מגיע למדינה שלנו, או לעיר שלנו, זו באמת הזדמנות נפלאה ויקרת ערך לחוות באופן אישי את הוד קדושתו הדלאי לאמה. 

שאלות ותשובות

איך הוד קדושתו מצליח לשלב את כל תפקידיו הרוחניים, עם דברים מעשיים כמו לארגן את החיים של הפליטים?

הוא לא מעורב רק בהרבה לימוד והרבה תרגול מדיטטיבי, אלא גם עמד בראש האדמיניסטרציה הטיבטית המרכזית למען הקהילה הטיבטית הגולה. באופן אמיץ ונבון, עם מידה רבה של ראיית הנולד, הוא וויתר על התפקיד הזה, ומִסֵּד בחירות דמוקרטיות של העומד בראש, הידוע כסיקיונג (Sikyong).אבל למשך שנים רבות לפני כן, הוא היה הממונה וארגן והשגיח על כל המאמצים ליישב את הפליטים והפליטות, לבנות מחדש מוסדות שונים בגלות, וכך הלאה. האסטרטגיה הראשית שלו הייתה להיות מאוד מציאותי, לא לחשוב "הו, זה יותר מדי, אני לא יכול לעשות זאת, זה בלתי אפשרי". אלא רק להמשיך הלאה בדרך מאוד מאורגנת. עם האינטליגנציה והזיכרון האדירים שלו, הוא היה מסוגל להשגיח על כל הפרויקטים המגוונים תחתיו, וידע איך להאציל סמכויות. הוא פשוט עושה כל מה שנדרש; זה לא עניין גדול עבורו. 

לעתים קרובות אני חצי מתבדח על איך ששיטת הקאלאצ'אקרה מסייעת מאוד לאימון בעשיית כמות עצומה ומגוונת של דברים. במנדלה של הקלאצ'אקרה עליך לבצע הדמיות של 722 דמויות, ואולי הוא אחד מקומץ בודד מאוד שאכן מסוגל לעשות זאת. לְדַמּוֹת את עצמך באמצעות שיטת התרגול הזו בצורה כל כך נרחבת ומורכבת, ואז כשמשימה חדשה או בעיה מפציעות להן, ובכן זה רק עוד דבר קטן, אין לך פחד משום דבר, לא נעשה מצדך עניין גדול משום דבר. 

החיים מורכבים והחיים של חלק מבני ובנות האדם הם יותר מורכבים מאלו של אחרים. אבל במקום לחשוש מכך, מדוע לא לחבק את הקושי? כמה שיותר, הרי זה משובח! כמו האתר שלי, בעבודה עם 21 שפות- לא כזה עניין גדול, יש ביכולתנו לעשות זאת. נוכל להוסיף עוד אם נצטרך, למה לא? זה פרויקט קטן בהשוואה לדברים שהדלאי לאמה מתמודד איתם. אבל זה מראה את האפשרויות. בלי תלונות, בלי "איזה מסכן/ה אני". כמו שאמא שלי הייתה אומרת, "קדימה בלי התחבטויות". רק לעשות זאת!

האם תוכל להסביר מדוע הדלאי לאמה מכונה הוד קדושתו, אפילו שהוא עצמו מדגיש שהוא רק בן אנוש פשוט? 

ובכן, הדלאי לאמה לא קורא לעצמו הוד קדושתו. אני לא יודע איך זה התחיל; אולי זה נלקח מאיזשהו תואר כבוד נוצרי, וזה התקבע באנגלית. בני ובנות אדם פשוט מסתייעים בו כביטוי של כבוד, כמו "הוד מלכותך" למלך. בטיבטית ישנם תארי כבוד רבים המשמשים להתייחסות למורה הרוחני/ת שלך, וישנם כאלה מיוחדים השמורים עבור הדלאי לאמה, אבל שום דבר לא באמת מתורגם כ"הוד קדושתו". זה הפך למוסכמה פשוטה שאנשים אימצו, והוא לא יכול לגרום לאנשים להפסיק לקרוא לו כך. אבל הוא בוודאות מעולם לא רצה שבני ובנות אדם יסגדו לו כמו לאיזה אל. 

מכיוון שאתה מכיר את השפה הטיבטית, אולי תוכל להציע כינוי כלשהו שיהיה הולם יותר באנגלית?                                                                                                                                      

התואר הראשי המשמש עבורו הוא "קוּנדוּן", שמשמעותו "הנוכחות הנעלה". ובכן, קשה הדבר לתרגם זאת לשפות אחרות, אבל המשמעות היא שהוא מתגלם כבן אנוש ומייצג את כל האיכויות הטובות של הבריות שהתפתחותן היא הגבוהה ביותר. את/ה בנוכחות של מישהו שבאמת יש לו ידיעה תבונית גבוהה. אני בעצם ניסיתי למעשה להציג את הכינוי כבחירה תרגומית אבל אף אחד לא היה מעוניין בכך!

סיכום

חלק מחשיבים אותו כמנהיג הרוחני שלהם, וחלק אחר רואה אותו כסופרסטאר. ישנם אף כאלה שחושבים עליו בתור "זאב בעור של כבש". המציאות היא שהדלאי לאמה עובד ללא לאות כדי להיטיב עם אחרים ואחרות ולפעול למען שלום עולמי דרך קידומם של קווים מנחים חילוניים והרמוניה דתית. כהתגלמות של אהבה, חמלה וחכמה, הוא פועל כדי לעורר בנו השראה, תוך שהוא מראה לנו מה ביכולתנו להגשים כבני ובנות אדם.

Top