איך להתמודד עם קנאה במערכות יחסים

קנאה מכניסה אותנו לפרנויה שהחברים והחברות ובני או בנות הזוג שלנו יינטשו אותנו, מפריעה למערכות היחסים שלנו וגורמת לנו לאבד לחלוטין את שלוות התודעה שלנו. ככל שיש לנו יותר קנאה ותחושת בעלות, כך נרחיק מאיתנו יותר את הזולת. ההכרה בכך שלכולנו יש את היכולת לאהוב מספר עצום של בני ובנות אדם ודברים מסייעת לנו להתגבר על קנאה. אהבתינו לחברים ולחברות שלנו, לתחומי העיסוק שלנו, לספורט וכך הלאה לא מבטלת לא את האהבה של בני ובנות הזוג שלנו אלינו או שלנו כלפיהם וכלפיהן; למעשה, היא מעשירה אותה.

קנאה לעומת חמדנות

קנאה יכולה להופיע בכמה צורות. אם אנחנו רווקים או רווקות ועולה בנו קנאה בזוג או משיכה למישהו או מישהי שכבר נמצאים/ות במערכת יחסים, למעשה מדובר בחמדנות. כמיהתנו היא לקבל את החיבה ותשומת הלב של בן או בת האדם הללו במקום, או שמשאלתנו היא -הלוואי והייתה לנו מערכת יחסים אוהבת כזאת. בשני המקרים, החמדנות שלנו מופנית כלפי משהו שאין לנו, וזה יכול להביא לתחושה שמשהו פגום אצלנו ולסוגיות נוספות של הערכה עצמית.

קנאה במערכות יחסים

כשיש לנו מערכת יחסים, קנאה יכולה להיות אפילו עוד יותר מטרידה. במקום להתמקד במה שיש לבן או בת האדם שאיתנו, ההתמקדות היא בבן /בת הזוג או החבר/ה ואדם שלישי. מתחיל להיווצר בנו חוסר סבלנות כלפי כל יריב/ה או אי נאמנות אפשרית. לדוגמא, נחוש קנאה אם בן או בת הזוג שלנו מבלים זמן רב עם החברים והחברות שלהם/ן או משתתפים/ות באירועים בלעדינו. אפילו כלב מרגיש את הסוג הזה של קנאה כאשר תינוק חדש מגיע הביתה. הצורה הזאת של קנאה כוללת רכיבים של תרעומת ועוינות בנוסף לרכיבים חזקים של חוסר בטחון ואי אמון.  

אם מלווה אותנו חוסר בטחון, אז כל מה שהחבר/ה או בן/בת הזוג יעשו עם בני ובנות אדם אחרים, יביא אותנו לחוש קנאה. זאת מכיוון שאין לנו בטחון בנוגע לערך העצמי שלנו עצמנו והיעדר בטחון לגבי האהבה של האדם השני אלינו, מה שמוביל אותנו לא לתת אמון בבן או בת הזוג שלנו. עולה בנו פחד שיינטשו אותנו. ייתכן והפחד הזה יצוץ אפילו אם בן או בת הזוג שלנו או החבר/ה לא מבלה זמן עם מישהו/י אחר/ת כלל וכלל. כשרגש בעלות קיצוני מלווה אותנו, עולה בנו פרנויה שהם עלולים לעזוב אותנו בכל רגע נתון. 

התגברות על קנאה

כדי להתמודד עם קנאה, עלינו להרהר על הדרך בה ללב יש את היכולת לאהוב את כולם/ן- זהו אחד ההיבטים של טבע הבודהה שלנו. כשנחזור ונאשר לעצמינו את העובדה הזאת, זה יעזור לנו להתגבר על קנאה דרך מודעות לכך שאהבה לבן אדם אחד או בת אדם אחת לא שוללת אהבה לאחרים ואחרות. רק חישבו על עצמנו ועל איך שיש לנו יכולת לפתוח את הלב לכל כך הרבה אנשים ודברים. עם לבבות פתוחים, תהיה לנו אהבה לבן או בת הזוג שלנו, לחברים וחברות, ילדים וילדות, בעלי חיים, ארץ, טבע, אלוהים, תחביבים וכך הלאה. יש מקום בלבבות שלנו לכל אחד ואחת מהם בגלל שאהבה אין פירושה בלעדיות. אנחנו לחלוטין יכולים ויכולות להתמודד עם כל מושאי האהבה שלנו ולהתייחס אליהם ואליהן, לבטא את רגשותינו בדרכים ראויות לכל אחד ואחת מהם. כמובן, לא נביע את האהבה והחיבה לכלב שלנו באותה דרך שבה נביע אותה לבת או בן הזוג או להורים שלנו!

אם לנו עצמנו יכול להיות לב פתוח, כך גם לבן או בת הזוג או לחבר/ה שלנו. ללב של כולנו יש את אותה יכולת להרחיב אהבה למספר עצום של אנשים ודברים- אפילו לעולם כולו. זה לא הוגן ולא ריאלי לצפות ואפילו לדרוש שתהיה להם ולהן אהבה רק עבורנו ושלעולם לא יתנסו בחברויות אוהבות או תחומי עניין מחוץ למערכת היחסים. האם אנחנו חושבים וחושבות עליהם ועליהן בצורה כל כך מקטינה שגורמת לנו להרגיש שאין להם ולהן מקום בלבבות גם עבורנו וגם עבור בני ובנות אדם אחרים ואחרות? האם באמת רצוננו הוא למנוע מהם ומהן להתוודע ליכולות של טבע הבודהה שלהם/ן של אהבה וכתוצאה מכך, לכמה מהדברים המשמחים ביותר בחיים?

כאן, אין הכוונה לחוסר נאמנות מינית. הסוגיות של מונוגמיה ואי נאמנות מינית הן מורכבות ביותר ומביאות איתן סוגיות רבות נוספות. בכל מקרה, אם לבני או בנות הזוג המיניים שלנו, במיוחד אלו להם ולהן אנו נשואים, אין נאמנות אלינו או שהם/ן מקדישים/ות זמן רב לאחרים ואחרות- במיוחד כשיש לנו ילדים וילדות קטנים/ות במשותף- קנאה, טינה, ותחושת בעלות הן אף פעם לא תגובות רגשיות מקדמות. עלינו להתמודד עם המצב בצלילות דעת, מכיוון שלצרוח על שותפנו או שותפתנו לחיים או לנסות להטעינם/ן ברגשות אשם מעולם לא ממש הצליח לגרום להם ולהן לאהוב אותנו. 

לפתוח את הלבבות שלנו לאהבה

כשאנו חושבים וחושבות שחברויות קרובות ואוהבות יכולות להתקיים רק עם בן אדם אחד או בת אדם אחת באופן בלעדי, נרגיש שיש רק אחד או אחת- בן או בת הזוג או החבר/ה – שהאהבה שלהם/ן היא מה שחשוב. אפילו אם יש הרבה כאלה שיש להם ולהן אהבה כלפינו, הנטייה שלנו היא להתעלם מעובדה הזאת ולחשוב "זה לא נחשב". פתיחת הלבבות שלנו באופן מתמשך לכמה שיותר אחרים ואחרות שאפשר והכרה בכך שהאהבה של אחרים ואחרות-חברים וחברות, קרובות וקרובים, בעלי חיים וכן הלאה- נמצאת עבורנו עכשיו, הייתה שם בעבר, ותמשיך להיות עבורנו בעתיד מסייעת לנו להרגיש ביטחון רגשי רב יותר. עניין זה, בתורו, עוזר לנו להתגבר על כל קבעון שעשוי להיות לנו לכל מי שהוא או היא מושא אהבה מיוחד עבורנו. 

גם ידיעת הכול ואהבת הכול משמען שהלבבות והתודעות שלנו יכללו בתוכם את כולם וכולן. עם זאת, כשהמיקוד של הבודהה הוא עם או ב-אדם אחד, הריכוז שלו או שלה הוא 100% בו או בה. לכן, אהבה לכולם ולכולן אין פירושה שהאהבה לכל אחד ואחת בנפרד נחלשת. אל לנו לפחד שמא אם נפתח את הלבבות לאנשים רבים, הקשרים האישיים שלנו יהיו פחות אינטנסיביים או מספקים. ההיאחזות שלנו תהיה פחותה, ונהיה עם פחות תלות בכך שכל קשר וקשר יהיה עד הסוף לשביעות רצוננו, וייתכן ונבלה פחות זמן עם כל אחד ואחת, אבל בכולם תהיה מעורבות מלאה. אותו דבר נכון גם במונחים של האהבה של אחרים ואחרות אלינו כשאנו מקנאים ומקנאות שהיא תיחלש בגלל שגם להם ולהן יש חברויות אוהבות עם הזולת. 

זה לא ריאלי לחשוב שכל אחד ואחת יתאימו לנו באופן מושלם, "החצי השני" שלנו, שישלים אותנו בכל הדרכים ושאיתו או איתה נוכל לשתף כל היבט של החיים שלנו. רעיונות מן הסוג הזה מבוססים על המיתוס היווני העתיק שסופר על ידי אפלטון, ולפיו, במקור, כולנו היינו במצב שלם והתפצלנו לשניים. היכן שהוא "שם בחוץ" נמצא החצי השני שלנו. ואהבה אמיתית תתגשם כשנמצא ונתאחד עם החצי השני שלנו. למרות שהמיתוס הזה הפך ליסודה של הרומנטיקה המערבית, הוא לא קשור למציאות. להאמין בכך זה כמו להאמין בנסיך יפה התואר שיבוא להציל אותנו על סוס לבן. אנו זקוקים וזקוקות למערכות יחסים אוהבות עם אנשים רבים על מנת לחלוק את כל תחומי העניין והצרכים שלנו. אם זה נכון לגבינו, אז זה נכון גם לגבי בן או בת הזוג שלנו והחברים והחברות. זה בלתי אפשרי עבורנו למלא את כל הצרכים שלהם ושלהן ולכן חברויות אחרות נדרשות גם עבורם ועבורן. 

סיכום

כאשר מישהו חדש או מישהי חדשה נכנסים לחיים שלנו, זה עוזר לראות אותו או אותה כציפור בר יפהפייה שנחתה על אדן החלון שלנו. אם נקנא בכך שהציפור עפה גם לחלונות של אנשים אחרים ואם כך עדיף לנעול אותה בכלוב, היא תהיה כל כך אומללה עד שהיא תאבד את הזוהר שלה ועלולה אפילו למות. אם, בלי תחושת בעלות, נאפשר לציפור לעוף לחופשי, כפי שמגיע לה, היא תהיה מוכנה יותר לחזור אם ירגיש לה בטוח איתנו. אם נכבד ונקבל את זה שלכל אחד ואחת מגיע שיהיה לו או לה את הזכות להרבה חברויות קרובות, כולל אותנו, מערכות היחסים שלנו יהיו בריאות יותר וארוכות טווח.

Top