לסלוח לאחרות ולאחרים

כשנתמקד באדם שפגע או טעה במקום להתמקד במעשה עצמו ונכיר בכך שהיא או הוא היו במתח או בלבול, נמנע מלהתכעס ובחמלה, נסלח לה/ו.

הֶסבֵּר

על פי מילון אוקספורד, סליחה פירושה להפסיק לחוש כעס או רוגז כלפי מישהו או מישהי בגלל פגיעה שביצעו, פגם, או טעות שעשו. עבור חלק מהאנשים נוספת למילה "סליחה" גם משמעות הלוואי (קונוטציה) של הצד שנפגע או של סמכות גבוהה יותר שמעניקה חנינה, אשר משחררת את הצד הפוגע מכל עונש על מעשיו.

הניתוח הבודהיסטי לחקר הגורמים המנטליים אינו כולל במפורש מונח מקביל לסליחה, אך הוא כן כולל את המונחים כעס, רוגז (שכולל נטירת טינה) ואת המנוגדים להם (יריביהם), כלומר לא לכעוס ולא להתאכזר. 

  • לא להגיע לכדי כעס משמעו לא להגיב מתוך שאיפה לנקום ולגרום נזק לזולת או לעצמנו, מה שעשוי להביא לסבל עכשווי או עתידי לזולת או לנו, כתוצאה מהפעולות שנקטנו.  
  • לא להתאכזר מוסיף על כך חמלה, הרצון שהזולת יהיה חופשי מסבלו ומגורמיו.

לכן, מנקודת מבט בודהיסטית, נאחל לזולת או לעצמנו להיות חופשיים וחופשיות מכל סבל כתוצאה ממעשינו המזיקים. אבל לאף אחד או אחת אין את הסמכות לחון מישהי או מישהו מההשלכות הקארמיות של מעשיהם, ולכן אין בַּסליחה סכנה של תחושה מנופחת בחשיבות עצמית ומתנשאת של קדוּשה יתרה, כמו שעשויה להיות לכומר או לשופטי ושופטות בית משפט, שמעניקים חנינה למי שפשעו.

מַפְתֵּחַ הגישה הבודהיסטית לסליחה הוא הבדלה (במובן של הפרדה) בין הדמות הפועלת- בין אם מישהי אחרת, מישהו אחר או אנו עצמנו - לבין פעולותיהם המזיקות או ההרסניות או טעויותיהם. זִכרוּ, פעולותינו ההרסניות וטעויותינו נעשות לא בגלל שיש בנו רוע מוּבְנֶה, אלא משום שיש לנו בלבול לגבי סיבה ותוצאה התנהגותית ולגבי המציאות, וגם מכיוון שההבנה שלנו מוגבלת ולכן נעשות טעויות. אנו יצורים סמסריים בעלי מיגבלות, עם בלבול חוזר בלתי נשלט ובעיות, ולכן אנו ראויים וראויות לחמלה. אנחנו גורמות וגורמים לעצמנו מספיק נזק וסבל, ואין צורך להוסיף עוד.

אז סליחה בהקשר הבודהיסטי פירושה:

  • לעשות הבחנה בין האדם לבין המעשה - בין אם מישהי אחרת, מישהו אחר או אנו עצמנו
  • לא לכעוס או להתאכזר כלפיהם או כלפי עצמנו, אלא במקום זאת,
  • לחוש חמלה יחד עם המשאלה שאנחנו או הזולת נשתחרר מכל מה שגרם לנו לפעול בצורה הרסנית או לטעות.

אבל מבחינת ההתנהגות המזיקה או הטעות, לא נישען אחורה מבלי לעשות דבר. ננקוט בכל צעד שנוכל כדי לעצור התנהגות הרסנית נוספת ולתקן טעויות - אך ללא כעס או טינה, או תחושה מתנשאת כלשהי של הענקת חנינה. 

מֶדִיטָצִיָה

למרות שעלינו לפתח סליחה גם כלפי הזולת וגם כלפי עצמנו, היום נתמקד בזולת. בפעם הבאה נתמקד בעצמנו.

  • נירַגע על ידי התמקדות בנשימה.
  • ניזכר בדמות שעשתה משהו שפגע בנו או שהרגיז אותנו, שכעסנו עליה ואולי אפילו נטרנו לה טינה, כך שבהמשך המשכנו לחשוב על מה שעשתה והמשכנו לכעוס.
  • ננסה להיזכר איך הרגשנו ולשים לב לכך שההרגשה הזו לא התאפיינה במצב תודעתי שמח או נוח.
  • כעת, ננסה להבדיל במחשבתנו בין הדמות לבין המעשה שעשתה. זהו רק אירוע אחד, גם אם הוא התרחש פעמים רבות, בהקשר של כול חייה.
  • אותה הדמות, כמו כולם/ן כולל אותנו, רצתה להיות מאושרת ולא נטולת שמחה, אך הייתה מבולבלת לגבי מה שיביא לה אושר ומכיוון שלא הייתה שמחה, אז מתוך חוסר מודעות ובורות היא פעלה בצורה הרסנית באופן שפגע בנו, או עשתה משהו שהרגיז אותנו. 
  • נשים לב כיצד ככל שנתמקד בהבנה הזו כך בהתאמה יפחתו הכעס והטינה שלנו.
  • נחולל חמלה כלפיה, את השאיפה שתהיה משוחררת מהבלבול ומחוסר השמחה שגרמו לה לפגוע בנו או לעשות משהו מציק.
  • נפתור זאת בעיתוי המתאים, בשעה של רוגע כשאותה הדמות פתוחה ונכונה להקשיב, נציין בפניה מה עשתה שפגע בנו וננסה ליישב את הבעיה.  

נחזור על הפעולה עם מישהו או מישהי שעשו טעות:

  • ניזכר בַּטעות שנעשתה ואיך כעסנו עליה. 
  • ננסה להיזכר איך הרגשנו ולשים לב שהרגשה כזו אינה מתאפיינת במצב תודעתי שמח או נוח.
  • כעת, ננסה להבדיל בתודעתנו בין הדמות לבין הפעולה שלה של עשיית הטעות.
  • אותה הדמות, כמו כולם/ן, כולל אותנו, רצתה להועיל ולא לטעות, אך הייתה מבולבלת לגבי הדרך הטובה ביותר לעשות משהו או הדרך הטובה ביותר לפעול, או אולי לא שמה לב, או שהתעצלה, או כל דבר אחר, וכך מתוך בורות ורגשות מפריעים, היא עשתה טעות. היא יצור סמסרי בעל מיגבלות ולכן זה לא מציאותי לצפות שהיא תמיד תהיה מושלמת ולעולם לא תעשה טעות.
  • נשים לב כיצד ככל שנתמקד בהבנה הזו כך בהתאמה יפחת הכעס שעלה בנו.  
  • נחולל כלפיה חמלה, את השאיפה שתהיה משוחררת מבלבול, בורות ורגשות מפריעים שגרמו לה לעשות טעות.
  • נפתור זאת בעיתוי המתאים, בשעה של רוגע כשאותה הדמות פתוחה ונכונה להקשיב, נצביע על טעותה ונעזור לה לתקן אותה.

סיכום

סליחה אין פירושה לחון מישהי או מישהו על התנהגותם ההרסנית או על טעויותיהם, כאילו שיש בנו קדושה ושלמות יתרה בניגוד אליהם, ולכן מתוך סמכות מתנשאת נמחל ונסלח להם אפילו אם אין בהן או בהם חרטה. סליחה פירושה לא לכעוס, לא לחוש טינה ולא לנטור טינה ולא לרצות לנקום. נעשה הבחנה בין האדם לבין המעשה או הטעות שנעשו. נפתח חמלה כלפיו או כלפיה וננקוט בצעדים לתיקון המעשה או כדי לעזור להם שלא לחזור על טעותם. בדרך זו נימַנע ממלכודות שטומן לנו הכעס ומחוסר השמחה שהוא גורם לנו, במיוחד כאשר כעס מוביל למחשבות כועסות, לדיבור אגרסיבי ועוין ולהתנהגות פזיזה וחסרת מעצורים. 

Top