הקדמה
את/ה אקטיביסט/ית! ברכותינו. במובן מסוים, הבודהה היה אקטיביסט אף הוא. סיפור חייו מצביע על כך שגם לו נמאס ממצב העולם בזמנו. הוא היה מבודד בבטחה בארמון של אביו למשך רוב תקופת נעוריו, ורק כאשר הוא יצא החוצה בפעם הראשונה הוא נעשה מודע לסבל העצום הַשּׂוֹרֵר מאחורי חומות הארמון, במידה רבה כפי שקורה לכם כיום כשאתם צופים בחדשות.
למרות שהמפגש עם הסבל ניפץ את השקפת העולם הנינוחה של הבודהה, הוא לא גרם לו לפנות משם בפחד או אדישות. למעשה, תגובתו של הבודהה הפכה לזו של אקטיביסט, המכוונת להביא קץ לסבלם של כל היצורים החיים, לא פחות. לכן, הבודהה ותורות הלימוד שלו מדברים ישירות לתחושת הבהילות שרבים מבני ובנות האדם הצעירים חשים כיום, תוך חיים בעולם שבו רוחשים אי יציבות פוליטית ומה שנראה כמו שחיקה הולכת וגוברת של הערכים האנושיים שאנו כה מוקירים.
איך לשנות את העולם?
אז, איך אנחנו משנים אם כך את העולם, לפי הבודהיזם?
כשבוחנים את הפילוסופיה הבודהיסטית מוצאים שהיבטים שונים של התשובה לכך מתחילים לצוץ. ראשית, תחושת המיאוס ממצב העולם היא לא דבר רע כשלעצמו. נהפוך הוא. בבודהיזם, אנו קוראים לנקודת המפנה הזו של תחושת המיאוס "החלטה נחרצת להשתחרר"- כשכבר ראינו הכול ואנו מכירים בכך שכל הדרכים הרגילות שבאמצעותן ניסינו להקל על חוסר הנוחות שלנו לא עובדות יותר. לפיכך, אנו מתחילים לחפש באופן פעיל נקודת מבט שונה.
הפתרון אותו מצא הבודהה היה די רדיקאלי. הוא אימץ את השאלה וקבע קביעה מהפכנית: אם ברצונך לשנות את העולם, יש להתחיל דרך שינוי עצמך. הצעד הראשון הוא לשנות את הרעיון הצר שיש לנו על "עצמי" למשהו הרבה יותר נרחב.
בגרסה הנרחבת יותר של עצמנו, נרצה לשנות את העולם לא בשביל ה"אני" הקטן הזה, אלא עבור כולם/ן. זוהי פעולת התרחבות עצומה, נכון? אכן, באמצעותה המטרה האולטימטיבית הופכת להיות ללא פחות מקיצו של הסבל של כולם/ן: הסבל של רעב, מלחמה, חולי, כל מצוקה מנטלית שהיא וכאב. הכול בכללותו. הפרספקטיבה הרחבה יותר הזאת מונעת את הבעיה של לגשת לשינוי העולם בצורה אנוכית, רק למען טובתנו האישית. הכתבים הבודהיסטים מתארים את מי שלוקח על עצמו לשחרר את העולם מסבל ולהוביל את כל היצורים החשים להארה כבודהיסטווה, מישהו/י עם תודעה של חמלה אינסופית. מאחר שכולנו שווים ברצון שלנו להיות מאושרים, ואין מי שרוצה להיות אומלל/ה, זה הופך להיות הכרחי שנחתור לשנות את העולם לא למען עצמנו בלבד אלא למען כולם/ן.
ריקות ותלות הדדית
אז, איך בדיוק בודהיסטווה ניגש לשינוי העולם?
יש הרבה מה לומר על האופן בו בודהיסטווה עומל למען שיפור העולם בתורות הבודהיסטיות של הדרך המדורגת להארה. אבל, כדי לתת לכם טעימה, נְשַׁנֶּה את השאלה מ "איך אוכל לשנות את העולם"? ל- מִיהוּ או מַהוּ הַ "אני" הזה? ומהו בדיוק "העולם"? הבודהיזם מציע פרספקטיבה על פיה "העולם" ו"אני" אינם קבועים כפי שאנו עשויים לחשוב. הבודהה עודד אותנו לבחון מחדש את הנחות היסוד שלנו. הוא מצא שכשאנחנו מנתחים אנליטית את מה שנקרא "אני", איננו יכולים למצוא אף פְּרָט מבודד בפני עצמו, מוצק, בגוף או בתודעה שלנו, שהוא באמת העצמי. ובדיוק כפי שה "אני" אינו קבוע ועצמאי, איך יכול להיות "עולם" בלתי משתנה, אחיד ש"אנחנו" מנסים לקבע? ככל שננתח יותר את הנושאים הללו מבחינה לוגית כך נִורגל יותר בתורות הלימוד הבודהיסטיות המרכזיות על ריקות, עַל פִּיהָ דברים נעדרים קיום-עצמי מצד עצמם, ועל התהוות מותנית, עַל פִּיהָ כל דבר מופיע בתלות במספר עצום של סיבות ותנאים, לא רק בכך וכך דברים שאנו עשויים לעשות. בהביננו זאת, אנו פשוט עושים כל מה שביכולתנו כדי לתרום כמה סיבות למשוואה, אבל מבלי לעשות עניין גדול מעצמנו, מהעולם, וממה שאנחנו עושים.
האם הבודהה נכשל?
עם זאת, יש פה נקודה מאוד מאתגרת. הבודהה, עַל סְמַךְ החמלה והחכמה הכבירות שלו, הגיע לכליל הארה על מנת להיטיב עם כל הבריות. ועדיין, הַבִּיטוּ סביב. מלחמות משתוללות, עוולות מתמשכות, ואנו רואים סבל בכל מקום. אז, מה קרה לבודהה- האקטיביסט הגדול? אם מטרתו של הבודהה הייתה לשחרר את כולם מסבל, איך נוכל לומר שהוא הצליח?
זו שאלה מאוד חשובה, ועומקה של התשובה יהיה תלוי בעומק הבנתנו את תורות הלימוד של הבודהה. הבודהה לא- ולמעשה לא יכול היה, לשנות את העולם בִּן לַיְלָה, כמו בהינף שרביט קסמים. אבל, כמו אקטיביסטים גדולים אחרים- חישבו על גנדי או מרטין לותר קינג- השפעתו לא הגיעה מתוצאות מיידיות, אלא מהצעת דרך חדשה לחלוטין להתמודד עם אתגרי העולם. בתוך המארג הנרחב של זיקות תלות הגומלין נוכל לומר שהעולם כבר השתנה באמצעות התובנות של הבודהה. כמובן, זה עדיין דורש מכל אחד ואחת מאיתנו להירתם ולתרגל את תורות הלימוד של הבודהה. אבל הכול כבר נמצא שם עבורנו- הבודהה הוסיף ארגז כלים עוצמתי לשינוי בעולמנו הסובל, על מנת שכולם יוכלו להסתייע בו בכל עת.
אם נתבונן קצת יותר לעומק, הבודהה גם אומר שמה שאנחנו קוראים לו "העולם" הוא לא דבר ייחודי. היו הרבה עולמות לפני זה הנוכחי, ויהיו עולמות רבים בהמשך. חלק מתורות הלימוד קובעות שיש אפילו רַב יְקוּמִים, עולמות מקבילים, אשר קיימים ממש עכשיו. המצב של העולם שלנו- או של כל אחד מהעולמות האפשריים, למעשה- איננו קבוע, וגם לא עתידו. אבל דבר אחד בטוח; מאחר שזה עולם המשתנה תדיר, יש ערך לכל השפעה חיובית שנשפיע עליו. ואלו לא רק הפעולות הפיזיות שלנו שחשובות, מכיוון ששינוי לא מתחולל רק דרך אירועים חיצוניים. פעילות מנטלית- המחשבות שלנו, השאיפות, והכוונות- הן עוצמתיות כמו הפעולות שלנו ככל שזה נוגע לתורות הלימוד הבודהיסטיות.
הארה משנה הכול
לבסוף, כשמישהו מגיע להארה שלמה ומלאה, המשוואה משתנה לחלוטין. הפעילות הנובעת מהארה שלמה ומלאה של בודהה אינה כבולה למוסכמות של מרחב, זמן, או אפילו נִרְאוּת. העזרה המוצעת על ידי בודהות עשויה שלא להיות תמיד ברורה לעין אנושית, אך למרות זאת, היא נמשכת תדיר.
אם כך, אולי התשובה לשאלה המקורית שלנו היא לא כזו מסובכת אחרי הכול. שינוי אמיתי מתחיל כשאנו מרחיבים את נקודת המבט שלנו על הסוגיות העומדות על הפרק, וכשאנו רואים ש"אני" ו"העולם" כרוכים זה בזה ונמצאים בהִשׁתַנוּת מַתמֶדֶת, עם שפע של אפשרויות. הבודהה הראה ששינוי אכן באמת מתחיל מבפנים, אך אינו נגמר שם. אם גם אנחנו נְפַתֵּחַ את האיכויות המדהימות של חמלה וחכמה, באמת נוכל לחולל שינוי בר קיימא. ואם הדרך מעלה בך תחושת רתיעה? אז את/ה בדיוק במקום בו בודהה היה פעם, שזה המקום המושלם להתחיל בו.