הימנעות מעשר הפעולות ההרסניות

10:18
בכולנו קיים הרצון לשפר את תחושת הרווחה האישית שלנו, ורובנו מבקשים/ות לפתח מערכות יחסים בריאות ומספקות יותר עם אחרים ואחרות. זה לא יצוץ ככה סתם משום מקום: זה דורש התנהלות מוסרית. זה אומר להימנע מהתנהגות פוגענית ובמקום זאת להתנהג בדרכים בונות ומיטיבות. התנהגותנו הרסנית כשרגשות מפריעים כמו כעס וחמדנות משפיעים עלינו, מה שגורם לנו לאבד שלוות תודעה ושליטה- עצמית. מתוך דחפים כפייתיים נפעיל את הרגלנו השליליים, ולא רק שנפגע בזולת אלא שבסופו של דבר נפגע בעצמנו: ההתנהגות שלנו עצמנו תהפוך לסיבה לאומללות ארוכת הטווח שלנו. מצד שני, אם נתרגל שליטה- עצמית ונפעל עם אהבה וחמלה, נהיה חברים/ות שניתן לתת בהם/ן אמון כלפי הזולת וכלפי עצמנו, ובאופן טבעי ננהל חיים מאושרים יותר.

הגדרה של התנהגות הרסנית

לכל מערכת של קווי מוסר מנחים יש רשימה משלה של סוגי התנהגות שלילית המבוססת על רעיונות שונים בנוגע למה שלא מקובל. מערכות דתיות ואזרחיות מבססות עצמן על חוקים המגיעים מסמכות שמימית, ראש מדינה, או איזשהו מחוקק. כאשר לא נציית, נואשם, ונצטרך להיענש; כשנציית, נתוגמל או בגן עדן, או בחיים הללו בחברה בטוחה והרמונית. מערכות הומניטריות מתמקדות באי גרימת נזק לאחרים ואחרות, אך גם זה בעייתי: האם תמיד נוכל לשפוט מה באמת מזיק או מיטיב עם הזולת? למשל, לצעוק על מישהו או מישהי עלול לפגוע ברגשותיו/ה, או לחילופין יכול לסייע לו/ה להימנע מסכנה כלשהי. 

קווי מוסר בודהיסטיים מדגישים הימנעות מהתנהגות שיש בה הרס עצמי- במיוחד פעולה בדרכים שיזיקו לנו בטווח הארוך. אם נצעק על הנהג הזה שמנסה באופן לא שפוי לעקוף אותנו על הכביש, זה יגרום לנו להרגיש טוב יותר לרגע, אבל זה גם יערער את התודעות שלנו ויגרום לזעזוע אנרגטי שיוביל אותנו לאבד את שלוות התודעה שלנו. כשנהפוך צעקות להרגל, לא נצליח לסבול כל אי נוחות שהיא מבלי להתעצבן; זה מזיק לא רק ליחסים שלנו עם אחרים ואחרות, אלא גם לבריאות שלנו עצמנו. 

כאשר, מצד שני, מה שמניע את ההתנהגות שלנו הוא דאגה כנה לאחרים ואחרות, באמצעות אהבה, חמלה והבנה, נִמָּנַע באופן טבעי מלצעוק אפילו אם נחוש צורך אוטומטי לעשות זאת- ניתן בצורה אדיבה לנהג או לנהגת לעקוף. התוצאה היא שתהיה להם תחושת שמחה, וגם אנחנו נרוויח: נישאר ברוגע ושלווה, עם מצב תודעה מאושר בבסיסו. לא נדחיק את הצורך לצעוק וניוותר מתוסכלים/ות, במקום זאת נִרְאֶה שכל אחד ואחת על הכביש רוצים ורוצות באופן שווה להגיע לנקודת היעד שלהם/ן כמה שיותר מהר, וכך נבין את חוסר התועלת והתוחלת של לנסות להפוך את הנהיגה שלנו למרוץ.

הבודהיזם מגדיר התנהגות הרסנית כפעולה מתוך דחף תחת ההשפעה של רגשות מפריעים והרגלים שליליים. אנו לא עורכים/ות הבחנה נכונה בין מה שמזיק ומה שמיטיב, או בגלל שפשוט איננו יודעים/ות מה הכי טוב, או שאולי אנו כן יודעים/ות, אך אין לנו שליטה- עצמית כלשהי. הרגשות המפריעים העיקריים הם חמדנות וכעס, בנוסף לתפיסה מוטעית בנוגע לתוצאות של דרכי הפעולה, הדיבור, והמחשבה שלנו כשמה שמניע אותם הם הרגשות מחוללי-הצרות הללו. בנוסף לכך, בדרך כלל אין לנו כל תחושה של ערך-עצמי, כך שלא אכפת לנו כלל בנוגע להתנהגות שלנו. יש בנו גישה של מה זה משנה, מקום בו שום דבר לא משנה חוץ מדברים שטחיים כמו איך נתלבש, איך השיער שלנו ייראה, ומי הם/ן חברינו וחברותינו. בוודאי שלא אכפת לנו איך התנהגותנו משתקפת על כל הדור שלנו, או על המגדר שלנו, הגזע, הלאום, הדת, או איזו קבוצה שהיא שאנו מזוהים ומזוהות איתה. אין לנו כבוד- עצמי והגינות עצמית.

רשימה מסורתית של עשר פעולות הרסניות

ישנן הרבה פעולות של הגוף, הדיבור, והמחשבה, שהן הרסניות. הבודהיזם מפרט עשר מתוך ההרסניות ביותר מבניהן. הן מזיקות מכיוון שכמעט תמיד הן צצות מרגשות מפריעים, חוסר בושה, היעדר מבוכה, ופשוט מכך שלא אכפת. הן מגיעות מהרגלים מושרשים לעומק וכתוצאה מכך, מחזקות את הנטיות השליליות שלנו. לטווח הארוך, ההתנהגות ההרסנית שלנו באה לידי ביטוי בחיים לא מאושרים שבהם נמשיך ליצור בעיות לעצמנו. 

ישנם שלושה סוגים של התנהגות פיזית שהם הרסניים:

  1. לקיחת חיים של אחרים/ות- מבן או בת אדם אחרים עד לחרק הזעיר ביותר. כתוצאה מכך, אין לנו כל סבלנות לשום דבר שאינו נעים לנו; התגובה המיידית שלנו לכל דבר שלא נאהב היא למחוק ולהרוס אותו; נקלע למאבקים לעתים קרובות.
  2. לקיחת מה שלא ניתן לנו- לגנוב, לא להשיב חזרה משהו שהשאלנו, להשתמש במשהו ששייך למישהו/י אחר/ת בלי רשות, וכך הלאה. כתוצאה מכך, תמיד נחוש מחסור וקורבנות; אף אחד לא יַלְוֶה לנו דבר; היחסים שלנו עם האחרים והאחרות יהפכו להיות מבוססים בראש ובראשונה על ניצול הדדי. 
  3. מעורבות בהתנהלות מינית בלתי הולמת- אונס, ניאוף, גילוי עריות, וכו'. כתוצאה מכך, רוב מערכות היחסים המיניות שלנו יהיו קצרות -טווח וגם אנו וגם שותפינו ושותפותינו המזדמנים/ות רק נחפיץ אלו את אלו; נימשך לדברים שבבסיסם אין בהם טוהר.

ישנם ארבעה סוגים של התנהגות מילולית שהם הרסניים:

  1. אמירת שקר- לומר ביודעין משהו שאינו אמת, להוליך אחרים ואחרות שולל, וכך הלאה. כתוצאה מכך, אף אחד או אחת לעולם לא יאמינו או יבטחו במה שנאמר וגם אנו לא נבטח במה שאחרים ואחרות אומרים; לא נוכל לדעת מה ההבדל בין המציאות ובין הבְּדָיוֹת שלנו עצמנו. 
  2. דיבור מפלג- לומר דברים רעים על אחרים ואחרות על מנת לגרום להם/ן להיפרד אלו מאלו או להגביר עוינות או ניכור ביניהם/ן. כתוצאה מכך, החברויות שלנו לא יאריכו ימים כי החברים שלנו יחשדו בנו שגם אנחנו אומרים/ות דברים רעים עליהם/ן מאחורי גבם/ן; לא יהיו לנו חברים/ות קרובים/ות כלשהם/ן וכך נרגיש בדידות ובידוד.
  3. דיבור לא נעים- לומר דברים הפוגעים ברגשות הזולת. כתוצאה מכך, בני ובנות אדם לא יאהבו אותנו ויימנעו מאיתנו; אפילו כשיהיו איתנו, לא יהיו רגועים וישיבו לנו לעתים קרובות בצורה לא נעימה. נהפוך להיות אפילו עוד יותר מבודדים/ות ובודדים/ות.
  4. פטפוטי סרק- בזבוז הזמן שלנו עצמנו וזמנו של הזולת בפטפוט חסר משמעות; הפרעה לאחרים ואחרות עם הדיבור חסר הערך שלנו בעודם/ן עושים/ות משהו חיובי. כתוצאה מכך, אף אחד לא ייקח אותנו ברצינות; לא תהיה בנו המסוגלות למקד את תשומת הלב שלנו באף משימה בלי לבדוק את הצג של המכשיר הנייד שלנו כל כמה דקות; לא נוכל להשלים ביצוע של שום דבר בעל משמעות. 

ישנן שלוש דרכים של חשיבה שהן הרסניות:

  1. חשיבה חמדנית- בגלל קנאה, חשיבה אובססיבית ורקימת תוכניות להשגת משהו ששייך למישהו/י או איזושהי איכות שיש למישהו/י אחר/ת או, אפילו יותר מכך, לגבור עליו/ה. כתוצאה מכך, לעולם אין לנו שלוות תודעה או תחושת הנאה, מכיוון שתמיד נתייסר עם מחשבות שליליות על ההישגים של אחרים ואחרות. 
  2. חשיבה עוינת- לחשוב ולרקום מזימות על איך לפגוע במישהו/י אחר/ת או איך להחזיר להם/ן להם על משהו שאמרו או עשו. כתוצאה מכך, לעולם לא נרגיש מוגנים/ות או מסוגלים/ות להירגע; נחיה בפרנויה תמידית וחשש, בפחד שאחרים ואחרות גם זוממים/ות משהו נגדנו.
  3. לחשוב בצורה משובשת עם אנטגוניזם- לא רק לחשוב בעקשנות על משהו שהוא מנוגד למה שאמיתי ונכון, אלא גם להתווכח בתוך התודעות שלנו עם אחרים ואחרות שאין להם/ן הסכמה איתנו ולהשפיל אותם ואותן בדרך אגרסיבית. כתוצאה מכך, האטימות בתודעה שלנו תגבר, בלי שום נכונות לקבל כל הצעות או עצות מועילות שהן; הלבבות שלנו ייסגרו באותו אופן כלפי הזולת, תמיד נחשוב רק על עצמנו ועל כך שהצדק תמיד איתנו; נישאר במצב של בורות וטיפשות. 

בלי קשר לאמונה או לרקע הדתי שלנו, הימנעות מה- 10 הללו רלבנטית לכל מי שרוצה לנהל חיים מאושרים יותר. 

עשר קטגוריות מורחבות יותר של התנהגות הרסנית

עשרת הפעולות ההרסניות מציעות עשר קטגוריות מורחבות של התנהגות שעלינו להימנע ממנה. עלינו לחשוב באופן נרחב ככל האפשר על ההתנהגות שלנו והתוצאות שלה. הנה כמה דוגמאות לחשוב עליהן, אך אני בטוח שכל אחד ואחת מאיתנו יוכלו להרחיב את הרשימה הזאת. 

  1. לקיחת חיים של אחרים/ות- להכות או להתייחס באופן נוקשה לזולת, להתעלם מאדם שזקוק לעזרה במילוי משימה פיזית, ללכת מהר מדי עם אדם חולה או זקן, ולגרום כל נזק פיזי שהוא, כולל זיהום הסביבה ועישון בקרבת לא מעשנים/ות, במיוחד בסביבת ילדים וילדות. 
  2. לקיחת מה שלא ניתן- להוריד חומר מהאינטרנט באופן לא חוקי, לבצע פלגיאט (גניבה ספרותית), לרמות, להתחמק מתשלום מיסים, לפלוש לפרטיות הזולת, ואפילו לטעום מהצלחת של בני/ות הזוג או החברים/ות שלנו ללא רשות. 
  3. מעורבות בהתנהלות מינית בלתי הולמת- להטריד מינית מישהו/י, להתעלם מהצרכים של בן או בת הזוג שלנו בזמן מעשה האהבה, או להפגין חיבה מועטה או מוגזמת מדי.
  4. אמירת שקר- להוליך שולל מישהו/י בנוגע לרגשותינו האמיתיים או כוונותינו במערכת היחסים שלנו אתו/ה. 
  5. דיבור מפלג- לבקר משהו חיובי או ניטראלי מבחינה מוסרית שמישהו או מישהי מעורב/ת בו/ה או מתכננן/ת להיות מעורב בו וליצור אצלו/ה רתיעה מלבצע אותו.
  6. דיבור לא נעים- לצעוק על אנשים, לדבר בטון תוקפני, לדבר בצורה לא סימפתית ולבקר מישהו/י בזמן שהוא או היא במצב של פגיעות רגשית, ושימוש בשפה גסה או סרקסטית בחברה לא ראויה או בזמנים לא מתאימים. 
  7. פטפוטי סרק- בגידה בביטחונם/ן של אחרים/ות וחשיפת הסודות האינטימיים שלהם/ן לאחרים/ות, שליחת מסרונים לאחרים/ות על דברים שוליים, במיוחד באמצע הלילה, העלאת תמונות וכתיבת תגובות ברשת החברתית הכרוכות בהיבטים סתמיים של חיי היום יום שלנו, הפרעה לזולת באמצע דבריו/ה בלי לתת אפשרות לסיימם תחילה, ומתן הערות טיפשיות או אמירת דברי הבל במהלך שיחות רציניות. 
  8. חשיבה חמדנית- רצון שמי שאנחנו אוכלים אתו/ה במסעדה ייתן לנו טעימה או לגימה ממה שהזמינו, ובזמן צפייה בתמונות או קריאת פוסטים ברשת החברתית על זמנים מרגשים, נפלאים, שהיו לאחרים ואחרות, להתבוסס ברחמים עצמיים ולחשוב בקנאה כמה היינו רוצים ורוצות שתהיה לנו כזאת פופולריות ושמחה. 
  9. חשיבה עוינת- כשמישהו/י אומר/ת דברים לא נעימים או אכזריים כלפינו ולא נותרות לנו מלים, לשקוע אחר כך בתודעתנו במחשבות על מה שהיה עלינו להגיד בחזרה שיכול היה לפגוע בו/ה.

10. לחשוב בצורה משובשת עם אנטגוניזם- לחשוב מחשבות שליליות, עוינות על מי שהציעו עזרה או ניסו לעזור לנו לעשות משהו שיש שלנו הרגשה שביכולתנו לנהל בכוחות עצמינו, ולחשוב כמה טיפש/ה מישהו/י שמנסה להשתפר בתחום כלשהו שאינו מזיק, אך שאין לנו עניין בו או שאנו חושבים/ות שהוא אינו חשוב. 

התנהגות הרסנית כלפי עצמינו

הדרכים שבהן ננהג כלפי עצמינו עשויות להיות הרסניות באותה מידה בה ננהג כלפי הזולת. כדי לנהל חיים מאושרים, עלינו להכיר בדפוסים השליליים הללו ולעבוד במגמה לתקנם. שוב, עשר דרכי הפעולה ההרסניות מציעות את סוגי ההתנהגות שעלינו לעצור. 

  1. לקיחת חיים של אחרים ואחרות- לא לטפל בעצמינו כהלכה מבחינה פיזית על ידי עבודת יתר, תזונה לקויה, היעדר אימון גופני, או היעדר שינה מספקת. 
  2. לקחת את מה שלא ניתן- לבזבז כסף על דברים סתמיים, או לקמץ ולנהוג בצורה דלה כשאנו יכולים/ות להרשות לעצמינו לא להיות כאלה. 
  3. מעורבות בהתנהגות מינית בלתי הולמת- מעורבות באקטים מיניים שעשויים להעמיד בסכנה את בריאותנו, או לזהם את התודעות שלנו עם פורנוגרפיה.
  4. אמירת שקר- להוליך את עצמנו שולל בנוגע לרגשות שלנו או למוטיבציה שלנו.
  5. דיבור מפלג- לדבר בצורה מאוד מעצבנת, כמו להתלונן כל הזמן, כך שאחרים ואחרות ימצאו שזה כל כך לא נעים להיות איתנו, עד שיימנעו מחברתנו. 
  6. לדבר בצורה לא נעימה- לפגוע בעצמנו באופן מילולי. 
  7. פטפוטי סרק- לדבר ללא הבחנה על ענייננו הפרטיים, ספקותינו או דאגותינו, או לבזבז כמות בלתי נגמרת של שעות בצפייה ברשת החברתית, במשחקי וידאו חסרי חשיבות, או גלישה באינטרנט.
  8. לחשוב בצורה חמדנית- לחשוב על איך לגבור על עצמנו בגלל הפרפקציוניזם שלנו. 
  9. לחשוב בצורה עוינת- לחשוב באשמה על כמה שאנחנו איומים ונוראים ושלא מגיע לנו להיות מאושרים/ות. 
  10. לחשוב בצורה משובשת עם אנטיגוניזם- לחשוב שאנו  טיפשים/ות בשל הניסיון להשתפר או לעזור לאחרים ואחרות.

איך להתמודד עם דפוסינו ההרסניים

כשנתחיל להתבונן על כל הדרכים ההרסניות שבהן התנהגנו בעבר, חשוב להימנע מלחוש שליליות כלפי עצמנו. במקום שנהפוך למשותקים/ות מאשמה, עלינו להכיר בכך שמה שעשינו נבע מתפיסה מוטעית ומנאיביות בנוגע להשפעות של ההתנהגות שלנו: היינו מוּנעים/ות בצורה כפייתית על ידי הרגשות המפריעים שלנו, לא בגלל שאנחנו רעים/ות במהותנו. נחוש חרטה על מה שעשינו, תוך שנבקש שהלוואי שזה לא היה קורה, אך עם הכרה בכך שאין לנו דרך לשנות את העבר. מה שעבר היה בעבר- אך עכשיו נוכל לנסות כמיטב יכולתנו לא לחזור על התנהגות כזאת, ואז נעניק תוקף מחודש לכיוון החיובי שננסה להציב בחיינו, ונעשה מאמצים להיות מעורבים/ות עד כמה שניתן בפעולות בונות, המבוססות על אהבה וחמלה. זה בונה יותר הרגלים חיוביים כמשקל נגד ובסופו של דבר מכריע את אלו השליליים.  

אז נתחיל להאט את תגובתנו לבני ובנות אדם ולאירועים שבהם אנו מעורבים/ות, כך שנוכל לתפוס את המרווח הפנוי שבין השתוקקותנו לפעול בצורה הרסנית מתוך הרגל, ומועד הפעולה בפועל. נסתייע ברגע הזה כדי להחליט לגבי מה שיהיה מיטיב, ומה שיהיה מזיק, וזה יעזור לנו להימנע מלעשות, לומר, או לחשוב משהו הרסני. כפי שהמאסטר ההודי הדגול שנטידווה המליץ, "הישארו כמו בול עץ". ביכולתנו לעשות זאת, אך עם הבנה, אהבה, חמלה, וכבוד גם כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים ואחרות. אין כאן הדחקה של דבר כלשהו מצידנו, מה שיכול רק ליצור אצלנו יותר חרדה ומתח. עם תודעה חכמה וחומלת, נשמוט את האנרגיה השלילית שהניעה אותנו לעשות או לומר משהו שנתחרט עליו אחר כך. ואז נהפוך לחופשיים/ות להתנהג בצורה בונה, המבוססת על רגשות חיוביים והבנה.

סיכום

הימנעותנו מהתנהגות הרסנית לא זו בלבד שמיטיבה עם אחרים ואחרות, אלא שבסופו של דבר היא גם לטובת האינטרס האישי האולטימטיבי שלנו. כשניווכח שההתנהגות שלנו עצמנו מהווה את הסיבה לאומללותנו שלנו, אז למעשה, באופן טבעי- יהיה לנו העונג להימנע מהרגלים ופעולות הרסניים ושליליים. כאשר נפסיק לחזק את ההתנהגות הזאת, מערכות היחסים שלנו עם אחרים ואחרות ישתפרו ויהפכו ליותר עמוקות, בעוד שנרגיש בשלווה יותר גדולה עם עצמנו. אם אנו באמת מייחלים/ות לשלוות התודעה עלינו לעשות מאמץ לפטור עצמנו מדרכים הרסניות של פעולה, דיבור, ומחשבה. התנהלות כזאת משפרת באופן עצום את איכות חיינו.

Top