להתייחס למוות באופן מציאותי

הֶסבֵּר

מוות הוא נושא שרבּוֹת ורבִּים לא אוהבים לחשוב עליו. אולם מוות הוא עוּבדת חיים ומַשהו שכולנו נצטרך להתמודד איתו. אם לא הכנו את עצמנו לְמה שיגיע באופן בלתי נמנע, ייתכן מאוד שנמות בפחד גדול ועם חרטות רבות. לכן, מדיטציית מוות מסייעת מאד וחשובה ביותר.

קיים מגוון רחב של מדיטציות שבאפשרותנו לתרגל בנוגע למוות, כמו למשל לדמיין איך נתמודד עם הבשורה שיש לנו מחלה קטלנית חשוכת מרפא. המדיטציה הבאה היא סטנדרטית ומתורגלת על מנת שנַנִיעַ את עצמנו לעבוד על שיפור הגישות וההתנהגויות הנוכחיות שלנו, כל זמן שיש לנו עדיין את ההזדמנויות לעשות זאת. במדיטציה זו, לאחר שנירגע באמצעות התמקדות בנשימה, נחשוב על הנקודות הבאות:

מֶדִיטָצִיָה

המוות הוא בלתי נמנע מכיוון ש:

• זה וודאי שהמוות יגיע, ואין נסיבות כלשהן שיכולות למנוע זאת מלקרות גם לנו מתישהו- לאורך ההיסטוריה לא נולד אף אחד שהצליח אי פעם לברוח מהמוות, אז מה כל כך מיוחד בנו שאנו לא נמות?
• תוחלת החיים שלנו לא ניתנת להארכה כשמגיע זמננו למות, והזמן שנותר לנו לחיות פוחת בהדרגה ללא הפסק- בכל רגע בחיינו נמשיך להתבגר ולהתקרב למוות, לא נהפוך צעירות או צעירים יותר ונתרחק מהמוות. זה כמו להיות על מסוע שנע, ללא הפסקה, לעבר מותנו הבלתי נמנע.
• אנו נמות גם אם טרם הספקנו עוד בחיינו לנקוט בפעולות שיאפשרו לנו למות בשלווה פנימית וללא חרטה - המוות יכול לבוא מהתקף לב פתאומי למשל, או תאונת דרכים, לפתע פתאום, ברגע הכי פחות צפוי מבחינתנו. 

אין ודאות לגבי מועד מותנו משום ש:

• באופן כללי, אין וודאות לגבי אורכם של חיינו- אין הכרח שנגיע לזִקנה כדי למות. 
• יש יותר סיכויים למוּת ופחות סיכויים להישאר בחיים- עם התחממות כדור הארץ, יש יותר ויותר אסונות טבע ומגיפות; עם משאבי טבע שהולכים ומתמעטים ואי שוויון כלכלי, יש יותר ויותר אלימות; עם תחושות הולכות וגוברות של חוסר תקווה, יש יותר מקרים של מוות כתוצאה ממנת יתר של סמים וכו'.
• הגופים שלנו שבירים ביותר - המחלה או התאונה הקלות ביותר עלולות לגרום למותנו.

פרט לנקיטת צעדי מניעה באמצעות עבודה עצמית לשיפור הגישות וההתנהגות שלנו, שום דבר אחר לא יכול לעזור לנו למות בשלווה פנימית וללא חרטות. אם היה עלינו להתמודד עם מותנו ברגע זה:

• העושר שלנו לא היה עוזר- הכסף שברשותנו היה רק מִספר על מסך המחשב.
• חברים, חברות וקרובי משפחה לא היו מועילים- היה עלינו להשאיר אותם מאחור ואם היו פורצים בבכי סביבנו, זה היה רק מערער אותנו מאד.  
• אפילו גופנו לא היה יכול להיות לעזר כלשהו - כמה הקלה כבר יכולנו להפיק מכך שרזינו והורדנו כמה קילוגרמים? 

לפיכך, נחליט שהדבר היחידי שהגיוני ומתקבל על הדעת בחיים, הוא לנקוט בפעולות שימנעו מאיתנו להגיע אל מותנו עם פחד וחרטה.

סיכום

השגת המודעות לכך שהמוות הוא כּורַח הַמְּצִיאוּת לא באה לדכא אותנו או למלא אותנו בפחדים. כשנבין שהזמן שנותר לנו בחיים האלה מוגבל ואף אחד לא יכול להבטיח מתי זה יסתיים, נתמלא מוטיבציה לנצל את מלוא התועלת של ההזדמנויות והזמן שיש בידנו כעת. שמירה על תשומת לב מודעת לקיומו של המוות מסייעת לנו להתגבר על העצלנות והדחיינות שמונעות מאיתנו לנקוט בצעדים חיוביים כדי למנוע את החמרת הדברים בעתיד.