משמעותה של אתיקה אוניברסלית
מדוע אנו משתמשים במונח "אתיקה אוניברסלית"? למילה אוניברסלי יש קונוטציה של משהו שיכול להיות מקובל על כל אדם. בין אם בני ובנות אדם הם הינדואיסטים, מוסלמים, נוצרים, בודהיסטים, יהודים, ג'ייניסטים או כל דבר אחר, הערכים הללו יכולים להיות מקובלים עליהם. בין אם מדען או שאינו מדען, משכילה או חסרת השכלה, כולם יכולים לאמץ ערכים אלה ולראות שיישומם בחיים חיוני לאושרם שלהם. זהו החלק ה"אוניברסלי". אתיקה היא דרך התנהלות שהליכה לְאוֹרָהּ הופכת אותך לאדם מאושר ותומכת באושרם של אחרים. הקהילה נעשית מאושרת, ואת נעשית מאושרת. שני אלה, כשהם משולבים יחדיו, הם אתיקה אוניברסלית.
בן אנוש הוא חלק מהשלם הַמְּכֻנֶּה על ידינו יקום, חלק המוגבל בזמן ובמרחב. הוא חווה את עצמו, את מחשבותיו ואת רגשותיו כמשהו נפרד מכל השאר – סוג של אשליה אופטית בתודעתו. אשליה זו היא מעין כלא עבורנו, המגביל אותנו לתשוקותינו האישיות ולחיבה לאותם בני ובנות אדם מעטים שהם הקרובים אלינו ביותר. משימתנו חייבת להיות שחרור עצמנו מהכלא הזה, על ידי הרחבת מעגל החמלה שלנו כך שיחבוק את כל היצורים החיים ואת הטבע כולו במלוא יופיו. – אלברט איינשטיין
איינשטיין אומר שכל הבעיות שאנו חווים נובעות ממחשבותינו שהן מאוד צרות אופקים וכלואות בידי העצמי; מכך שאנו חושבים רק על עצמנו ועל מעגל פנימי מצומצם, ושוכחים מכל שאר היקום. הוא אומר שההיקשרות הזאת למעגל פנימי קטן בלבד אינה אלא אשליה. מדוע? מפני שכולנו כרוכים אלו באלו בזיקות גומלין. כיצד נוכל לצאת מכלא זה? הוא אומר שעלינו להרחיב את מעגל החמלה כך שיכלול אחרים ואחרות, ואם אחרים ואחרות ירחיבו את מעגל החמלה שלהם כלפינו, כולנו נהיה מאושרים. לכך הוא מעודד.
מדוע לתרגל אתיקה?
אתיקה היא מכלול של פעולות אנושיות הנעשות מתוך מצפון, המובילות להרמוניה, לשלווה ולאושר גדולים יותר בְּקֶרֶב הַפְּרָט ובחברה כולה. בין אם האדם חווה אושר ובין אם הוא חווה אומללות, נוכל לראות בכך תוצאות של פעולותינו אשר מטבען כרוכות במה שאנו חותרים אליו. כל הפעולות מוּנָעוֹת על ידי המחשבות והרגשות שלנו. מחשבות שאינן אתיות מולידות פעולות אשר, בתורן, מובילות לתוצאות הבלתי רצויות שאנו רואים כיום בעולם. זאת בשל כישלוננו להבין את הקשר הסיבתי הנכון בין שלושת אלה:
- מחשבות ורגשות
- הפעולות שלנו
- התוצאות הנובעות מכך בדמות אושר או כאב
ייתכן שעולה בנו השאיפה להשיג אושר, אך בהיותנו מוּנָעים ממערך מחשבות מסוים, אנו שוקעים בפעולות שרק מחוללות כאב ואומללות. על כן, אנו זקוקים לידע נכון בדבר מהותה של התודעה, מָה הֵן מחשבות, מָה הֵם רגשות, ולבסוף – מהם המנגנונים שבאמצעותם מחשבות ומצבי תודעה אלה מנהלים את פעולותינו ומביאים לתוצאה מסוימת. מוטב יהיה אפוא לטפח את אותן גישות תודעתיות המקדמות פעולות שמביאות את התוצאות הרצויות, ולנטוש את סוגי התודעה הפוגמים בפעולותינו. זוהי אתיקה; ומה שעומד בבסיס כל עקרונות האתיקה הוא חמלה.
אם כן, מה שמחולל אושר ואי־אושר הוא התודעה שלנו. הדבר תלוי גם ברגשות המניעים ובגורמים רגשיים. רגשות מניעים את מחשבותינו, ומחשבותינו מניעות את פעולותינו. רגשות הגורמים לאושרנו הם "רגשות חיוביים". במובן אוניברסלי, איננו יכולים לדבר על "חטא חמור מכול" או על דבר זה או אחר כעל חטא מסוג זה. עלינו לדבר באופן מאוד אוניברסלי. מנקודת מבט אוניברסלית, נוכל לומר שרגשות חיוביים הם שמחוללים אושר אמיתי, ורגשות הרסניים הם שמחוללים אומללות. עלינו לחקור וללמוד אותם כחלק ממפת התודעה; עלינו להדריך אנשים באמצעות מפה שכזו.
הוראת אתיקה אוניברסלית במערכת החינוך
כיצד נוכל לעורר באנשים רצון נלהב ללמד את מה שיש בו משמעות עבור הפרט והקהילה? ישנם כאלה שהאתיקה שלהם מבוססת על יראה מפני אלוהים. ישנם כאלה שאינם מאמינים באלוהים אך מאמינים בקארמה, וסבורים שעל בסיס הקארמה עליהם להקפיד להתנהג כיאות מתוך זהירות. אך ישנם גם כאלה שאינם מאמינים לא באלוהים ולא בקארמה. בלי תפיסה המכירה באלוהים או בקארמה, כיצד נוכל לשכנע אנשים שיש לאמץ את האתיקה אל חיקם? לשם כך העלה הוד קדושתו הדלאי לאמה את שלוש הנקודות הללו:
- חוויה משותפת
- שכל ישר
- ממצאים מדעיים.
על בסיס אלו הציע הוד קדושתו שלושה צעדים להוראת אתיקה אוניברסלית במערכת החינוך המודרנית.
דוגמה ללימוד המבוסס על חוויה משותפת, הן עבור מאמינים והן עבור אלו שאינם מאמינים, היא ההנקה שהעניקו לנו אמותינו בינקותנו. זוהי חוויה משותפת שאין בה כל דתיות או פילוסופיה – זוהי אהבה טהורה וחיבה שאנו מקבלים מאמותינו. אהבה וחיבה אלו מעניקות לאם ולילד/ה אמון וביטחון הדדיים כה עמוקים, ומשם ואילך כל היתר מתפוגג. רגשות הרסניים מתפוגגים, וכל הכאוס של העולם מתפוגג אף הוא. מה שנותר הן רק אהבה וחיבה. טרור, אפליה מגדרית והפער בין עשירים לעניים, כולם מתקיימים בשל היעדר אהבה וחיבה כלפי הזולת.
שכל ישר בא לידי ביטוי כשאנו מבחינים בכך שאם אדם אוהב יותר, הוא מוקף ביותר חברים וחברות, מרגיש בבית, וחווה את בני ובנות האדם סביבו כאילו היו אחיו ואחיותיו. כאשר איננו חשים אהבה וחיבה אלו כלפי הזולת, אזי אפילו בביתנו שלנו לא נרגיש בבית. אפילו בני ובנות משפחתנו שלנו ייתפסו כאויבים. מנקודת מבטו של השכל הישר, עלינו להשתכנע בכך שאהבה וחיבה הן העוגן של האתיקה האוניברסלית.
לבסוף, ממצאים מדעיים מתייחסים, לדוגמה, לניסויים שבמהלכם מפרידים גורי קופים מאמותיהם והם אינם חווים את תקופת הטיפול האימהי. מאוחר יותר, כשהם גדלים, הם נעשים תוקפניים ביותר. הם אינם יודעים כיצד לשחק עם אחרים, אלא רק להגן על עצמם ולהילחם באחרים. לעומת זאת, אלו שנשארו עם אמותיהם שמחים ונהנים ממשחק משותף.
על בסיס שלושת המושגים הללו, סבור הוד קדושתו כי אהבה וחיבה אמיתיות – העוגן של האתיקה האוניברסלית – הן הדבר שיש לטפח בתודעת כולנו.
טיפוח הזהות האוניברסלית כבני ובנות אנוש
אחד האתגרים העולים לנוכח ההתוודעות לאתיקה האוניברסלית הוא הזהויות שלנו. כאשר אנו מרגישים "אני טיבטית", "אני סיני", "אני בודהיסטית", "אני הינדואיסט" – ברגע שמתעוררות היאחזויות כאלה בזהויות שלנו, בהכרח מתעוררת רתיעה מפני אחרים. זהו אתגר עצום ועניין רציני ביותר.
לאדם יחיד יכולות להיות מאות זהויות שונות. לדוגמה, אני יכול לומר שאני גבר, ועל בסיס האמירה הזאת מופיע שוביניזם גברי. על בסיס השוביניזם הגברי, מפציע פמיניזם. אם אני חושבת שאני בודהיסטית, אז אתה לא-בודהיסט. אם אני הינדואיסט או מוסלמי, אז את לא-הינדואיסטית או אתה לא-מוסלמי. אלא אם כן מדובר באדם שעבר התפתחות משמעותית, קיימת סכנה או נטייה להיאחז בזהות פחות משמעותית כזהות החשובה מכל. פונדמנטליזם ורדיקליזם באים כולם לעולם בגלל היאחזות בזהות פחות משמעותית כזהות עליונה.
מדוע שכולנו לא נזדהה בפשטות כבני ובנות אנוש? אילו הגיעו חוצנים והחלו לירות עלינו באומרם שזה מפני שאנחנו מכוכב הלכת ארץ, אז לכולנו הייתה זהות של בני ובנות כדור הארץ, וכולנו היינו מתאחדים. מדוע עלינו לחכות לגורם שלישי כדי לכונן את זהותנו? מדוע שלא נכונן את זהותנו בעצמנו כעת? איזו זהות מסבה לנו אושר רב יותר, והופכת את העולם למאושר יותר? מתוך טיפוח זהותנו כבני ובנות אנוש, אנו רואים שאנו מאושרים יותר, אנו מתחילים לראות בכולם את אחינו ואחיותינו.