הסבר
אהבה בבודהיזם היא המשאלה שהזולת יהיה מאושר, ושיהיו לו הסיבות לאושר, וכוללת את הנכונות לסייע להביא לידי מימוש את האושר הזה אם ניתן, ולא סתם לשבת מאחור ולקוות שמישהו או מישהי אחרים יעזרו. היא אוניברסלית, מתרחבת אל עבר כולם וכולן, לא רק כלפי אלו שאנו אוהבים או אלו שיש לנו קרבה אליהם, אלא גם לזרים ואפילו לאלו שאיננו אוהבים. אהבה אוניברסלית מסוג זה, אם כן, היא לא מוטה. היא חפה מהיאחזות, דחייה ואדישות. זאת משום שהיא מבוססת על הכרה בכך שכולם זהים בכמיהה לאושר ובאי הרצון להיוותר בלי אושר. ייתכן שהם יתנהגו ויחשבו בדרכים הרסניות שיגרמו להם חוסר אושר. אך זה קורה בשל הבלבול שלהם ופשוט בגלל היעדר ידיעה בנוגע ל- מה יביא לאושרם.
אם כך, נבסס את אהבתינו על החשיבה שכל היתר הם פשוט בני ובנות אדם הרוצים באושר, בדיוק כמונו. לא נבסס את אהבתנו על מה שיעשו באופן כללי, ובוודאי לא על האם כן או לא נהגו בנחמדות כלפינו או אוהבים אותנו בחזרה. מכיוון שאין לנו שום ציפיות ושום הטיות, האהבה ללא תנאי שלנו היא מצב תודעה רגוע; זה לא מעיב על התודעות שלנו עם שום מחשבה לא הגיונית או התנהגות המבוססת על היאחזות.
הגוון הרגשי של אהבתנו הוא תחושה של חיבור עם כולם והרגשה של הכרת תודה. תחושות החיבור והכרת התודה באות מהכרה בכך שכל דבר אשר נצרך על ידינו או המשמש אותנו מגיע מעמלו של הזולת. אם זה לא היה בא מעבודה של אחרים ואחרות מהיכן היו מגיעים המוצרים הנצרכים על ידינו, חומרי הגלם שמהם עשויים המוצרים הללו, המזון שאנו אוכלים, הבגדים שאנו לובשים, החשמל והמים בבתינו, המידע באינטרנט וכך הלאה? אנשים אפילו מסייעים לנו באופן עקיף, ביצירת השוּק הַמְּדַרְבֵּן אחרים ואחרות לייצר את המוצרים הנקנים על ידינו.
ככל שנחוש את תחושות החיבור והכרת התודה באופן חזק יותר, כך תהיה לנו יותר הרגשת בטחון ושמחה. הדבר מיוחס להורמון אוקסיטוצין- ההורמון המעורב ביצירת הקשר בין האֵם והרך הנולד. ברגע שנחולל את תחושת החמימות והשמחה הזו, נרחיב אותה במדיטציה שלנו, תחילה לעצמינו, מאחר שאם לא נרצה להיות שמחים בעצמינו, למה שנרצה שמישהו/י אחר/ת יהיו שמחים? ואז נרחיב אותה לקבוצות הולכות וגדולות, עד שהיא תקיף את כולם וכולן.
בכל צעד, האהבה שלנו כוללת שלוש מחשבות:
- כמה נפלא זה יהיה אם אחרים ואחרות יהיו מאושרים ויהיו להם הסיבות לאושר.
- מי ייתן ויהיו מאושרים, כלומר, "אני באמת רוצה שהם יהיו מאושרים".
- "הלוואי ואוכל אני להביא להם אושר".
כשעולה בנו המחשבה של הבאת הסיבות לאושר לאחרים ואחרות, עלינו לזהות תחילה את הסיבות להיעדר האושר. אם יחוו רעב, לא נבקש רק שיהיה להם מספיק אוכל. אלא נכיר בכך שאפילו אם ישמחו אחרי ארוחה, ייתכן שמדובר באכילה מרובה מדי של ג'אנק פוד והשמנת יתר. אז, נאחל להם איזון רגשי, סיפוק ומשמעת עצמית בנוגע להרגלי האכילה שלהם. אותו הדבר במונחים של כסף, מוצרים חומריים וכך הלאה. נחשוב על אושר בר קיימא וארוך טווח, יותר מאשר רק על סיפוק רגעי של צורך חומרי.
מדיטציה
- נירגע באמצעות התמקדות בנשימה.
- נחשוב על איך הצריכה של כל דבר שיש לנו והשימוש בו תלויים באחרים ואחרות.
- נתמקד בתחושת חיבור עם כל האחרים והאחרות ובהכרת תודה עמוקה.
- נשים לב איך זה מעביר בנו תחושת חמימות, בטחון גובר ואושר רב יותר.
- נתמקד בעצמינו ונשים לב שלעתים קרובות אנו חשים היעדר אושר.
- נחשוב: כמה נפלא זה היה יכול להיות לוּ היה בי אושר והיו לי את הסיבות לאושר; הלוואי ואהיה מאושר/ת; הלוואי ואֲפַתֵּחַ את הסיבות שיביאו אותי לאושר רב יותר. נוכל אפילו לחשוב על דברים מסוימים שיגדילו את אושרנו- איזון רגשי ויציבות, תודעה בהירה ורגועה, יותר הבנה, יותר יכולת להתייחס לזולת וכו'.
- [אפשרות: נדמיין שאור זהוב חם ממלא אותנו, מייצג את השמחה החמימה הזאת].
- ואז נעשה את אותו הדבר עם מישהו או מישהי שאנו אוהבים ונרחיב זאת לכמה בני ובנות אדם שאנו אוהבים.
- [אפשרות: נדמיין את האור הזהוב החם הזה קורן מאיתנו וממלא את מי שבדמיוננו].
- ולאחר מכן אנשים שרק היכרנו בחיינו ושאין לנו הרבה קשר איתם, כמו הקופאי/ת בַּקֻּפָּה בחנות, או נהג/ת האוטובוס.
- ובהמשך בני ובנות אדם שאיננו אוהבים.
- ואז כל שלוש הקבוצות יחד.
- וכעת נרחיב את האהבה לכל אחד ואחת בעיר שלנו, במדינה שלנו, בכל העולם.
סיכום
אהבה אוניברסלית, שאינה מוטה, אם כן, היא רגש מורכב, המשלב תחושת חיבור לכל אחד ואחת והרגשה של הכרת תודה לתרומה הרבה שתרמו באופן ישיר או עקיף לרווחתנו בחיים. זהו מצב רגשי רגוע, חמים, נטול היאחזות, דחייה או אדישות, ובלי להעדיף חלק מהם, או להתנכר לחלק אחר. זוהי אהבה בלתי מותנית המתרחבת אל עבר כולם וכולן, ללא קשר להתנהגותם, מאחר שהיא גם מבוססת על ההבנה המשותפת שכולנו שווים ברצון להיות מאושרים ולעולם לא להיות אומללים. היא גם לא מצפה לדבר בתמורה. זאת גם לא הרגשה פאסיבית אלא כזו המובילה לעשות את כל מה שרק ניתן כדי לעזור לזולת לזכות לא רק באושר קצר מועד של שחרור מצרכים חומריים, אלא באושר בר קיימא וארוך טווח של שחרור מהרגשות המפריעים וממחשבות של בלבול.