יישומם של אתיקה (קווי מוסר) וערכים בחיי היומיום נקרא "אתיקה יישומית”. במונחים מודרניים, ניתן לכנות זאת "חינוך לחיים" - גישה המציעה פתרון לאתגר הכפול של תסכול אישי מחד, ואי-שקט חברתי מאידך. ברמה האישית, הדבר מסייע לאדם להבין את חייו, ואילו ברמה החברתית, הוא מסייע לו ללמוד כיצד לבסס עם הזולת מערכות יחסים חיוביות, החיוניות לקִדמה ולהתפתחות. לאתיקה אוניברסלית יש תפקיד מרכזי בכך.
מהיכן אנו שואבים אתיקה מסוג זה? ביכולתנו לשאוב אותה ממקורות חילוניים, כגון אריסטו, או מנהיגים דוגמת ג'ון פ' קנדי, שאמר: "אל תשאלו מה ארצכם יכולה לעשות למענכם, אלא מה אתם יכולים לעשות למען ארצכם". כמו כן, באפשרותנו לשאוב אותה מדתות. אף שיש הטוענים כי דתות רק מפלגות בין בני אדם, ראוי לציין כי לדת יש שני היבטים: ההיבט התיאולוגי, השונה מדת לדת, וההיבט של המערכות האתיות, המשותפות לכל הדתות. מכיוון שאנו שואבים את עקרונות חיינו מכל המקורות הללו, אוסיף כי לדתות יש גם תפקיד בגיבוש אתיקה יישומית אוניברסלית.
במרכז לשלום ורוחניות, שנוסד על ידי מולאנא וואהידודין ח'אן, פיתחנו מתווה מעשי לאתיקה יישומית, שעל בסיסו מעביר מולאנא שיעורים בסופי שבוע מזה שבע־עשרה שנה. הכשרנו אלפי מחנכים לחיים, אשר יישמו תחילה את העקרונות על עצמם, ולאחר מכן יצאו לספר עליהם לאחרים. זה מה שמורים ומורות צריכים לעשות. עליהם ליישם תחילה את העקרונות על עצמם ולהמשיך לעשות זאת, שכן זהו תהליך הנמשך כל החיים. אנו מתחילים בכך, ובהמשך הדרך גם מסייעים לתלמידים ולתלמידות ליישם את אותם עקרונות.
מה שפיתחנו הוא פתרון. ערכתי מחקר על הדרכים לכונן שלום בעולם בן זמננו, והגעתי להבנה שיש להביא לכך שיחידים יעברו שינוי לקראת תרבות של שלום. כאשר הדבר מתרחש, הם מתפתחים מבחינה אינטלקטואלית, נעשים שלווים בעצמם והופכים להיות מי שתורמים להבאת שלום, לקִדמה ולהתפתחות בחברה. כך התהליך תורם להתפתחותן של אומות בזירה הבינלאומית.
לשם כך, פיתחנו תוכנית לפיתוח האישיות, ומתוכה הייתי רוצה להציג שלושה עקרונות מרכזיים. עקרונות אלה לקוחים הן מהאתיקה החילונית והן מהאתיקה הדתית:
1. גישה חיובית
העיקרון הראשון הוא גישה חיובית, או דפוס חשיבה חיובי. ישנו סיפור על שני גברים בכלא המביטים החוצה מבעד לסורגי החלון. האחד רואה רק בוץ, בעוד האחר רואה את הכוכבים. משמעות הדבר היא, שגם כאשר בני ובנות אדם שונים נמצאים באותו מצב, ביכולתנו לבחור בגישה שלילית ולראות רק בוץ - או לחלופין, לבחור לראות את ההזדמנות שהמצב הזה מזַמֵן לנו. פיתוח נקודות מבט רבּוֹת יותר, יסייע לנו לראות את ההזדמנויות.
2. התנהגות חיובית
העיקרון השני הוא התנהגות חיובית. בכל הדתות קיים כלל הזהב של האתיקה. בנצרות נאמר: "התייחס לזולת כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך". פירוש הדבר הוא שאנחנו יודעים בדיוק לאיזה סוג של התנהגות אנו מצפים מאחרים. אין צורך ללמד אותנו כללים אתיים רבים, אלא רק להתנהג לאחרים באותו האופן שבו אנו רוצים שאחרים יתנהגו כלפינו. אנו מתחילים לתת לאחרים, ואנו יודעים שבעצם הנתינה אנו גם מקבלים. אנו מקבלים את הזכויות שלנו, את האנושיות שלנו - הכול.
3. שלום ואי־אלימות
על פי המחקר שערכתי, ניתן לסכם את מהותה של האתיקה בכללותה תחת עיקרון השלום. זוהי מעין כיפת מטרייה המאגדת תחתיה את כל עקרונות החיים החיוביים, כגון איחולי טוב לזולת, כבוד וסליחה. כך ניתן לכלול את כל העקרונות הללו תחת מטריית השלום ואי־האלימות. כאשר אנו משתמשים בעקרונות אלה ומיישמים אותם בחיי היומיום שלנו, אנו לא רק מתקדמים ומתפתחים בעצמנו, אלא גם מסייעים בקידום התקדמותה של החברה.
יש לי תחושה שתהיה בכך תועלת מיטיבה אם מורות ומורים, יחד עם תלמידים, ילמדו תוכניות כאלה. מכללת רמנוג'אן כבר אפשרה לנו להעביר את מערכי הלימוד האלה למורים ולתלמידים שלה, וזה היה מוצלח מאד. כדי לקדם זאת, המרכז לשלום ורוחניות פיתח קורסים לבתי ספר, כמו הקורס שלנו "אנחנו, החיים", הכולל ספרי לימוד, חומרי מחקר וחומרי לימוד למורים ולמורות עבור כיתות א'-י"ב. עבור מכללות וקמפוסים, פיתחנו את הקורס "תרבות של שלום", שאנו מקווים להציג במכללת רמנוג'אן. עבור יחידים וחברות עסקיות מחוץ לקמפוס, אנו מפתחים את "תוכנית החיים הטובים". באמצעות התוכניות האלה אנו רוצים להפיץ את הפעילות ברחבי העולם. הקמנו מרכזים בכל רחבי הודו. ברמה הבינלאומית אנו מעלים את התוכניות לרשת האינטרנט, כדי שהמרכזים שלנו והמחנכים והמחנכות לחיים, הפועלים שם, יוכלו לקחת אותן ולקדם אותן הלאה. אני מקווה שזהו צעד קטן לעֶבר הכשרתם של מחנכים ומחנכות לחיים, או מומחים ומומחיות לאתיקה. בדרך הזו, נוכל להתפתח מבחינה אינטלקטואלית בעצמנו ולהפוך לשותפים לקִדמה והתפתחות.