חמלה

לעזור לזולת במידת האפשר, אולם לכל הפחות לא להזיק לו, היא הדרך לחיות חיי מוסר.

שלווה פנימית נובעת מגישה מציאותית, ישרת לב, חומלת,ואלטרואיסטית.

שיטות בודהיסטיות לפיתוח חמלה, המצב התודעתי המיטיב המאחל לכולם/ן להיות חופשיים/יות מסבלם/ן.

טיפוח הערכים האנושיים הבסיסיים, בעזרת אינטיליגנציה, הוא הדרך לנהל חיים משמעותיים.

על מנת למצוא וליישם דרכים מציאותיות להתגבר על הסבל, עלינו לנתח ולפרק מופעים כוזבים ועל ידי כך לראות את המציאות.

המקור האמיתי לאושר הוא חשיבה, דיבור ופעולה בדרכים בונות, וחומלות.

כדי להגיע להארה ולהועיל לכל היתר, עלינו להתייחס לכול היצורים כשווים ובמקום להוקיר רק את עצמנו, להוקיר את הזולת כעדיפות עליונה.

נרחיב את אהבתנו למען האושר של כל אחד ואחת, כדי להתגבר על תחושת ניתוק ובדידות

החלטה נחרצת להשתחרר מסיבלותנו ומהגורמים להם. כשההתמקדות היא באחרים/ות, בנחישות להוציאם/ן לחופשי, זו חמלה.

לעשות הבחנה בין האדם וההתנהגות שלו/ה, כדי לסלוח לה או לו מבלי לתמוך במה שעשו.